מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר ניסוי קליני ראשון מסוגו, שבוחן שימוש בכבד מחזיר שעבר עריכה גנטית כטיפול זמני בחולים עם אי-ספיקת כבד חריפה, כך דווח בסוכנות הידיעות AP. במסגרת הניסוי, כבד החזיר לא יושתל בגוף המטופלים, אלא יחובר אליהם מחוץ לגוף וישמש כמסנן דם זמני - מעין טיפול דמוי דיאליזה - במטרה לאפשר לכבד האנושי לנוח ואולי אף להשתקם.
כ-35 אלף בני אדם בארצות הברית מאושפזים מדי שנה בעקבות כשל פתאומי של הכבד. אפשרויות הטיפול מוגבלות, ושיעורי התמותה במקרים אלה מגיעים עד כ-50%. רבים מהחולים אינם זכאים להשתלת כבד או שאינם מצליחים לקבל תרומת איבר בזמן.
מגמה רחבה: השתלות איברים מחזירים
הניסוי, שאמור לצאת לדרך באביב הקרוב, נערך על ידי חברת הביוטכנולוגיה eGenesis ממסצ'וסטס, בשיתוף החברה הבריטית OrganOx. מדובר בגישה שונה ממאמצים קודמים בתחום השתלות איברים מבעלי חיים לבני אדם: במקום להשתיל את האיבר, החוקרים מתכוונים לחבר את כבד החזיר למערכת חיצונית, שתזרים את דם המטופל דרך הכבד.
אף שמדובר בניסוי שאינו כולל השתלה של האיבר בגוף המטופל, המחקר הנוכחי מצטרף למגמה רחבה של מחקרי השתלות זנו, שבהם מושתלים איברים מהונדסים גנטית מחזירים בבני אדם. מאז 2022 בוצעו בארצות הברית ובסין השתלות ניסיוניות של לבבות וכליות מחזיר בחולים חיים, עם הצלחות חלקיות: השתלות הלב לא החזיקו לאורך זמן, אך שתי השתלות כליה שבוצעו בארצות הברית דווחו כהצלחות והמטופלים שרדו כמה חודשים עם האיבר.
לפני כשנה, חוקרים מסין הצליחו להשתיל כבד חזיר שעבר הנדסה גנטית בגופו של אדם במצב של מוות מוחי. הכבד המושתל תפקד במשך עשרה ימים, שמר על זרימת דם תקינה, ייצר מרה ואלבומין ולא עורר תגובת דחייה חיסונית חריפה.
טיפול זמני עבור חולים במצב קשה
הכבד הוא האיבר היחיד בגוף האדם שמסוגל להתחדש, אך השאלה המרכזית היא האם סינון הדם באמצעות כבד חזיר למשך כמה ימים יוכל לתת לכבד הפגוע את הזמן הדרוש כדי להתחיל בתהליך ההחלמה. מייק קרטיס, מנכ"ל eGenesis, אמר ל-AP כי בניסויים שבוצעו בארבע גופות של בני אדם נמצא שכבד חזיר שעבר עריכה גנטית הצליח לתמוך בחלק מתפקודי כבד אנושיים למשך יומיים עד שלושה. לדבריו, מדובר בניסוי המדמה "גשר" זמני עבור חולים שמצבם קשה במיוחד.
ד"ר הלנה קצמןצילום: פרטיהניסוי הקליני צפוי לכלול עד 20 מטופלים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, שאינם עומדים בקריטריונים להשתלת כבד. במסגרת הטיפול, מכשיר שפותח על ידי OrganOx - ומשמש כיום לשימור כבדי אדם שנתרמו להשתלה - ישאב את דם המטופלים ויזרים אותו דרך כבד החזיר.
