ארצות הברית מבצעת שינוי קיצוני באופן שבו היא מספקת ציוד רפואי למדינות מתפתחות במאבק נגד מחלות כמו HIV ומלריה. שבעה גורמים ומסמך פנימי שהגיע לידי רויטרס מזהירים שהצעד עלול לשבש שירותים מצילי חיים בעשרות מדינות, בפעם השנייה תוך יותר משנה.
עד כה ניהלה ארה"ב את תרומותיה הרפואיות באמצעות "התוכנית הגלובלית לשרשרת אספקת בריאות - רכש וניהול אספקה", שהופעלה על ידי הקבלן הפרטי קמוניקס (Chemonics). מאז הקמתה ב-2016 ועד 2024 סיפקה התוכנית מוצרים למאבק באיידס ובמלריה בשווי כולל של יותר מחמישה מיליארד דולר ל-90 מדינות, רובן באפריקה שמדרום לסהרה ובאסיה.
3 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חותך את סיוע החוץ, גם בנושאי טיפול במחלות קשות
(צילום: Alex Brandon / POOL / AFP)
התוכנית הוקפאה לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הורה על הקפאת הסיוע הבינלאומי ביום הראשון לנשיאותו, בינואר אשתקד. כתוצאה מכך נתקעו תרופות וציוד - תרופות לנגיף ה-HIV ועד יריעות מיטה מצופות חומר הדברה - בנמלים ובמחסנים ברחבי העולם. לאחר שהוצא פטור חריג לתרופות מצילות חיים, חודש חלק מהפעילות - אך עתידה נותר עמום, כחלק מפירוק סוכנות הסיוע האמריקנית (USAID) על ידי ממשל טראמפ, הכולל קיצוצי תקציב ומעבר מניהול על ידי קבלנים להסכמים דו-צדדיים עם מדינות.
מועד הסיום לא ריאלי
לפי כמה גורמים, מהירות השינוי עלולה לגרום למחסורים חמורים בתרופות ובמוצרים חיוניים במדינות מסוימות. במייל שנשלח ביום שלישי לעובדים אמריקנים ב-17 מדינות באפריקה ובהאיטי, ביקשה מחלקת המדינה לסיים את יישום תוכנית האספקה עד 30 במאי.
המייל, שהגיע לידי סוכנות רויטרס, ציין כי החוזה עם קמוניקס מסתיים ב-30 בספטמבר - אף שמועד הסיום הרשמי הוא בנובמבר. עוד נאמר בו מפורשות כי עלולים להיות "סיכונים מיידיים לרציפות השירות אם המעבר ייעשה בחיפזון או לא יושלם". תוכנית מעבר ברורה לא הוצגה בו, וכל משרד מדינה התבקש לפרט כיצד ינהל את ההעברה ולדווח לוושינגטון על סיכונים ועל הצורך בזמן נוסף.
דובר מחלקת המדינה הכחיש כי ניתנה לקמוניקס הנחיה טכנית לסיים פעילות עד 30 במאי. קמוניקס סירבה להגיב.
כמה גורמים מסרו כי ארה"ב מנהלת שיחות עם הקרן העולמית למאבק באיידס, שחפת ומלריה, כדי לעשות שימוש בפלטפורמת האספקה שלה לרכישה ולהפצה של תרומות רפואיות בעתיד. הקרן, שבסיסה בז'נבה, כבר מנהלת כיום רכש ואספקה של כשני מיליארד דולר בשנה של מוצרי בריאות שנוגעים לשלוש המחלות הקטלניות הללו.
אולם שניים מאותם גורמים ציינו כי דיונים קודמים בין הארגון לממשל האמריקני התייחסו למועד מעבר בנובמבר 2027 - ולדבריהם, לוח הזמנים החדש אינו ריאלי: הזמנת מוצרים רפואיים למיקומים נידחים עלולה להימשך עד שנה, לא שבועות ספורים כפי שמתוכנן. הקרן העולמית סירבה להגיב. מחלקת המדינה לא השיבה לשאלות ספציפיות בנושא, אך ציינה כי תשתמש במנגנוני רכש מאוחדים כדי לרכוש תרופות מיצרנים פרטיים במחירים הנמוכים ביותר.
"מודל פיתוח מיושן"
ממשל טראמפ הצהיר אשתקד כי עדיפותו היא מתן עזרה ישירה לחזית - תרופות, עובדי בריאות ומומחים - תוך עבודה ישירה מול ממשלות. אסטרטגיית הבריאות הגלובלית "אמריקה קודמת", שפורסמה בספטמבר, תיארה את הקבלנים כחלק מ"חוסר היעילות והבזבוז המשמעותיים" שהממשל מבקש לעקור. השינויים המהירים בדרך שבה ארה"ב מספקת סיוע כבר גרמו לבעיות ברחבי העולם, ובהן מחסור בתרופות מלריה לילדים ובעיות באספקת אמצעי מניעה נגד הידבקות ב-HIV.
דובר מחלקת המדינה תיאר את המערכת הנוכחית כ"חלק נפוח של מודל פיתוח מיושן" שאינו מעמיד את משלם המיסים האמריקני בראש ו"מרפד את כיסן של חברות פיתוח אמריקניות גדולות". לדבריו, ממשל טראמפ חתם עד כה על 28 הסכמי בריאות דו-צדדיים עם ממשלות מדינות מקבלות, וכי לצורך הפצת האספקה ישתמשו בעיקר בחברות לוגיסטיקה פרטיות.
בחודשים האחרונים התחייבה וושינגטון לספק מימון ישירות לממשלות מדינות ובהן קניה, רואנדה ואוגנדה, לצד הבטחות להגדלת ההוצאה הלאומית על בריאות - אולם הפרטים עדיין מתגבשים. ההסכם עם קניה מתמודד עם עתירה משפטית של פעילים מקומיים בשל חששות בדבר פרטיות הנתונים, והמשא ומתן עם זמביה מתעכב.
