משרד הבריאות עדכן שלשום (יום א') על תקלה שהתגלתה בערכת בדיקה של חברת רוש (Roche) לזיהוי קולטנים הורמונליים בגידולים סרטניים. בדיקה זו רלוונטית בעיקר לנשים שסובלות מסרטן השד או בגידולים באיברי הרבייה. בחברה ובמשרד הבריאות לא מוכר מקרה של חולה שנפגע - אך לטענת מומחים בתחום, לא מן הנמנע שיש קבוצת חולים, גם אם קטנה, שקיבלו טיפול כימותרפי במקום טיפול אנטי-הורמונלי.
"את בטח מתארת לעצמך מה זה עבור חולת סרטן, מטופלת אונקולוגית, לראות כותרת כזו. זה אמא'לה ואבא'לה", אומרת ל-ynet שירי קונטס גילגון (40), פעילה בקהילת חלאסרטן. "אמרתי לעצמי 'מה הסיכוי?'. זה יצא בכל קבוצות הווטסאפ והאינסטגרם שלי ושל החברות המסורטנות, שהתחילו לשאול מלא שאלות - באיזה בית חולים, באיזו מעבדה?"
1 צפייה בגלריה
"רק לפני כמה שעות האונקולוגית שלי הסבירה לי את המצב, והרגיעה אותי שזה לא גורף". שירי קונטס גילגון
(צילום: נועה שביט)
גילגון, נשאית גן BRCA, אובחנה עם סרטן השד באוקטובר 2023. בשנתיים האחרונות עברה טיפולי כימותרפיה, הקרנות וניתוח להוצאת שאריות הגידול. בהמשך קיבלה גם טיפולים ביולוגיים, ועברה ניתוחים מניעתיים לכריתת הרחם, השחלות והחצוצרות, וכן כריתה ושחזור של השדיים. הגידול הסרטני שלה נמצא חיובי לקולטנים הורמונליים, ולכן במקרה שלה ברור שקיבלה את הטיפול המתאים.
שירי קונטס גילגון, חולה בסרטן השד: "הדרך שבה משרד הבריאות בחר לתקשר את זה לא ברורה. מאז הפרסום אני יודעת שהמרכז לאבחון ומעקב בבית החולים שבו אני מטופלת קורס, אי אפשר להגיע למזכירות כי כולן בסטרס מטורף. כולן אומרות 'אוקיי, גם ככה חליתי, אז אולי אני גם בתוך הסטטיסטיקה הזו'"
להערכת חברת רוש, מדובר בכ-300 מטופלים שעברו את הבדיקה באצוות התקולות, אך במשרד הבריאות ציינו בתדרוך לכתבים שהם פועלים להבין את היקף התקלה. המשרד הנחה את המעבדות והרופאים לבדוק מחדש את המקרים שבהם נעשה שימוש בערכות הבעייתיות, ולבצע בדיקה חוזרת במידת הצורך. בתוך חודש מחויבת כל מעבדה להעביר למשרד הבריאות דוח מסכם על הפעולות שבוצעו.
שירי מספרת שמאז פרסום התקלה, חולות רבות, ובהן גם היא, חוות בלבול וחרדה. "הדרך שבה משרד הבריאות בחר לתקשר את זה לא ברורה. מאז הפרסום אני יודעת שהמרכז לאבחון ומעקב בבית החולים שבו אני מטופלת קורס, אי אפשר להגיע למזכירות כי כולן בסטרס מטורף. כולן אומרות 'אוקיי, גם ככה חליתי, אז אולי אני גם בתוך הסטטיסטיקה הזו'. עולות שאלות - מה זה אומר בדיוק? האם הטיפול שאני לוקחת לא טוב לי? עשה לי רע?"
