לנוכח המצוקה הקיימת, ומחשש שהמחסור ברופאים בישראל יעמיק עוד יותר, קורא היום (ו') משרד הבריאות לפקולטות לרפואה לקלוט סטודנטים לרפואה מחו"ל שגויסו לחזית. על פי ההערכות, יש כ-200 סטודנטים לרפואה מחו"ל שגויסו וצפויים להיעדר לתקופה ארוכה ובשל כך שנת הלימודים שלהם עלולה להיפסל. נזכיר שהפקולטות לרפואה כפופות למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), ומשרד הבריאות אינו יכול לכפות עליהן לקבל לשורותיהן סטודנטים נוספים. עוד נציין כי 60 אחוזים מהסטודנטים הישראלים לרפואה - לומדים בחו"ל, בין היתר בגלל אותה מצוקה בפקולטות בישראל שגוררת תנאי קבלה גבוהים מאוד.
- בקישור הבא - שאלון לסטודנטים לרפואה בחו"ל שמטרתו לרכז מידע על כל מי שלימודיו נפגעו, כחלק מניסיון לגבש פתרון לאומי
ימים ספורים לפני קריאת משרד הבריאות, שלח סגן הדיקאן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' רוני מימון, מכתב להנהלת משרד הבריאות וליו"ר איגוד הדקאנים לרפואה, ובו ביקש לקלוט סטודנטים לרפואה ישראלים הלומדים בחו"ל בפקולטות לרפואה בארץ: "ישראלים רבים קטעו את שהותם בחו"ל וחזרו לארץ להצטרף למעגל הלוחמים. בין אזרחים מיוחדים אלו נכללים סטודנטים לרפואה הלומדים בארצות מזרח אירופה. הם קטעו בבת אחת את שיגרת לימודיהם וטסו לארץ להצטרף ליחידות הלוחמות.
"אין ספק שבשל התמשכות הקרבות, הם יפסידו את שנת הלימודים וגם את שכר הלימוד, ויושתו עליהם הוצאות נוספות. עמיתים יקרים אלו, עשו את המצופה מהם ללא תנאי וללא היסוס. בזוכרי את שקרה עם הסטודנטים לרפואה מחו"ל, שנהגו באופן דומה במלחמת יום הכיפורים ובסוף המערכה נקלטו בארץ, אני מבקש מכם לשקול בחיוב ובאהדה מרובה לחזור על אותו תקדים ולאפשר לאותם בודדים להשתלב בסיום המלחמה בפקולטות לרפואה בארץ בדרך ובאופן שתמצאו לנכון".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב פנה בהנחיית השר אוריאל בוסו לדיקנים של בתי הספר לרפואה וביקש מהם להיערך לקליטת סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל וגויסו לשירות מילואים בישראל. בעקבות המלחמה, נדחתה פתיחת שנת הלימודים האקדמית בארץ. מנגד, הלימודים בחו"ל החלו במועדם.
לנוכח הנסיבות החריגות, פנה מנכל המשרד לדיקנים בפקולטות לרפואה בבקשה להיערך לקליטה מאוזנת של כל הסטודנטים, ולייצר מתווה מותאם בפן הלימודי, בתשתיות ובכוח אדם. משרד הבריאות הודיע שיסייע במידה שיעלו אי אלו צרכים ויפעל מול בתי החולים על מנת להבטיח שדות קליניים בהיקף הנדרש.
השר אוריאל בוסוצילום: אלכס קולומויסקישר הבריאות אוריאל בוסו: "חובה עלינו להבטיח שסטודנטים לרפואה הנמצאים כיום בחזית יידעו שמדינת ישראל לא תשאיר אותם מאחור. נפעל בכל דרך להעניק להם את הכלים להמשיך ולהגשים את עצמם ביום שאחרי המלחמה מתוך הכרת הטוב וכחלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: ״מקומם של הסטודנטים שנמצאים בחזית, איתנו, בפקולטות בארץ יש לנו חובה מוסרית עליונה כלפי הסטודנטיות והסטודנטים שהגיעו לארץ בצו 8 בשל המלחמה כך שכל אחת ואחד מהם ימצאו מקום לימודים בישראל. החובה לפעול למען הסטודנטים משתלבת עם החובה שלנו להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה. במקביל אנו פועלים מול בתי החולים על מנת להבטיח שדות קליניים מספקים לצורך העניין".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר ל-ynet בתגובה כי "הנושא נמצא בטיפול פורום הדקאנים והאוניברסיטאות. המל"ג תסייע ככל שיידרש".
מחסור חריף ברופאים והיעדר מדיניות
נזכיר שישראל ניצבת מזה זמן בפני משבר עמוק של מחסור באנשי רפואה - רופאים ואנשי סיעוד. דוח של ארגון המדינות המפותחות (OECD) התריע חודשים ספורים לפני פרוץ המלחמה מפני מחסור קיצוני ברופאים בישראל. בישראל 10 אחוזים פחות רופאים לכל 1,000 בני אדם לעומת הממוצע במדינות המפותחות. בעוד שבישראל 3.3 רופאים לכל 1,000 תושבים, ממוצע ה-OECD עומד על 3.7.
מחצית מהרופאים בישראל בני יותר מ-55, מספרם קטן לעומת הממוצע במדינות המפותחות. גל הפרישה לגמלאות של רופאים יוצאי בריה"מ לשעבר - עלול להחריף את המחסור הקיים בכוח האדם. מצב זה עלול להחריף עם הזדקנות האוכלוסייה.
2 צפייה בגלריה
פינוי נפגעים לבית חולים ברזילי באשקלון. המערכת בישראל נתונה במחסור חריף
(צילום: גיל נחושתן)
ממצאים דומים פורסמו לפני כמה חודשים גם בדוח הממונה על השכר באוצר. לפי דוח האוצר, כרבע מהרופאים המומחים שמועסקים בבית החולים נמצאים לקראת פרישה (רופאים מעל גיל 60 ורופאות מעל גיל 55). למשל, 61% מרופאי אף, אוזן וגרון מתקרבים לגיל פרישה, 49% מהרופאים לטיפול בכאב, 48% מהכירורגים של בית החזה, 46% מהאונקולוגים ו-38% מהגריאטרים. הממונה על השכר במשרד האוצר מציין כי "תכנון כוח האדם במערכת הבריאות מצריך בחינה של המחסור הצפוי בעתיד, ולא רק התמקדות בחוסרים הקיימים".
חודש בדיוק לפני פרוץ המלחמה התריע המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות כי בתוך כמה שנים עלולים להתבטל ניתוחים בשל מחסור קריטי ברופאים מרדימים. בין הסיבות המובילות למחסור הצפוי נמצאת רפורמת יציב שתיכנס לתוקפה בשנת 2026. המדיניות החדשה תאסור על קליטת בוגרי רפואה שלמדו את המקצוע בחלק ממדינות מזרח אירופה. במקביל, קוצרו תורנויות המתמחים מ-26 ל-21-19 שעות, אך השינוי הזה בינתיים לא חל על הרפואה המרדימה.
