שלושה ימים בלבד לאחר שוועדה מיוחדת של משרד הבריאות פרסמה המלצות מרחיקות לכת להגבלת השיווק והשימוש בקנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים, הקפיא היום (ד') שר הבריאות חיים כץ את יישומן. כץ הנחה את מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, להקפיא כל פעילות ליישום ההמלצות, לאחר שקיבל סקירה מקצועית בנושא.
"לא השתכנעתי בצורה מספקת כי קיימת הצדקה ליישום ההמלצות, לנוכח הפגיעה האפשרית במטופלים", אמר השר. "כמי שהסדיר את התחום בישראל, ראיתי מקרוב את סבלם של חולים שנאלצו לעבור דרך חתחתים עד לקבלת מרשם לקנאביס רפואי, שהיה בסופו של דבר הפתרון היחיד שסייע להקל על כאבם. גם אם נדרש פיקוח הדוק יותר — חזרה לאחור, סרבול ההליך והגבלת השימוש בקנאביס רפואי אינם הדרך".
השר והמנכ"ל שוחחו, ובר סימן טוב קיבל את החלטת השר ויפעל בהתאם למדיניותו. יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, תקף את ההחלטה של השר כץ: "לא השתכנעתי מהחלטת שר הבריאות (ברבע משרה) להקפיא את המלצות ועדת המומחים בנושא קנאביס רפואי בעישון, ללא הצדקה. המצב הנוכחי בתחום הקנאביס מזיק למטופלים, למערכת הבריאות ולחברה הישראלית", אמר פרופ' לוין, "בריאות הציבור בישראל משלמת מחיר כבד על הכפפת ההחלטות לשיקולים זרים: פוליטיים, מסחריים ואישיים".
רק בנובמבר האחרון מונה חיים כץ לשר הבריאות, לאחר שמילא את מקומו של ח"כ אוריאל בוסו מש"ס, שפרש מהתפקיד. כיום מחזיק כץ בארבעה תיקים במקביל: הבריאות, הרווחה, התיירות והבינוי והשיכון. בינתיים, "הישגיו" במשרד הבריאות דלים למדי ומסתכמים בעיקר במאבקי כוח ואגו מול קופת החולים כללית, שהסתיימו לעת עתה בקול ענות חלושה, וכן באמירות מעוררות תמיהה בנוגע למצב הרפואה באילת ("לא יכול לאלץ אף קרדיולוג לרדת לאילת").
מעשני קנאביס רפואי הביעו התנגדות חריפה להמלצות
(צילום: ירון ברנר)
הוועדה, שמסקנותיה פורסמו ביום ראשון, הוקמה בהנחיית מנכ"ל משרד הבריאות ובראשות ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש אגף בריאות הנפש, לאחר שישראל זינקה למקום הראשון בעולם בצריכת קנאביס רפואי ביחס לגודל האוכלוסייה.
הנתונים שאספה הוועדה מדאיגים: מספר בעלי הרישיונות זינק מ-33 אלף בשנת 2019 ל-140 אלף כיום, עלייה של יותר מפי ארבעה. 87% מהמטופלים משתמשים בקנאביס בתצורת עישון, ו-88% מהרישיונות ניתנים עבור מוצרים בריכוזי THC גבוהים. בנוסף, 62% מהמטופלים צורכים יותר מ-30 גרם בחודש, וישנם אף כאלה שצורכים כמות כפולה, נתון המעמיד אותם בסיכון ממשי להתמכרות.
הוועדה זיהתה גם מגמה של צריכה מוגברת בקרב גברים וצעירים מתחת לגיל 45.
ההמלצה המרכזית הייתה להפסיק בהדרגה את השימוש והשיווק של קנאביס רפואי לעישון בתוך שלוש שנים. המלצה זו התבססה על ההנחה שעישון אינו תצורה רפואית לגיטימית, בשל הנזק הבריאותי הכרוך בו. נוסף על כך, המינון והספיגה אינם אחידים, ולכן קשה לבקר את הטיפול באופן מיטבי. הוועדה ציינה כי רוב המדינות שבהן קנאביס רפואי מאושר אינן מתירות עוד את צריכתו באמצעות עישון. בתקופת הביניים, עישון היה אמור להיות מותר רק במקרים חריגים ומנומקים, ובסיומה יוחלף במשאפים.
הוועדה המליצה גם לנקוט זהירות יתרה בטיפול בנפגעי פוסט-טראומה, התוויה שהתרחבה משמעותית מאז 7 באוקטובר, לאחר שהמחקרים הקיימים מצביעים על נזק אפשרי בטווח הארוך, אך אינם מבססים באופן מספק את התועלת שבטיפול. המלצה מרכזית נוספת הייתה להעביר את כלל הטיפול לקופות החולים, כדי לאפשר מעקב ובקרה הדוקים יותר.
המלצות ועדת משרד הבריאות חוללו סערה בקרב מטופלים וארגוני נפגעים, שטענו כי המהלך עלול לפגוע באלפי חולים, בהם נפגעי פוסט-טראומה וחולים כרוניים, שלדבריהם הקנאביס הרפואי הוא הטיפול היחיד שמאפשר להם תפקוד יומיומי. חלקם הזהירו כי הגבלות על עישון קנאביס רפואי עלולות לדחוף מטופלים לשוק השחור, בעוד אחרים טענו כי החלופות שמציע המשרד, ובהן שמנים ומשאפים, אינן מתאימות לכל מטופל.
