על אף התוצאות המרשימות שסיפקה לאחרונה זריקת ההרזיה מונג'רו (טירזפטייד) בניסויים הקליניים שנערכו, מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי JAMA מצא שמטופלים שהפסיקו ליטול את התרופה העלו 14% ממשקלם בתוך שנה. טירזפטייד, המוכרת בשם zepbound או מונג'רו, פותחה במקור להתמודדות עם מחלת הסוכרת, אך אושרה בחודש שעבר על-ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) גם לטובת חולים הסובלים מהשמנת יתר או עודף משקל בליווי תחלואה נוספת, כמו יתר לחץ דם או כולסטרול גבוה.
3 צפייה בגלריה
זריקת הרזיה לטיפול בעודף משקל
זריקת הרזיה לטיפול בעודף משקל
"כשמתחילים טיפול עם תרופה כזאת זה לזמן ארוך"
(צילום: shutterstock)
למרות הממצאים בנוגע לעלייה במשקל, המחקר אישר את יעילות התרופה שמיוצרת על-ידי חברת איליי לילי לטיפול בהשמנה, ומצא שהיא הובילה לירידה של 25.3% במשקל לאחר 88 שבועות של טיפול ומעקב. במחקר השתתפו 670 נחקרים הסובלים מהשמנה או מעודף משקל ותחלואה נלווית, כמו יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, דום נשימה בשינה או מחלת לב, והוא נערך ב-70 מרכזים רפואיים, בארצות הברית, ארגנטינה, ברזיל וטייוואן.
המחקר החל לפני כשנה וחצי, ובתחילתו כל הנחקרים קיבלו זריקת מונג'רו, שמאטה את ריקון הקיבה וגורמת לתחושה ממושכת יותר של שובע, במינונים מקסימליים של 10-15 מ"ג, ובליווי שינוי תזונתי ופעילות גופנית. לאחר 36 שבועות, שבמהלכם הורידו משתתפי המחקר 20.9% ממשקלם, הם חולקו לשתי קבוצות טיפול. הראשונה המשיכה לקבל טיפול באמצעות הזריקה במשך 52 שבועות נוספים, וקבוצת הבקרה קיבלה זריקת פלצבו שלא הכילה חומר פעיל.
3 צפייה בגלריה
זריקת הרזיה מונג'רו
זריקת הרזיה מונג'רו
בקרב קבוצת הפלצבו חלה החמרה גם במצב הבריאותי. זריקת הרזיה מונג'רו
(צילום: אלי לילי)
הירידה הנוספת במשקל אצל אלה שקיבלו את הזריקה הפעילה הייתה 5.5%, ואילו בקבוצת הפלצבו נצפתה עלייה של 14% במשקל. בנוסף, בקרב הנחקרים בקבוצת הפלצבו חלה החמרה גם במצבם הבריאותי, שהשתפר כשקיבלו את זריקת המונג'רו בתחילת המחקר, והם חוו יתר לחץ דם ורמות גבוהות של כולסטרול ושומנים.

השמנת יתר: "מחלה כרונית ומגפה עולמית"

"כיוון שזו מחלה כרונית, מדובר בטיפול ממושך", אמרה ד"ר יעל סופר, מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית, מנהלת מרפאת השמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת, מטבוליזם ויתר לחץ דם בבית החולים איכילוב. "נדרש שינוי בפרדיגמה אצל המון מטופלים ורופאים. אנשים צריכים להבין שכשמתחילים טיפול עם תרופה כזאת זה לזמן ארוך".
ד"ר יעל סופר, מומחית לאנדוקרינולוגיה ורפואה פנימית, מנהלת מרפאת השמנת יתר במכון לאנדוקרינולוגיה סוכרת מטבוליזם ויתר לחץ דם בבית החולים איכילובד"ר יעל סופרצילום: ליאור צור, דוברות איכילוב
ד"ר סופר הוסיפה כי תרופות ההרזיה "הן מהפכה בתחום", אך הבהירה כי "נכון לרגע זה הטיפול אפקטיבי ויעיל כל עוד לוקחים את התרופה. ברגע שמפסיקים רוב האנשים יעלו חזרה במשקל". לדבריה, "מדובר בטיפול שמטפל במחלה אך לא מרפא אותה. אני מאמינה שבעתיד נראה תרופות שיעבדו לטווח ארוך יותר, ואולי בהמשך גם כאלה שיעבדו על הגנים ואז נצליח לרפא את המחלה ולא רק לתת טיפול כרוני.