"האונקולוגית הרגיעה אותי"
"רק לפני כמה שעות האונקולוגית שלי הסבירה לי את המצב, והרגיעה אותי שזה לא גורף", היא מוסיפה. "האונקולוגית בעצמה קראה על זה ב-ynet כמוני. היא לא קיבלה את זה רשמית, פשוט אחת המטופלות שלחה לה, ומדובר באונקולוגית בכירה". לדבריה, משיחות שקיימה עם חולות אחרות עולה כי רק באחד מבתי החולים נשלחה הודעה מסודרת למטופלות.
גילגון מותחת ביקורת גם על העיכוב בפרסום של משרד הבריאות לציבור מאז הודיעה החברה על התקלה בחודש אוגוסט, ועל כך שהמטופלים צריכים להמתין שייצרו עמם קשר. "להגיד למסורטנות שאם יהיה משהו יפנו אליהן, זה הדבר הכי מלחיץ בעולם, שרק מעלה את מפלס הפחד והחרדה", היא אומרת. "לא הבנתי גם מדוע משרד הבריאות חיכה. ברגע שיש משהו למטופלים אונקולוגיים צריך תכף ומיד לפעול ולתקשר זאת לציבור. כשיש בעיה בקופסת טונה, ישר מוציאים הודעה ועושים ריקול, אז בבריאות? בסרטן? לא מצליחה להבין. וגם הבלבול מאז הפרסום - למה לא לעשות קו טלפוני שאפשר לפנות אליו, להסביר למי זה תקף, שיתנו לנו קצה חוט עם מי אפשר לדבר".
שירה סגל קופרמן, מנכ"לית חלאסרטן, מסרה אמש לאחר הודעת משרד הבריאות כי מדובר באירוע מדאיג ומקומם. "בסרטן, מהירות הגילוי והתגובה הם שני אלמנטים קריטיים כדי לטפל ולהתקדם להחלמה. לא סביר שחברה מסחרית תנהל עבור אלפי חולות את מערך השיקולים שלהן. כל עיכוב בפרסום, גם אם נעשה משיקולים טכניים, פוגע בבריאות הציבור ובתחושת השקיפות מול ציבור המטופלות", מסרה. "אנו, בעמותת חלאסרטן, פוגשות מדי יום צעירים וצעירות שמאבדים חודשים קריטיים כי מישהו החליט שהם 'צעירים מדי' לחלות בסרטן. לאור הפרשה החמורה הזו, אנחנו קוראות למשרד הבריאות להקים צוות בדיקה עצמאי לבחינת אופן ניהול האירוע, ולהפיק לקחים מערכתיים לעתיד".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, הסבירה אמש בתדרוך לכתבים כי העיכוב בפרסום נבע מהצורך לגבש מתווה מותאם, מבלי לייצר פאניקה. "בסוף הרעיון הוא להגיד 'יש בעיה, אבל גם יש פתרון'. רק לייצר פאניקה זה חסר תוחלת", אמרה.
"תקלה נדירה שטרם נחשפנו אליה"
ד"ר עדי יוספוביץ, מייסד ויו"ר הקבוצה הישראלית לפתולוגיה של השד ומנהל המכון לפתולוגיה בבית החולים קפלן מקבוצת כללית, מספר כי מאז פרסום התקלה אתמול הגיעו אליו מספר פניות של אונקולוגים ומטופלות לבצע בדיקה חוזרת של הרצפטור לאסטרוגן. "מדובר בתקלה נדירה שטרם נחשפנו אליה", הוא אומר בשיחה עם ynet. "נקודת הזמן הזו מוקדמת מאוד כדי להעריך את היקף המטופלות שייתכן שנפגעו בשל כך. מתווה משרד הבריאות מקיף ביותר כדי להגיע לכל המטופלות, עם שולי בטחון רחבים שיאפשרו בסוף הבדיקה תשובה ודאית לשאלה זו".
ד"ר עדי יוספוביץצילום: גלעד שעבני, דוברות קפלןבאשר לשאלה האם ייתכן שיש נשים שיכלו לקבל טיפול אנטי-הורמונלי וקיבלו כימותרפיה במקום, אומר ד"ר יוספוביץ כי "התשובה לשאלה זו מורכבת, שכן קיימים שיקולים רבים בבחירת הטיפול וההחלטה נעשית על ידי האונקולוגים. קרוב לוודאי שבפועל, בגלל שנכנסים עוד שיקולים, הפגיעה, אם קיימת, תהיה מצומצמת".
ד"ר עדי יוספוביץ: "נקודת הזמן הזו מוקדמת מאוד כדי להעריך את היקף המטופלות שייתכן שנפגעו בשל כך. מתווה משרד הבריאות מקיף ביותר כדי להגיע לכל המטופלות, עם שולי בטחון רחבים"
איך עובדת הבדיקה?
בדיקת רצפטורים לאסטרוגן (ER) ולפרוגסטרון (PR) בסרטן השד, גידולי מערכת הרבייה הנשית וגידולים נוספים, היא אחת הבדיקות החשובות לקביעת סוג הגידול והטיפול המתאים. הבדיקה מתבצעת על דגימת רקמה מהגידול (ביופסיה או ניתוח) בשיטה אימונו-היסטוכימית (IHC).
ד"ר אלברט גרינשפון, מנהל היחידה למחלות שד, אונקולוג בכיר ומנהל השירות ביחידת השד בשערי צדק, מסביר כי "את חתיכת הרקמה שמוציאים בביופסיה 'צובעים' במכון פתולוגי על ידי נוגדנים - מולקולה שמכוונת כנגד משהו מאוד ספציפי, ואז בתהליך הרקמה נצבעת והרופא הפתולוג מסתכל וקובע באיזה תת-סוג של סרטן השד מדובר". הוא מציין כי בדיקה זו רלוונטית גם לסרטן הרחם.
ד"ר אלברט גרינשפוןצילום: אפרת פרג'ון, שערי צדקלדבריו, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן השד הוא סרטן שחיובי לקולטנים לאסטרוגן, ובבדיקה נבדק האם הגידול חיובי או לא לקולטנים אלה, ומהי העוצמה. הוא מציין כי ישנן החלטות טיפוליות שמתבססות על הבדיקה. "אם הסרטן חיובי לקולטנים לאסטרוגן, אנחנו משתמשים בטיפול אנטי-הורמונלי, עם תרופות שחוסמות את הקולטן או כאלה שמורידות את הרמה של ההורמון בגוף, וכך אנחנו מונעים מהאסטרוגן לפעול ו'לתדלק' את הגידול הסרטני", הוא אומר.
לפי משרד הבריאות, התקלה בבדיקה היא כזו שגרמה לצביעה מוחלשת יותר. "התקלה היא לא שהנוגדן כלל לא עבד, אלא גרם לכך שהצביעה תהיה חלשה יותר", מסביר ד"ר גרינשפון. הוא מבקש להרגיע ואומר כי "חשוב להבין שהרף להגדיר גידול ככזה שחיובי לקולטנים הורמונליים אלה הוא מאוד נמוך, כך שאני סך הכול חושב שלא בהכרח מדובר בפגיעה בטיפול בחולים וחולות".
"כיום אנחנו מגדירים סרטן שד שחיובי לקולטנים לאסטרוגן לפי רף של מעל אחוז אחד בלבד של תאים חיוביים", הוא מוסיף. "כלומר, גם אם הנוגדן היה חלש אבל צבע מעל אחוז אחד, ההגדרה היא עדיין של סרטן שחיובי לנוגדנים אלה, כלומר החולה עדיין צפויה לקבל את הטיפול המתאים".
ד"ר גרינשפון מדגיש עוד כי ההחלטה על טיפול כימותרפי לא מתבססת ואינה תלויה באופן בלעדי בצביעה הזו. "היום כשאני מתלבט האם לתת לחולה טיפול כימי או לא, אנחנו נעזרים בבדיקות מולקולריות מיוחדות - חתיכה מהגידול נשלחת למעבדות בחו"ל ושם בודקים את ביטוי הגנים של הגידול הסרטני. כלומר, ההחלטה אינה תלויה רק באותה צביעה".
