סרטן השד נותר המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל, והוא אחראי לכשליש מכלל מקרי הסרטן החדשים בנשים. כך עולה מנתוני הרישום הלאומי לסרטן לשנת 2023, שפרסם הערב (יום ג') משרד הבריאות לקראת חודש המודעות לסרטן השד, שמצוין באוקטובר ברחבי העולם. מתוך 5,565 המקרים החדשים שאובחנו באותה שנה, 4,858 (87%) היו גידולים חודרניים, ו-707 היו גידולים ממוקדים (in situ), שטרם חדרו לרקמה הסובבת.
לצד היקף התחלואה, הנתונים מצביעים גם על מגמות חיוביות. מאז 2013 ירד הסיכון לחלות בסרטן שד חודרני בקרב נשים יהודיות ואחרות בשיעור מובהק של 1.6% בממוצע בשנה, ובקרב נשים ערביות השיעורים התייצבו מאז 2015. בנוסף, יותר גידולים אובחנו בשלבים מוקדמים, לצד ירידה בשיעור האבחונים בשלב הגרורתי.
בהשוואה בינלאומית של 186 מדינות בארגון הבריאות העולמי מתגלה פער בולט: ישראל דורגה במקום ה-33 בשיעור ההיארעות של סרטן השד, כלומר שכיחות המחלה בה גבוהה יחסית, אך רק במקום ה-125 בשיעור התמותה ממנו. במשרד הבריאות מייחסים את הפער לשיעורי הישרדות גבוהים, בזכות אבחון וטיפול מתקדמים.
נכון לסוף 2023 חיו בישראל 25,466 נשים שאובחנו בסרטן השד בשנים 2019-2023, מחלימות ומתמודדות כאחד. באותה שנה מתו מהמחלה 999 נשים, כ-18% מכלל מקרי המוות מסרטן בקרב נשים בישראל. מאז 1996 נרשמה ירידה מובהקת בתמותה מסרטן השד בקרב נשים יהודיות ואחרות, אולם בקרב נשים ערביות שיעורי התמותה נותרו יציבים.
פער דומה עולה גם מנתוני ההישרדות. ההישרדות היחסית לחמש שנים (כלומר, בהשוואה לנשים באותו גיל באוכלוסייה הכללית) של מי שאובחנו בשנים 2019-2012 עמדה על 92% בקרב נשים יהודיות ואחרות ועל 87% בקרב נשים ערביות. בקרב מי שאובחנו בתקופות מאוחרות יותר נרשם שיפור נוסף.

ד"ר לריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד ומומחית לטיפול בסרטן השד, מסבירה כי "הפער המשמעותי בין שיעור התחלואה הגבוה יחסית בישראל לבין שיעור התמותה הנמוך ממחיש עד כמה גילוי מוקדם וטיפול מתקדם יכולים לשנות את מהלך המחלה. כאשר סרטן השד מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד ואפשרויות הטיפול רחבות יותר".
ממוגרפיה היא הכלי המרכזי לגילוי מוקדם של סרטן השד, ובדיקת הסקר היחידה למחלה שהוכח כי היא מפחיתה תמותה. עם זאת, גם היא אינה מושלמת. כשרקמת השד סמיכה, למשל, עשויה להינתן המלצה להוסיף בדיקת אולטרסאונד, בהתאם לצורך הרפואי. האולטרסאונד הוא בדיקה משלימה ואינו תחליף לממוגרפיה. לנשים בסיכון גבוה במיוחד עשויה להינתן המלצה לבצע גם MRI של השדיים.
ד"ר לריסה ריבוצילום: דוברות אסותא אשדודהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם ממליצה לנשים בסיכון ממוצע בגילי 74-50 לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים, ולנשים בסיכון מוגבר ממליצה על בדיקה שנתית מגיל 40. לפי משרד הבריאות, העלייה בשימוש בבדיקות האלה, לצד שיפור טכנולוגי ורפואי, הובילה לירידה בתמותה ולעלייה בהישרדות. ד"ר ריבו אומרת כי "לצד ממוגרפיה שגרתית בהתאם להמלצות, יש חשיבות גם לזיהוי נשים הנמצאות בסיכון מוגבר ולביצוע בירור וסקר גנטי כאשר קיימת לכך התוויה".
מי צריכה לעבור בדיקת BRCA?
מוטציות בכמה גנים מעלות את הסיכון לחלות בסרטן השד, והמוכרים שבהם הם BRCA1 ו-BRCA2. כיום מומלץ לנשים בריאות ממוצא אשכנזי או אתיופי, גם אם מדובר במוצא חלקי, לעבור מגיל 25 בדיקת סקר לאיתור המוטציות השכיחות באוכלוסיות אלה.
הבדיקה לנשים ממוצא אשכנזי נכנסה לסל הבריאות ב-2020, ובספטמבר 2025 הורחבה הזכאות גם לנשים ממוצא אתיופי. היא בוחנת שלוש מוטציות השכיחות בקרב נשים ממוצא אשכנזי, ושתי מוטציות בגן BRCA2 השכיחות בקרב נשים ממוצא אתיופי.
חשוב לזכור שמדובר בבדיקת סקר למוטציות מסוימות בלבד, ותוצאה תקינה אינה שוללת את קיומן של מוטציות אחרות. לכן, נשים עם סיפור אישי או משפחתי מחשיד צריכות לפנות לייעוץ גנטי, גם אם בדיקת הסקר נמצאה תקינה.

לדברי ד"ר ריבו מאסותא אשדוד, "ההתקדמות ברפואה מותאמת אישית מאפשרת להתאים את הטיפול למאפייני המחלה והמטופלת, תוך התייחסות לתופעות הלוואי ולשמירה על איכות החיים. המטרה כיום אינה רק להאריך חיים, אלא לאפשר למטופלות לחיות לאורך זמן באיכות חיים טובה ככל האפשר. השילוב בין גילוי מוקדם, התאמת המעקב לרמת הסיכון וההתקדמות בטיפולים הוא אחד הגורמים המרכזיים לשיפור בהישרדות ולירידה בתמותה מסרטן השד".
פרופ' ליטל קינן, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, אמרה: "הנתונים מצביעים על התקדמות משמעותית בהתמודדות עם סרטן השד בישראל: יותר מקרים מאובחנים בשלבים מוקדמים, שיעורי ההישרדות גבוהים והתמותה נמצאת במגמת ירידה בחלק מהאוכלוסייה. הפער בין הדירוג הגבוה יחסית של ישראל בתחלואה לבין הדירוג הנמוך בתמותה הוא ביטוי חשוב ליכולת לאבחן את המחלה ולטפל בה בהצלחה".
היא הוסיפה: "לצד זאת, סרטן השד עדיין מהווה את הממאירות השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. גילוי מוקדם משנה את מהלך המחלה ויכול להציל חיים, ולכן חשוב להמשיך ולהיבדק בהתאם להמלצות ולא לדחות בירור רפואי במקרה של שינוי או ממצא חשוד".