ד"ר יעל סופר: "חשוב לציין, כשיורדים במשקל מאבדים לא רק רקמת שומן, אלא גם רקמת עצם ושריר שחשובות לגוף האדם. לכן חשוב לפקח על נטילת התרופה ולשלב אותה עם תזונה נכונה ופעילות גופנית"
"יותר מ-90% מגיבים לתרופות בירידה, וכרבע מהאנשים מורידים כ-30% ממשקלם, זה נתונים מדהימים", ציינה ד"ר סופר. "אך חשוב לציין, כשיורדים במשקל מאבדים לא רק רקמת שומן, אלא גם רקמת עצם ושריר שחשובות לגוף האדם. לכן חשוב לפקח על נטילת התרופה ולשלב אותה עם תזונה נכונה ופעילות גופנית, בעיקר אצל אנשים קשישים שכל התפקוד שלהם יכול להיפגע".
"רוב התרופות שקיימות כיום עובדות על המוח, הן מעבירות הורמונים שגורמים להורדת הרעב ולתחושת שובע", הוסיפה ד"ר סופר. עם זאת, ציינה כי "קיימים כמה מנגנונים שבהם הגוף נלחם בירידה במשקל ומנסה להגן על המשקל החדש, בהם עלייה בהורמוני רעב וירידה בהורמוני שובע, וירידה בקצב חילוף חומרים. התרופות החדשות עוזרות להתמודד מול המנגנונים האלה".
ד"ר דן אויירו, מנהל המרכז לטיפול בהשמנה ורופא המשפחה המחוזי של מכבי שירותי בריאות, מחוז מרכזד"ר דן אויירוצילום: עופר חג'יוב
ד"ר דן אויירו, מנהל המרכז לטיפול בהשמנה ורופא המשפחה המחוזי של מכבי שירותי בריאות, מחוז מרכז, הסביר: "התרופה נחקרת בהקשר של השמנה, ונמצאת בתהליכי רישום במשרד הבריאות לטיפול במחלה זו". לדבריו, התרופה רשומה כעת בישראל לטיפול בסוכרת מסוג 2, וידונו עליה בסל הבריאות לשנת 2024.
"טירזפטייד היא תרופה הפועלת במנגנון כפול ולמעשה נקשרת לשני סוגי קולטנים שיחדיו משפיעים על איברי מטרה שונים", הוסיף ד"ר אויירו. "הקישור לקולטני GIP ו-GLP-1 מפעיל אותם ומביא לכמה פעולות מרכזיות, ובהן קישור למרכזי מנגנון הרעב והשובע במוח, האטה בהתרוקנות הקיבה והגברת הפרשת אינסולין מהלבלב. אלו מובילים לוויסות והפחתת התצרוכת הקלורית, איזון הסוכר וירידה במשקל".
ד"ר דן אויירו: "67% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, וכרבע סובלים מהשמנה. מגפת ההשמנה גורמת לתמותה ולתחלואה קשה"
ד"ר אויירו הבהיר כי "השמנת יתר היא מחלה כרונית, המהווה מגפה עולמית", וציין כי נכון לשנת 2019 ישראל מדורגת במקום הרביעי מבין המדינות המפותחות (ה-OECD) בשיעור בעלי משקל עודף והשמנת יתר. "כ-67% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מעודף משקל והשמנת יתר, וכרבע סובלים מהשמנה. שכיחות ההשמנה נמצאת במגמת עלייה, ועל-פי הפדרציה העולמית לטיפול בהשמנה (World Obesity Federation) בעוד כעשור ישראל צפויה להיות בין המדינות המובילות בעולם בשכיחות ההשמנה בקרב מבוגרים.
"מגפת ההשמנה גורמת לתמותה ולתחלואה קשה", ציין. "השמנה גורמת למגוון רחב של מחלות, כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, בעיות אורתופדיות, דום נשימה בשינה, סוגי ממאירויות שונים וגם תחלואה נפשית". ד"ר אויירו התייחס להתמודדות עם השמנה, ואמר כי "בבסיס הטיפול ניצבים שינוי אורחות חיים - ובפרט שינוי תזונתי. פעילות גופנית יכולה לסייע וחשובה בשימור הירידה במשקל ובניית מסת שריר.
"ממחקרים שבוצעו בעבר ידוע כי מטופלים החיים עם השמנה בישראל ניסו בממוצע כשש דיאטות משמעותיות במהלך חייהם, אך כשני שליש מהם נכשלים בשימור הירידה במשקל", הוסיף. "על כן, פעמים רבות לא די בשינוי אורחות חיים, ויש צורך בטיפולים נוספים, ובהם טיפולים תרופתיים והתערבות כירורגית באמצעות ניתוחים".
לדברי ד"ר אויירו, חשוב שהטיפול בהשמנה יותאם למטופל ויירשם על-ידי רופא מומחה שילווה אותו לאורך זמן, ויסייע לו להשיג תוצאות בעלות תועלת בריאותית, בצורה בטוחה ויעילה. "חשוב לציין כי הטיפול במחלת ההשמנה הוא טיפול כרוני ומתמשך, וקיימת חשיבות רבה למעקב ארוך הטווח", סיכם.