שבוע לאחר שחשפה כי חלתה בסרטן הלבלב, שבה חברת הכנסת והעיתונאית לשעבר שלי יחימוביץ לרשתות החברתיות - הפעם כדי לענות על השאלה שחזרה שוב ושוב: איך בכלל גילתה את המחלה בשלב כה מוקדם. התשובה שלה, לדבריה, היא "די במזל".
בפוסט שפרסמה בפייסבוק, היא הסבירה שהגידול ישב במקרה על צומת הלבלב ודרכי המרה, חסם אותן וגרם לדלקת בדרכי המרה ולכאבי בטן. "הלכתי למרפאה שלי, התעקשו (בצדק) על מיון, במיון - אולטרסאונד ואבחון של הדלקת, ואז CT שאחריו כבר מגיע כירורג ואומר: 'זיהינו גם תהליך גידולי בלבלב'", כתבה.
שלי יחימוביץ אובחנה עם סרטן הלבלב ומקבלת טיפול
(צילום: פייסבוק)
את רגע הבשורה תיארה יחימוביץ באירוניה עצמית אופיינית: "אני: כלומר סרטן? הרופא: סיכוי די גבוה שכן. אני לבת שלי: רמה, תשיגי לי חצי קלונקס. אחות במיון: למה חצי, קחי שלם".
אלא שכפי שהיא עצמה מדגישה, המקרה שלה חריג. "מה שתיארתי נדיר למדי", כתבה. "לרוב בסרטן לבלב אין סימנים, וחולים מגיעים מאוחר, עם גידול מפושט". וזה בדיוק ההבדל בין הסיפור שלה למקרים אחרים: היא אובחנה כשהמחלה עדיין מקומית, לפני שנוצרו גרורות - חלון הזדמנויות שרוב חולי סרטן הלבלב אינם זוכים לו.
אויב שקט
סרטן הלבלב נחשב לאחד מסוגי הסרטן החמקמקים והקטלניים ביותר, ולא במקרה. הלבלב הוא בלוטה מוארכת שנמצאת עמוק בבטן, מאחורי הקיבה ובסמוך לעמוד השדרה - מיקום שמקשה מאוד על גילוי מוקדם. "אפשר כמעט להגיד שהוא נמצא בגב, וזו אחת הסיבות שמקשה עלינו בגילוי המוקדם, כי הוא נותן את האותות שלו מאוד מאוחר", הסביר בעבר ד"ר ארז הסניס, רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי ברמב"ם וחוקר סרטן הלבלב. צפו בהסבר המלא:
ד"ר ארז הסניס מרמב"ם מסביר על סרטן הלבלב
גם בשלבים הראשונים הגידול כמעט אינו גורם לתסמינים, וכשהם מופיעים הם נראים כמו שלל בעיות שכיחות הרבה יותר. אין כיום בדיקת סקר פשוטה ומאומתת שמאפשרת לאתר את המחלה מוקדם בכלל האוכלוסייה. קיימת בדיקת דם של סמן בשם CA 19-9, אך לדברי ד"ר הסניס רגישותה וסגוליותה אינן גבוהות מספיק כדי לשמש לגילוי מוקדם בכלל האוכלוסייה.
התסמינים שכן צריכים להדליק נורה אדומה: צהבת - לרוב ללא כאב - שתן כהה וצואה בהירה, ירידה חדה ולא מוסברת במשקל, אובדן תיאבון, בחילות, וכאב בבטן העליונה שעלול להקרין לגב. גם סוכרת חדשה שמופיעה בגיל מבוגר וללא הסבר ברור עשויה, לעיתים, להתלוות למחלה. "סוכרת היא מחלה מאוד שכיחה, כך שלא כל מי שיש לו סוכרת חולה בסרטן הלבלב", מדגישה פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי על שם פישמן ברמב"ם. "אך סוכרת פתאומית יכולה להתלוות למחלה".
למה מועד הגילוי מכריע
הנתונים ממחישים עד כמה מועד הגילוי משנה את התמונה. לפי נתוני תוכנית SEER של המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית, רק כ-15% מהמקרים מאובחנים כשהמחלה עדיין מקומית. שיעור ההישרדות היחסי לחמש שנים עומד על כ-44% במחלה מקומית, יורד לכ-17% כשהמחלה התפשטה לאזור ולבלוטות לימפה סמוכות, וצונח לכ-3% בלבד במחלה גרורתית. במילים אחרות, ההבדל בין גילוי מוקדם למאוחר יכול להיות הבדל של חיים ומוות.
"אם מגלים את הגידול בשלב שבו הוא נתיח, ומשלבים ניתוח עם טיפול כימותרפי, אפשר להגיע להישרדות ארוכת טווח של חמש שנים בכ-30% עד 40% מהמקרים - הישג משמעותי למחלה הזו", אומרת פרופ' רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול וסגנית מנהל המערך האונקולוגי באיכילוב. לדבריה, מדובר בהתקדמות גדולה של העשור האחרון: "לפני עשר שנים היינו אומרים שהסיכוי הוא 10% עד 15% בלבד".
פרופ' רוית גבעצילום: ליאור צור, דוברות איכילובהסיפור של יחימוביץ ממחיש גם מדוע נדרשת כימותרפיה גם לאחר שהגידול הוסר ואף שאין עדות למחלה. החשש הוא מתאים מיקרוסקופיים שאינם נראים בהדמיה ועלולים להחזיר את הסרטן. "המטרה למגר את אותם תאים מיקרוסקופיים שאולי קיימים, ולמנוע את 'זרע הפורענות'", מסבירה פרופ' בן אהרון. שלוש בדיקות CT נקיות, כפי שתיארה יחימוביץ, הן בשורה מעודדת - אך אינן מייתרות את הצורך להשלים את הטיפול ולהמשיך במעקב.
בפוסט התייחסה יחימוביץ גם לתרופה החדשה לסרטן הלבלב, דרקסונרסיב, שעליה נשאלה שוב ושוב ואשר זכתה בימים האחרונים לאישור מהיר של ה-FDA. תשובתה הייתה חד-משמעית: "מכירה, תודה, אבל כרגע לא רלוונטית למצבי - הגידול הוסר ואין גרורות, ומקווה שגם לא תהיה, אבל אין לדעת". התרופה, שהאריכה בניסוי את חציון ההישרדות של חולים גרורתיים מ-6.7 חודשים ל-13.2 חודשים, אושרה בשבוע שעבר על ידי ה-FDA - אך מיועדת בשלב זה למחלה מתקדמת, ולא למצב כמו שלה.
את הפוסט חתמה יחימוביץ בתודה נרגשת על "צונאמי של אמפתיה, דאגה, הצעות עזרה, חיזוקים וסתם טוב לב" שקיבלה מאז החשיפה.
