כמעט כל אישה בהיריון מכירה את הדילמה: כואב הראש, עולה חום, הגב לא נותן מנוחה - והיד נעצרת לפני הכדור. אקמול? אדוויל? ומה עם העובר? שני מחקרים חדשים של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שירותי בריאות כללית והמרכז הרפואי סורוקה, מהגדולים שנעשו בתחום בעולם, מספקים תשובה חותכת: לא נמצא קשר בין נטילת אקמול או תרופות ממשפחת ה-NSAIDs - ובהן איבופרופן, וולטרן ונפרוקסן - בשליש הראשון של ההיריון לבין מומים מולדים.
המחקרים ראו אור לאחרונה בכתבי העת המדעיים PLOS Medicine ו-Human Reproduction Open. בשנים האחרונות גברה האי-ודאות סביב בטיחות משככי הכאבים הנפוצים ביותר בהיריון, על רקע דיון ציבורי שלווה במידע כוזב. בארה"ב נוספו לכך הצהרות של הנשיא דונלד טראמפ ושר הבריאות רוברט קנדי ג'וניור נגד שימוש בפרצטמול - השם הגנרי של אקמול - שהציתו סערה ברחבי העולם. המחקר הישראלי מציע לסערה הזו תשובה חותכת ומבוססת נתונים.
4 צפייה בגלריה
מחקר ישראלי רחב היקף בחן את בטיחות השימוש במשככי כאבים במהלך ההיריון
(צילום: Shutterstock)
המחקרים נערכו במסגרת יוזמת siPREG - Southern Israeli Pregnancy Registry - מאגר מידע שנועד לחקור שאלות מרכזיות בתחום רפואת האם והעובר. החוקרים ניתחו נתונים שנאספו לאורך שני עשורים על יותר מ-250 אלף הריונות של נשים שטופלו בכללית ועברו מעקב בסורוקה.
את קבוצת המחקר הוביל ד"ר שרון דניאל, מהמחלקה לאפידמיולוגיה, ביוסטטיסטיקה ומדעי הבריאות בקהילה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רופא ילדים בכיר ומנהל יחידת החדשנות בכללית מחוז דרום, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, סורוקה, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת אריאל והמרכז הרפואי שניידר.
לא נמצא קשר למומים
אחד המחקרים התמקד בתרופות ממשפחת ה-NSAIDs - תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים, ובהן איבופרופן (נורופן, אדוויל), וולטרן, אתופן ונפרוקסן.
ברקע למחקר עומדת אי-ודאות ממושכת בספרות המדעית: בעוד שחלק מהמחקרים בעבר העלו חשש מפני עלייה בסיכון למומים מולדים, אחרים לא הצליחו להראות קשר כזה. במקביל, בשנים האחרונות גבר גם הדיון סביב בטיחות השימוש באקמול בהיריון.
ד"ר שרון דניאלצילום: שלומי אמסלםבמחקר על תרופות ממשפחת ה-NSAIDs נכללו 264,858 הריונות של נשים עד גיל 45 בין השנים 2018-1998, מתוכם יותר מ-20 אלף הריונות שבהם תועדה חשיפה לתרופות הללו במהלך השליש הראשון. החוקרים בחנו לא רק לידות חי ולידות שקטות, אלא גם הפסקות היריון יזומות שבוצעו בעקבות חשד למומים בעובר - מהלך שנועד לצמצם הטיה שעלולה להיווצר במחקרים שמתבססים רק על ילודים חיים.
במבט ראשון הנתונים נראו מדאיגים: שיעור המומים המולדים היה גבוה יותר בקרב נשים שנחשפו לתרופות - 8.2% לעומת 7.0% בקרב נשים שלא נחשפו. אלא שלאחר שהחוקרים ביצעו התאמות סטטיסטיות למאפייני הרקע ולסיבות שבגללן נלקחו התרופות - הקשר נעלם.
אבל כשהחוקרים הכניסו למשוואה משתנים נוספים - ובהם חום, זיהומים, מחלות דלקתיות, מחלות כרוניות, השמנה, עישון, חומצה פולית, מאפייני רקע והסיבה עצמה שבגללה נלקחה התרופה - התמונה השתנתה.
התוצאה: לא נמצא קשר עצמאי בין השימוש בתרופות לבין מומים מולדים. גם כשנבדקו מערכות גוף שונות - הלב וכלי הדם, מערכת העצבים, מערכת השרירים והשלד, מערכת העיכול ומערכת השתן - לא נמצאה עלייה בסיכון. גם בדיקות לפי תרופה ספציפית ולפי מינון מצטבר לא הראו עלייה מובהקת בסיכון.
"תוצאות המחקר הראו כי תרופות מקבוצת ה-NSAIDs בטוחות לשימוש בשליש הראשון של ההיריון ואינן קשורות להתפתחות כלל המומים המולדים", הסביר ד"ר דניאל. "הממצאים נתמכים בבסיס נתונים רחב היקף ומבוסס אוכלוסייה, המאפשר להעריך בצורה מדויקת יותר את בטיחות השימוש בתרופות אלו בשלבים המוקדמים של ההיריון".
האם אקמול בטוח בהיריון?
המחקר השני עסק באקמול - התרופה הנפוצה ביותר בעולם לשיכוך כאבים ולהורדת חום, שנחשבת במשך שנים לאפשרות המועדפת במהלך ההיריון. בשנים האחרונות עלו בעולם שאלות בנוגע לבטיחות השימוש בה בתקופת ההיריון, והמחקר הנוכחי ביקש לבחון את הסוגיה בקנה מידה רחב.
