אחרי שדווח על זיהוי המקרה הראשון של תת-הזן החדש והאלים יותר של אבעבועות הקוף בישראל, מתבררים פרטים נוספים שמחדדים את התמונה. החולה, על פי ההערכות, הגיע מאיחוד האמירויות - מדינה שבה מתועדת כבר כשנה העברה בקהילה של הזן Clade 1b - ובמקביל מתברר שבישראל שורר מחסור מתמשך בחיסונים מאז אפריל 2025. ד"ר רועי צוקר, מומחה למחלות זיהומית בכללית, אמר באולפן ynet, כי המטרה המרכזית היא ערנות והיערכות, לא בהלה. ואיך אפשר להתגונן בהיעדר חיסונים? כל הפרטים.
"בעולם יש מלא בפאניקה שקיימת גם ככה, לא צריך להיכנס לפאניקה נוספת", אמר, והדגיש שהשיח סביב הווירוס צריך להיות שקול ומבוסס נתונים. צפו בריאיון המלא:
"בלי פאניקה, רק ערנות": ריאיון עם ד"ר צוקר
(צילום: ירון ברנר)
מהו תת-הזן החדש, ומי באמת בסיכון?
אבעבועות הקוף פרצו לתודעת העולם המערבי בשנת 2022, עם התפשטות תת-הזן Clade 2 (או 2B), אירוע שעורר אז חשש נרחב. בדיעבד התברר כי אף שנרשמו לא מעט מקרי תחלואה, רובם המכריע לא הסתיים בתמותה ואף לא במחלה קשה. לצד ההרגעה היחסית במערב, גורמי הבריאות המשיכו לעקוב מקרוב אחר הנגיף, בין היתר על רקע הנתונים מאפריקה - שם הוא מוכר כגורם לתחלואה קשה ולשיעורי תמותה גבוהים יותר.
2 צפייה בגלריה
הנגעים של אבעבועות הקוף מופיעים לא פעם באזורים שבהם מתרחשת ההדבקה
(צילום: Shutterstock)
בשנה האחרונה, מסביר ד"ר צוקר, נצפית עלייה בזן חדש של אותו נגיף – Clade 1b. באפריקה ובמדינות פחות מפותחות הוא נקשר לשיעורי תמותה שיכולים להגיע, לפי דיווחים, עד כ-10%. אבל התמונה במערב שונה: "מהמקרים שאנחנו רואים בארצות הברית, בגרמניה ובעוד מקומות בעולם המערבי, וגם מהמודיעין הבריאותי שלנו בישראל - אחוזי התמותה והתחלואה הקשה ממש לא גבוהים כמו באפריקה".
ד"ר רועי צוקרצילום: יריב גולדפרבלדבריו, מדובר ככל הנראה בפחות מאחוז תמותה, ובישראל נכון לעכשיו זוהה מקרה אחד בלבד – מקרה מיובא מחו"ל.
בדוח של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם לפני חודש באתר הארגון, מצוינת איחוד האמירויות כאחת מזירות היעד שאליהן נקשרו מקרי ייבוא של תת הזן החדש. בתאילנד, למשל, דווח על חמישה מקרים בשנה שעברה, שלכולם הייתה היסטוריית נסיעה בינלאומית, ובין יעדי הנסיעה שצוינו נמנית גם איחוד האמירויות (לצד עומאן ורוסיה) – כאשר לפי הדוח, שם כנראה אירעה החשיפה לנגיף. בנוסף, הדוח מציין גם מקרים באירופה עם קשר נסיעה לאיחוד האמירויות, כולל המקרה הראשון ביוון: גבר שדווח שנסע לאיחוד האמירויות לפני הגעתו ליוון - וכן אזכור לכך שחלק מהמקרים באירופה נקשרו לנסיעות מחוץ ליבשת, בין היתר לאיחוד האמירויות.
איך נדבקים?
בעבר עלתה האפשרות להדבקה באוויר, אם כי נדירה. כיום ההבנה ברורה יותר: ההדבקה מתרחשת בעיקר במגע עור-לעור הדוק, ובדגש על קיום יחסי מין. "ראינו את זה יותר במעגלים של גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים", מציין ד"ר צוקר, אך מוסיף שיש גם מקרים מחוץ לקבוצות הללו. לגבי המקרה הנוכחי בישראל, לדבריו, לא ידועים עדיין כל הפרטים.
אין חיסונים – אז מה עושים?
בהיעדר חיסונים זמינים בישראל, השאלה הזו הופכת מרכזית במיוחד. ד"ר צוקר משווה לקורונה כדי להבהיר את ההבדל: בעוד ששם ההדבקה קלה ומהירה במגע טיפתי, כאן דרוש מגע קרוב יותר. גם בלי חיסונים, הוא אומר, יש צעדי זהירות ברורים: הימנעות מקיום יחסי מין במקרה של נגע חשוד, פנייה לבדיקה רפואית, ומתן תשומת לב לנגעים או פריחה חדשה.
הנגעים של אבעבועות הקוף, לדבריו, לרוב די קלאסיים: הם מופיעים לא פעם באזורים שבהם מתרחשת ההדבקה, כמו איבר המין, ונראים כמעין נגע סבורי (בעל מראה קרומי). ככל שנצברים יותר מקרים, כך קל יותר לרופאים לזהות אותם. עם זאת, הוא מזהיר שגם הזן החדש עלול להיות מעט "טריקי" ולהתבטא בצורה שונה, ולכן גם אנשי הבריאות נדרשים לערנות מיוחדת.
ביחס לחיסונים עצמם, ד"ר צוקר מזכיר כי בזמן ההתפרצות הקודמת היה מחסור, אך ישראל הצליחה להביא חיסונים. בכללית אף פורסם מחקר ראשון בעולם בכתב העת Nature, שהראה אפקטיביות של מעל 80% לחיסון נגד בעבועות הקוף. החיסון ניתן בשתי מנות, ועל פניו אין צורך להתחסן שוב למי שכבר חוסן. אלא שמאז אפריל משרד הבריאות קבע שאין מדובר בהתפרצות, החיסונים לא הובאו יותר, וכבר יותר מחצי שנה שאין חיסונים זמינים בישראל.
ומה לגבי נסיעות לחו"ל?
הנושא עולה ביתר שאת כשמדובר בנסיעות לאיחוד האמירויות. לפי ד"ר צוקר, שם נצפית התפרצות רחבה יותר מאשר במקומות אחרים. הסיבה, לדבריו, נעוצה בין היתר בכך שההדבקה נפוצה בקרב אוכלוסיות שבהן מתקיימים קשרים מיניים מרובים, בעיקר בקרב גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, ובאיחוד האמירויות בריאות הציבור בהקשר של הקהילה הגאה אינה חזקה במיוחד. בשל כך, ובשל האופי הסמוי שבו מתקיימים לעיתים קשרים אלה, עלולים להיווצר מעגלי הדבקה מהירים ורחבים יותר.
לכן, הדגש הוא על ערנות: לשים לב במיוחד בנסיעות לשם, בעיקר עבור מי שמתכוון לקיים יחסי מין - לא רק עם גברים, אלא גם עם עובדי תעשיית המין ועם קהילות נוספות שנמצאות בסיכון. "אם חלילה נתקלים באיזשהו נגע - לפנות מיד לרופא המשפחה", הוא מסכם.
עוד בנושא היחס של איחוד האמירויות לקהילת הלהט"ב:
