"בלי הנעליים הוא לא יכול ללכת. אם הוא לא יקבל את הנעל, הוא יהיה על כיסא גלגלים", מספרת נסרין אל-עטאונה, מבאר שבע, שבנה יוסף בן ה-15 סובל משיתוק מוחין. אל-עטאונה מסבירה שבנה זקוק לנעליים רפואיות מיוחדות בשל בעיה נוירולוגית שמשפיעה על תפקוד הרגליים שלו, אך הוא ממתין חודשים ארוכים. כמו רבים אחרים, גם יוסף נפל בין הכיסאות ברפורמת מכשירי השיקום והניידות שממשיכה לגווע לאיטה ומותירה מאחוריה אנשים פגועים.
שר הבריאות חיים כץ הודה פומבית בכישלון: "הרפורמה הזאת לא הצליחה", אמר הבוקר (יום ד') מעל בימת הכנסת בתגובה לשאילתה שהגישה מ"מ יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ ד"ר צגה מלקו מהליכוד. צפו בדבריו:
שר הבריאות חיים כץ הודה שרפורמת הנעליים נכשלה
(צילום: ערוץ כנסת)
בינתיים, כאמור, נמשך סבלם של מי שנזקק למכשירי שיקום. "אין לו נעליים אז שמו לו גבס כדי ליישר את הרגל", שיתפה נסרין במצבו של בנה. "במצב אידיאלי היינו אמורים לקבל את הנעליים בהשתתפות עצמית דרך קופת החולים, אבל משום שאין הסכם של הקופות עם הספקים, אנחנו לא יכולים לקבל את הנעליים, אין אפילו אפשרות לפנות לקופה בכלל בנושא. בלית ברירה אנחנו משלמים מהכיס באופן פרטי, אבל מתכננים לתבוע את קופת החולים. אני מופתעת מהיעדר ההתייחסות של קופות החולים לחוסר האונים של ילדים כמו הבן שלי", היא מוסיפה.
3 צפייה בגלריה
השר חיים כץ החל להקריא תגובה רשמית שמגלגלת אחריות, אך עצר את דבריו והודה באופן חריג בכישלון הרפורמה
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
לפני כשנה וחצי יצאה לדרכה הרפורמה של משרד הבריאות בנוגע למכשירי השיקום והניידות, ובמסגרתה הוחלט על העברת האחריות על אספקת המכשירים ממשרד הבריאות לקופות החולים. באפריל אשתקד עברה האחריות על מכשירי השיקום והניידות הפשוטים, בהם קביים וכיסאות גלגלים ידניים, ובאפריל השנה עברה האחריות על מכשירי שיקום וניידות מורכבים כגון כיסאות גלגלים ממונעים, סדים ונעליים רפואיות מיוחדות - נעליים שמטרתן להקל על בעיות אורתופדיות שונות. הנעליים מספקות תמיכה קריטית למי שמתמודדים עם מוגבלויות שונות המשפיעות על תפקוד הרגליים, ובלעדיהן רבים כלל לא יכולים ללכת. מדובר על פתרון חשוב ביותר עבור מי שההתניידות שלו תלויה בנעליים מיוחדות שמותאמות אישית לרגליו.
השר חיים כץ: "מה שאני מבין מפה, בעקבות השאילתה שלך, שהרפורמה הזאת לא הצליחה. בשורה התחתונה - אין תוצאות. הן מבחינת תקציב והן מבחינת יעילות. זה לא בסדר מה שקורה. או שמעלים את התקציב, או שמשנים את הנוהל. לא יכול להיות שבן אדם מבקש ויקבל אחרי שלושה חודשים. הוא צריך לקבל תוך שבוע-עשרה ימים. אני אכנס לגזרה"
הרפורמה, המעוגנת בהחלטת ממשלה 1885, התבססה על דוח הוועדה הבין-משרדית (2022) וקבעה כי המודל הישן (שכלל תיווך של מכון לואיס) פגע במטופלים וברצף הטיפול, יצר עומס ביורוקרטי, והעלה קשיים מבחינת הנגישות לשירות. הוועדה ציינה שהאופן של אספקת השירותים אינו מיטבי מבחינה שירותית, קלינית וכלכלית - בין היתר משום שלמכון לואיס אין גישה לתיק הקליני של המטופלים. על הרקע הזה הוועדה המליצה על מודל ישיר ללא מתווכים שבו קופות החולים אחראיות באופן מלא על אספקת הנעליים הרפואיות למבוטחיהן.