מדובר בשלב נוסף בשורת ניסיונות להשתמש באיברים מחזירים שעברו עריכה גנטית להצלת חיי אדם. לפי הדיווח, כליות חזיר שפותחו על ידי eGenesis ועל ידי חברת United Therapeutics כבר משמשות כיום בהשתלות ניסיוניות בבני אדם.
"חולים מתים בהמתנה להשתלת כבד"
ד"ר הלנה קצמן, מנהלת יחידת הכבד במרכז הרפואי תל אביב ויו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד, מסבירה כי המחסור בכבדים להשתלה הוא בעיה חמורה בארץ ובעולם. "יש תמותה של חולים שממתינים להשתלת כבד ואינם מצליחים להגיע אליה בזמן. בגלל המחסור הזה עובדים כבר עשרות שנים על אפשרות של השתלות איברים מבעלי חיים, ובעיקר מחזירים", היא אומרת.
לדבריה, השתלות מחזירים מלוות באתגרים משמעותיים. "בהשתלות כאלה קיימות בעיות של דחייה חיסונית חזקה, משום שמדובר באיבר שונה גנטית, וכן סיכון לזיהומים שמקורם בחזירים. לכן בארצות הברית נעשתה עבודה של שנים רבות לפיתוח זן מיוחד של חזירים שעברו הנדסה גנטית".
3 צפייה בגלריה
מיני-חזירים מהונדסים גנטית, המותאמים יותר לשימוש רפואי בבני אדם. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
ד"ר קצמן מציינת כי מדובר במיני-חזירים, קטנים יחסית, שמתאימים יותר בגודלם לבני אדם, עברו התאמות גנטיות לשיפור התאימות החיסונית, ומגודלים בתנאים סטריליים שמונעים העברת וירוסים ייחודיים לחזירים. בשנים האחרונות, היא מוסיפה, בוצעו כמה ניסיונות של השתלת איברים מחזירים בבני אדם. "ברוב המקרים מדובר בניסויים שנעשו באנשים במוות מוחי, או בהשתלת איבר באדם עם מחלת סרטן מתקדמת. יש כאן הרבה תקווה, אבל גם לא מעט בעיות שעדיין צריך לפתור".
לדבריה, הגישה הנבחנת כעת שונה, ומתמקדת במתן תמיכה זמנית בלבד. "מדובר ב'טיפול גשר', שמיועד לאדם עם כשל כבד חריף - בדרך כלל כתוצאה מתרופות או מזיהום ויראלי חריף, ולא בחולה עם מחלת כבד כרונית. לכבד בריא יש יכולת להתאושש ולהתחדש, אבל הוא זקוק לזמן. המטרה היא לאפשר לחולה לשרוד את השלב החריף עד שהכבד מתאושש, או עד שתימצא תרומת כבד מאדם אחר".
היא מציינת כי בעבר נעשה שימוש במכשירים שפעלו כמעין דיאליזה לכבד, אך "בשנים האחרונות הגישה הזו נזנחה ברוב העולם משום שהתועלת הייתה מוגבלת". כעת, היא אומרת, "הניסוי מציע להשתמש בכבד חזיר שעבר הנדסה גנטית כמעין דיאליזה ביולוגית. הדם של המטופל עובר דרך הכבד, עובר סינון וניקוי, וכך ניתן זמן יקר שמאפשר לכבד האנושי להחלים או להמתין להשתלה".
לסיכום מדגישה ד"ר קצמן כי "מדובר בשלב נוסף וחשוב בהתמודדות עם צורך רפואי שעד היום לא תמיד היה לו מענה. הדרך לשימוש קליני שגרתי עדיין ארוכה, ונדרשים ניסויים ומחקרים נוספים, אבל זה בהחלט צעד משמעותי בהתמודדות עם המחסור באיברים בזמן שחולים ממתינים להשתלה". עם זאת היא מוסיפה: "המסר החשוב ביותר הוא לנסות מראש לא להגיע למצבים כאלה - לשמור על הכבד ולהימנע מגורמים שעלולים להזיק לו".
