גל זריקות ההרזיה שכובש את ארצות הברית יש השלכה אחת שאיש לא צפה: מחלקת התברואה של עיריית ניו יורק מדווחת על עלייה תלולה במספר עובדי התברואה שנדקרו ממחטים משומשות - תופעה שקשורה ישירות לזינוק בשימוש הביתי בתרופות ההרזיה ובטיפולים אחרים שניתנים בהזרקה עצמית - כמו למשל תרופות ביולוגיות שונות.
מתחילת השנה ועד תחילת יוני נרשמו כבר 35 פציעות - קצב שעשוי להוביל ליותר מ-80 מקרים עד סוף השנה. לשם השוואה: בכל 2025 נרשמו 46 מקרים, ב-2024 היו 36, וב-2019 - 25 בלבד.
מייק פלוטקין, עובד תברואה ותיק עם עשרים שנות ניסיון בסטטן איילנד, מזהה את המגמה מקרוב. לדבריו, ב-14 החודשים האחרונים התרחשו בצוות משאיות הזבל שלו 15 אירועים שבהם עמיתים נדקרו ממחטים שהושלכו לאשפה הביתית, מסתתרות בין עטיפות חטיפים וניירות משומשים. פלוטקין, המנהל בלוג פופולרי בשם "מאחורי המשאית", קישר את הנתונים ישירות לעלייתן של תרופות ה-GLP-1 - אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו.
"עובד התברואה הוא אבא של מישהו. בעל של מישהו. בן של מישהו. יש לו קריירה של עשרים שנה, ילדים בבית ואישה שתעביר את ששת החודשים הקרובים בהמתנה לתוצאות בדיקות - בגלל משהו שהיה לוקח לכם ארבע שניות לעשות נכון. אנחנו אוספים את האשפה שלכם. אל תחשפו אותנו גם לפסולת המסוכנת שלכם"
"כשרוב האנשים מדמיינים את המקור למחט בשקית אשפה, הם מתארים לעצמם צרכן סמים. מזרק של מישהו שמזריק הרואין בחדר מדרגות. זה היה הסיפור הישן. הוא עדיין חלק מהסיפור. אבל זה לא מה שהשתנה", כתב פלוטקין. "מה שהשתנה הוא מספרם של תושבי ניו יורק הרגילים - בני המעמד הבינוני, אנשים עובדים - שכעת מזריקים תרופות בבית ומשליכים את המחט לפח במטבח כשהם מסיימים. מאות אלפי אמריקנים מזריקים לעצמם עכשיו, כולם חדשים לגמרי בעניין המחטים, ולרובם הגדול אין שום הכשרה רפואית".
פלוטקין לא מסתיר את תסכולו: "עובד התברואה הוא אבא של מישהו. בעל של מישהו. בן של מישהו. יש לו קריירה של עשרים שנה, ילדים בבית ואישה שתעביר את ששת החודשים הקרובים בהמתנה לתוצאות בדיקות - בגלל משהו שהיה לוקח לכם ארבע שניות לעשות נכון. אנחנו אוספים את האשפה שלכם. אל תחשפו אותנו גם לפסולת המסוכנת שלכם".
לזרוק למכל של נוזל כביסה
כל פציעה כזו משביתה את העובד ומחייבת שטיפה, דיווח, הגעה לבית חולים, הערכת סיכון ולעיתים טיפול מונע נגד HIV. לפי ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן), טיפול PEP למניעת הדבקה ב-HIV צריך להתחיל בחלון הזמן של 72 שעות מהחשיפה ונמשך 28 יום. חלק מהעובדים אינם מדווחים על דקירות כלל - הטיפול קשה, הבדיקות פולשניות, והחשש מאובדן ימי עבודה גדול. המספרים האמיתיים, כך סביר להניח, גבוהים בהרבה.
דובר מחלקת התברואה העירונית, וינסנט גראניאני, נמנע מלהצביע באצבע מאשימה, אך קרא לתושבים להקפיד על כללי הבטיחות. לפי תקנות עיריית ניו יורק, מזרקים משומשים חייבים להיזרק למכלים אדומים וקשיחים המיועדים לחפצים חדים, עם סימון של סכנה ביולוגית. מי שאין לו מכל כזה יכול להשתמש במכל פלסטיק עבה של נוזל כביסה, לסמן עליו בבירור שמדובר בחפצים חדים - או להביא את המחטים לבתי חולים ולבתי מרקחת, המחויבים לקבלן.