3 צפייה בגלריה
"אם הוא לא יקבל את הנעל, הוא יהיה על כיסא גלגלים". הזעקה של יוסף אל-עטאונה
(צילום: אלבום משפחתי)
ואולם לטענת "ועד טכנאי נעליים ומדרסים רפואיים", שמייצג עשרות בתי מלאכה בישראל, ארבע קופות החולים מסרבות לחתום על חוזים ישירים כמתחייב ברפורמה, ומנסות לכפות "חוזה עבדות" דרך המתווך מהמודל הישן ("מכון לואיס"). הם מציינים כי קופות החולים קיבלו תקציב מהמדינה, אבל נמנעות מהתקשרות עם הספקים ומותירות אלפי אנשים עם מוגבלויות ללא נעליים. על הרקע הזה יצרני הנעליים הודיעו כי בכוונתם לתבוע את ארבע קופות החולים.
רועי אגרנט, נציג ועד טכנאי הנעליים הרפואיות, הסביר בשיחה עם ynet: "הבעיה בהתקשרות דרך גורם מתווך היא הגבלת הגישה למטופלים, כי מכון לואיס נותן שירות לכל הקופות, ומקשה על המטופלים בבירוקרטיה מיותרת שכוללת ועדות רפואיות עם זמינות נמוכה ובמקומות מרוחקים, וטרטור של אנשים עם מוגבלויות". לדבריו, מלבד הפגיעה במטופלים, הסכם ההתחייבות של מכון לואיס טומן בחובו תנאי תשלום גרועים עבור הספקים, עם דחיית תשלומים משמעותית, ואף סעיף שקובע כי המכון וקופת החולים יכולים ללא כל סיבה להוציא את הספק מרשימת הספקים שניתן לעבוד מולם.
נסרין שיתפה במצב בנה: "אין לו נעליים אז שמו לו גבס כדי ליישר את הרגל". במצב אידיאלי היינו אמורים לקבל את הנעליים בהשתתפות עצמית דרך קופת החולים, אבל משום שאין הסכם של הקופות עם הספקים, אנחנו לא יכולים לקבל את הנעליים, אין אפילו אפשרות לפנות לקופה בנושא"
אגרנט הדגיש כי התנהלות הקופות מנוגדת לחלוטין לרפורמה שנחתמה ונכנסה לתוקף. "הקופות פשוט מנסות להחזיר את הגוף הכושל הזה בדלת האחורית ואת המחיר ישלמו הלקוחות שלנו, אנשים עם מוגבלויות שיטרטרו אותם בכל הארץ לוועדות וגם אנחנו שלא מוכנים לעבוד מול מתווך אלא דורשים בהתאם להחלטת הממשלה התקשרות ישירה מול קופות החולים, לטובת המבוטחים".
"פנינו לקופות בדרישה שיבואו לשבת איתנו ולהבין איפה הבעיות ואיפה הקשיים, הן מתנערות מהסיטואציה, זורקות אותנו בחזרה למכון לואיס, ואומרות שאנחנו לא בסדר", מוסיף אגרנט. "אנחנו בסוף אנשים פשוטים, לא עשירים, רוצים רק לכלכל את המשפחה שלנו, ולא יכול להיות שנאלץ לחתום על כתב עבדות".
"בשורה התחתונה - אין תוצאות"
בינתיים, הנפגעים העיקריים הם בעלי מוגבלויות, שבהיעדר הסכמים עם הספקים, לא זוכים לקבל את השירות שמגיע להם של נעליים רפואיות מיוחדות.
המחדל הגיע כאמור גם לכנסת, כאשר ח"כ צגה מלקו, הציגה שאילתה דחופה לשר הבריאות חיים כץ, וחשפה תמונת מצב עגומה, לפיה הרפורמה תקועה, הכסף שקיבלו הקופות נעלם, ואלפי אנשים עם מוגבלויות נותרו ללא יכולת להתנייד.
ח"כ צגה מלקו שאלה במליאת הכנסת: "ב-1 באפריל נכנסה לתוקף רפורמה ממשלתית. לשם כך הועמד לרשות הקופות תקציב של 20 מיליון שקל. אך הרפורמה אינה מיושמת. מדוע הקופות מפרות את ההחלטה ומסרבות למשא ומתן ישיר עם הספקים? מה עלה בגורלו של תקציב ההיערכות? וכיצד גוף פרטי (מכון לואיס) חוזר לפעילות דרך הדלת האחורית?".
ח"כ מלקו הוסיפה כי "בגלל שהרפורמה הוכשלה, מאות אזרחי מדינת ישראל סובלים. הפניות שאני קיבלתי מכמה אזרחים - בלי הנעל הזאת הם לא יכולים לצאת החוצה".
3 צפייה בגלריה
רפורמת מכשירי השיקום נתקעה. אנשים עם מוגבלויות אינם יכולים להתנייד. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
שר הבריאות חיים כץ שהחל להקריא תשובה רשמית מטעם הדרג המקצועי שמנסה לגלגל את האחריות לקופות החולים, עצר ובצעד חריג הודה בכישלון הקולוסאלי של יישום הרפורמה: "מה שאני מבין מפה, בעקבות השאילתה שלך, שהרפורמה הזאת לא הצליחה", הודה השר כץ מעל הדוכן. "בשורה התחתונה - אין תוצאות. הן מבחינת תקציב והן מבחינת יעילות. זה לא בסדר מה שקורה. או שמעלים את התקציב, או שמשנים את הנוהל. לא יכול להיות שבן אדם מבקש ויקבל אחרי שלושה חודשים. הוא צריך לקבל תוך שבוע-עשרה ימים. אני אכנס לגזרה".
בתשובת משרד הבריאות שהקריא כץ נאמר כי "אופן מתן השירות על ידי הקופות אם באופן ישיר או בסיוע גורם נוסף אינו רלוונטי להעברת האחריות הביטוחית והקופות רשאיות לבחור כיצד לעשות זאת. משרד הבריאות לא מתערב בהליכי הרכש של הקופות, אלא מפקח על השירות אותו מקבלים הזכאים".
עוד טען משרד הבריאות בתשובתו כי הרפורמה מיושמת ופועלת ומכשירי השיקום והניידות מסופקים באופן שוטף "ואף עם כמות פניות ותקלות נמוכה מהצפוי. מכון לואיס הוא גוף שאינו למטרות רווח. טרם העברת האחריות, ניהל המכון עבור המשרד את מתן השירות. לאחר מעבר, בחרו הקופות להתקשר גם הן עם המכון לצורך הניהול המקצועי, זאת בהתאם לאמות המידה המקצועיות שנקבעו על ידי משרד הבריאות. לדברי הקופות, עלות אספקת מכשירי שיקום וניידות גבוהה מהתקציב לטובת הרפורמה, הן עקב ביקושים גבוהים והן עקב פתיחת מכרזים חדשים והעלאת תעריפים".
במשרד הבריאות ציינו כי "מי שמפר את ההחלטה אלו בתי המלאכה שמסרבים לעבוד תחת פיקוח מקצועי של הגוף שבו בחרו הקופות, ופתחו בעיצומים אשר פוגעים באותם מבוטחים. המשרד יחד עם הקופות בוחן צעדים על מנת להביא לפתרון המשבר במהרה".
ממכון לואיס נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, משרד הבריאות תמך בהמשך הפעילות, וקופות החולים עצמן בוחרות ודורשות להמשיך את ההתקשרות עם המכון. המכון, כגוף ציבורי, מספק לקופות מעטפת פיקוח מקצועית שאין לה תחליף, וממשיך לשרת נאמנה גם את משרד הביטחון והביטוח הלאומי. המתקפה הנוכחית נובעת מאינטרסים של ספקים המבקשים להתחמק מבקרה רפואית קריטית".
לדבריהם, "לא מדובר בחיסכון כספי, אלא בדיני נפשות: הפיקוח של המכון בלם מקרים חמורים של אספקת ציוד רשלני שיוצר על ידי גורמים לא מורשים וללא הכשרה מתאימה. נעל או סד שאינם מותאמים כהלכה מהווים סכנה ברורה לנכה - החל מנפילות ושברים ועד להיווצרות פצעים קשים העלולים להסתיים בקטיעות. המכון מתעקש לעצור עבודות מסכנות חיים אלו, בעוד שגורמים בעלי עניין מנסים להסיר את 'שומרי הסף' כדי להעדיף רווח מסחרי על פני בטיחות המטופלים".