המחקר התבסס על מאגר של 265,143 הריונות. בניתוח שבחן חשיפה בשליש הראשון נכללו 264,858 הריונות, ובשליש הראשון תועדה חשיפה לאקמול ב-41,011 הריונות - כ-15.5% מכלל ההריונות שנבדקו. בניתוח שבחן חשיפה בשליש השלישי נכללו 257,285 הריונות, ומתוכם תועדה חשיפה לאקמול ב-36,375 הריונות - כ-14.1% מההריונות.
גם במקרה הזה הנתונים הגולמיים נראו תחילה מטרידים: שיעור המומים המולדים עמד על 7.9% בקרב נשים שנחשפו לעומת 6.9% בקרב נשים שלא נחשפו. אלא שלאחר התאמות סטטיסטיות שכללו מחלות רקע, גיל, סיבת השימוש בתרופה, מעקב היריון וגורמים נוספים - הקשר נעלם.
4 צפייה בגלריה
לא נמצא קשר בין שימוש באקמול לבין לידה מוקדמת או תמותה סביב הלידה
(צילום: Shutterstock)
החוקרים לא מצאו קשר בין שימוש באקמול בשליש הראשון לבין מומים מולדים, ולא מצאו קשר בין שימוש במהלך ההיריון לבין לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, ציוני אפגר נמוכים, תמותה סביב הלידה או סימנים לפגיעה כלייתית ביילוד. גם חשיפה בשליש האחרון לא נמצאה קשורה לסגירה מוקדמת של הדוקטוס-ארטריוזוס - כלי דם חשוב במחזור הדם של העובר.
"בשני המחקרים בדקנו לא רק האם הייתה חשיפה לאקמול או ל-NSAIDs במהלך ההיריון, אלא גם האם קיים קשר בין משך הטיפול או מינון התרופה לבין הסיכון למומים מולדים. גם בניתוחים הללו לא מצאנו עדות לעלייה בסיכון", הסביר ד"ר איתמר בן שטריט, מצוות המחקר.
4 צפייה בגלריה
המחקר בחן גם קשר אפשרי בין שימוש באקמול במהלך ההיריון לבין לידה מוקדמת
(צילום: Shutterstock)
ד"ר דפנה עידן הוסיפה כי "במבט ראשוני על הנתונים נראה היה ששיעור המומים המולדים גבוה יותר בקרב נשים שנחשפו לאקמול או ל-NSAIDs במהלך ההיריון. עם זאת, כאשר יישמנו מודלים סטטיסטיים מתקדמים שנועדו להתמודד עם הבדלים קליניים בסיסיים בין קבוצות הנשים - התמונה השתנתה. הממצאים הראו כי העלייה בסיכון מוסברת בעיקר על ידי האינדיקציות לשימוש בתרופות, כמו חום, זיהומים ומחלות רקע כמו סוכרת, ולא על ידי החשיפה לתרופות עצמן".
לדברי ד"ר אריאל חסידים, אחד האתגרים המרכזיים היה להתמודד עם העובדה שלא כל שימוש בתרופות מתועד במערכת. "נשים לפעמים משתמשות בתרופות ללא תיעוד במערכת, דבר שעלול להטות את התוצאות בצורה לא צפויה. לצורך כך תכננו שיטת ניתוח רגישות מיוחדת שבדקה עד כמה שימושים לא מדווחים בתרופה היו צריכים להיות שכיחים כדי לשנות את מסקנות המחקר. הצלחנו להראות שהיקף כזה גבוה יותר ממה שמוכר בפועל מהאוכלוסייה שנבדקה".
לא להימנע מטיפול כשצריך
החוקרים מדגישים כי הממצאים אינם קריאה לנטילת תרופות ללא צורך, אלא ניסיון להפחית אי-ודאות במקום שבו נשים רבות נמנעות מטיפול גם כשהוא נחוץ.
"ממצאי המחקרים מסייעים לנשים בהיריון ולרופאים בקבלת החלטות טיפוליות מושכלות ומבוססות מחקר", סיכם ד"ר דניאל. "הממצאים תורמים להפחתת אי-הוודאות סביב השימוש באקמול ובתרופות מקבוצת NSAIDs במהלך ההיריון ומאפשרים ניהול רפואי מושכל ומבוסס מחקר של מצבי כאב וחום במהלך ההיריון. מאגר siPREG ממשיך להתפתח, ואנו מקווים להמשיך ולהרחיב באמצעותו את בסיס הידע המחקרי ולבחון שאלות קליניות נוספות ומשמעותיות בתחום רפואת האם והעובר".
קבוצת המחקר כללה את ד"ר שרון דניאל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשירותי בריאות כללית מחוז דרום; ד"ר אריאל חסידים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הרפואי שניידר ואוניברסיטת תל אביב; ד"ר דפנה עידן, ד"ר איתמר בן שטריט, ד"ר טל מיכאל ופרופ' עמליה לוי - כולם מהמחלקה לאפידמיולוגיה, ביוסטטיסטיקה ומדעי הבריאות בקהילה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' גלי פריאנטה מהחטיבה לנשים ומיילדות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמרכז הרפואי סורוקה; ופרופ' איתן לוננפלד מבית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל.