3 צפייה בגלריה
זריקות הרזיה מבוססות GLP-1 הן להיט מכירות. אבל איך זורקים אותן לאשפה בצורה בטוחה?
(צילום: Mohammed_Al_Ali / Shutterstock.com)
"התעלמות מהכללים האלה מסכנת באופן ישיר את הבריאות ואת הבטיחות של עובדי התברואה שלנו", אמר גראניאני. הרגל ישן כמו החזרת המכסה למחט והשלכתה לפח הרגיל אינו מספיק - המכסים נוטים להשתחרר בקלות במהלך פינוי האשפה ודחיסתה במשאית.
עידן ההזרקות
סקר של מכון גאלופ מסוף 2025 מצא כי אחד מכל שמונה מבוגרים בארצות הברית משתמש כיום בתרופות להרזיה, וכמעט אחד מכל חמישה ניסה אותן בשלב כלשהו - שני הנתונים הוכפלו ב-18 החודשים האחרונים. לפי סקר של KFF התברר ש-17% מהמשתמשים קיבלו את התרופה מאתר או מספק מקוון, ולעיתים דרך סין באמצעות וואטסאפ. ד"ר ניל פולבין, רופא משפחה במנהטן, מדווח על זינוק של 50% בפניות מטופלים שרוצים להזריק פפטידים "לחידוש הנעורים" ולאריכות ימים, ואחרים לשיפור הכושר וההתאוששות מאימונים. ויליאם אלן, מנהל שיווק בקליניקה רפואית בווסט ווילג', ציין כי כמות ההזמנות אצלם הוכפלה לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הבעיה הגדולה, לפי אנשי המקצוע, מתחילה בחוסר המודעות וחוסר ההדרכה שמספקים חלק מהאתרים הרפואיים ברשת לגבי אופן השלכת המזרקים. פיבי, מטופלת מקומית שהזמינה זריקות הרזיה דרך חברת טלרפואה מאילינוי, קיבלה חבילת מזרקים וסרטון הדרכה קצר. הסרטון הסביר לה כיצד לשאוב את החומר ואיפה להזריק - אך לא כלל מילה אחת על אופן הפינוי הבטוח של המחט. "הייתי הרבה יותר מודאגת מזה שהשותפים לדירה יראו מזרק באשפה, מאשר מהשאלה אם יש עליו מכסה מגן", הודתה.
3 צפייה בגלריה
"אני מנחה את המטופלים שלי באופן חד-משמעי לעולם לא לזרוק מחטים משומשות ישירות לפח הביתי"
(צילום: HM Scott / Shutterstock.com)
לעומת זאת, רופאים ומרפאות מובילות בניו יורק מתעקשים שהם עושים הכול כדי לחנך את מטופליהם. "אני מנחה את המטופלים שלי באופן חד-משמעי לעולם לא לזרוק מחטים משומשות ישירות לפח הביתי", כתבה ד"ר ג'ניפר לווין, מנתחת פלסטית מאפר איסט סייד. מנדיפ סינג, אח מוסמך בקליניקה במרכז העיר, סיפר כי הצוות מחלק עלוני הסבר מפורטים לכל מי שמקבל מרשם לזריקות. "הופתעתי לגלות שמישהו בכלל צריך אותם", אמר. "היית מצפה שאנשים פשוט יפעילו שכל ישר".
בישראל, בניגוד להנחיות המפורטות שפרסמה עיריית ניו יורק, ההסדרה מופנית בעיקר למוסדות רפואיים. התקנות מחייבות איסוף מחטים ומזרקים במכל קשיח ייעודי, אך לציבור שמזריק בבית אין הוראות אחידות ובולטות. ההמלצה הבטוחה: להשתמש במכל ייעודי לחפצים חדים ולהחזירו לקופת החולים, לבית מרקחת או למרפאה - ולא להשליך מחטים חשופות לפח הביתי.
