קבלה למיון מהבית: המרכז הרפואי שיבא בתל השומר השיק הבוקר (ב') את "שיבא First" - מערכת דיגיטלית חדשה שמאפשרת להתחיל את תהליך הקבלה למיון כבר מהבית, עוד לפני ההגעה לבית החולים. מטרת השירות היא לייעל את הביקור במיון ולחסוך זמן באמצעות הכוונה רפואית וקבלת מסלול בדיקות מותאם אישית טרם ההגעה למיון. בשיבא מעריכים כי עם הרחבת השירות יוכלו יותר ויותר מטופלים להתחיל את תהליך הטיפול עוד מהבית - צעד שעשוי לשנות באופן משמעותי את האופן שבו פועלות מחלקות המיון בישראל.
המערכת החלה לפעול בימים האחרונים, ועד כה התקבלו באמצעותה למיון כעשרה מטופלים. אחד מהם הוא אברהם פוזילוב בן ה-59, שפנה למיון הווירטואלי עקב נפיחות בגרון שנמשכה כשבועיים ותחושת חנק קלה בבליעה. "לא הרגשתי טוב, התקשיתי לנשום והרגשתי כאב גרון לא רגיל", הוא מספר בשיחה עם ynet.
לדבריו, תחילה ניגש לקופת החולים, שם קיבל הפניה לחדר המיון בעקבות הכאבים המתמשכים. בשלב זה הציע לו הרופא את השירות החדש של "מיון מהבית". "נתתי את הפרטים שלי, ועוד לא יצאתי מקופת החולים - כבר התקשרה אליי בשיחת וידאו רופאה ממיון שיבא", מספר אברהם.
באמצעות המערכת הוחלט שעם הגעתו של אברהם למיון יילקחו ממנו מיד בדיקות דם מקיפות, והוא יופנה ישירות להערכת מומחה אף-אוזן-גרון, מבלי להמתין לרופא ממיין. "הכול היה צ'יק צ'ק", הוא אומר. "זה נוח, דיברתי עם הרופאה מה צריך לעשות, הלכתי ועשיתי. לא הייתי צריך לחכות בתור שלוש שעות". לאחר בירור אף-אוזן-גרון תקין ותוצאות מעבדה טובות, שוחרר אברהם לביתו. "זו הייתה חווית שירות טובה מאוד. הם ידעו מה לעשות. בן אדם גם יכול להיות רגוע ככה, כי עוד לפני שהוא מגיע למיון - הרופאה מדברת איתו אישית".
הפרויקט פותח בשיתוף חברת הטכנולוגיה הרפואית Datos Health, ומאפשר למטופלים שקיבלו הפניה למיון וברשותם טופס 17 לקבל הכוונה רפואית מוקדמת מרחוק על ידי שיחה עם רופא מהמחלקה לרפואה דחופה. "עם 'שיבא First' אנחנו למעשה שוברים את הקירות הפיזיים של חדר המיון", אומרת ד"ר שרון שושן, מומחית לרפואה דחופה ומנהלת הפרויקט, בשיחה עם ynet. לדבריה, בשונה משירותים וירטואליים אחרים, השירות החדש אינו מסתכם רק בייעוץ רפואי בווידאו, אלא מהווה "שער כניסה וירטואלי למיון שיבא, כלומר הקבלה למיון נעשית בבית".
הפניה ל-CT כבר מהבית
ד"ר שושן מתארת כיצד סייע השירות למטופל מבוגר מעל גיל 90 שסבל מחבלת ראש לאחר נפילה. "במקום להגיע ישר למיון, רופא המשפחה קישר אותו אלינו והוא עלה מולי. דיברתי איתו בשיחת וידאו, ביררתי על הרקע הרפואי, אילו תרופות הוא לוקח, וראיתי שבסך הכול מצבו תקין. הוצאתי עבורו את ההפניות שהיה צריך, בהן CT ראש וצילום כף יד, וכשהגיע פיזית למיון כל התהליך שלו התקצר", היא מספרת. לאחר שהתברר כי בדיקת ה-CT תקינה ובוצע קיבוע גבס לשבר שהתגלה בכף ידו, המטופל שוחרר לביתו במהירות.
"החוזק של הפלטפורמה הוא לא רק הייעוץ עם הרופא אם יש צורך להגיע למיון או לא, אלא שניתן להתחיל את הקליטה במיון כבר מהבית, ובכך לקצר הרבה מהזמן, הבירוקרטיה וההמתנה שיש בדרך כלל", אומרת ד"ר שושן. לדבריה, מטרת השירות אינה להפחית את מספר הפונים למיון, אלא "שמי שצריך להגיע - יגיע, אבל רק עבור מה שהוא צריך".
באמצעות השירות ניתן לברר האם נכון להגיע למיון באופן מידי, האם עדיף להגיע בשעות שבהן זרימת המטופלים נוחה יותר, או שניתן להפנות את המטופל תחילה למרפאה מתאימה. "לפני שמטופל יוצא מהבית אני יכולה להגיד לו שהמיון עכשיו בתת-קרקע בגלל המלחמה, וקר - אז שיביא מעיל, או שההמתנה לנוירולוג היא שעתיים. יש משהו בחוויה הזו שמרכך קצת את חוסר הוודאות שקיים במיון כשפשוט נכנסים אליו", אומרת ד"ר שושן.
ד"ר שרון שושן: "לפני שמטופל יוצא מהבית אני יכולה להגיד לו שהמיון עכשיו בתת-קרקע בגלל המלחמה, וקר - אז שיביא מעיל, או שההמתנה לנוירולוג היא שעתיים. יש משהו בחוויה הזו שמרכך קצת את חוסר הוודאות שקיים במיון כשפשוט נכנסים אליו"
עם זאת, היא מדגישה כי השירות לא אמור להשפיע על העומס במיון. "בסוף אלה אותם מטופלים שממילא לדעתנו היו מגיעים למיון, אבל באופן הזה ניתן לכוון את המטופלים בצורה מדויקת יותר ולווסת עומסים. כך למשל, אם יש בעיה שאינה דחופה ואני מזהה המתנה ארוכה לכירורג, אני יכולה להגיד למטופל שעדיף שיגיע בבוקר - אז יש צוות מתוגבר. המערכת באינטגרציה מלאה למיון, ברמה שאני יודעת מי השם של האחות שתקבל את המטופל בכניסה", אומרת ד"ר שושן. היא מדגישה כי במצבי חירום מסכני חיים יש לפנות מיד למוקד 101 של מד"א או לחדר מיון פיזי.
את השירות מאיישים רק רופאים בכירים בבית החולים. לדברי ד"ר שושן, "זו פעם ראשונה שרופאים במיון יכולים לעבוד מהבית. תחום הרפואה הדחופה אינו כזה שניתן לעבוד בו מהבית, אבל הפלטפורמה החדשה מאפשרת זאת".
אמרו לנו "צאו לדרך"
הפרויקט פותח והוטמע על ידי צוות רב-תחומי במרכז הרפואי שיבא, בהובלת ד"ר יעל פרנקל-ניר, מנהלת בית החולים הכללי, עם ד"ר שושן וד"ר ג'סיקה מנקוביץ מהמלר"ד (מיון). על ההיבטים התפעוליים והמחקריים אמונה הדס עפגין, סטודנטית לרפואה, ונוי כהן, פרויקטורית מטעם שיבא Beyond שהובילה את ההקמה הטכנולוגית, בשיתוף Datos Health וזרוע החדשנות ARC.
הפיתוח של המערכת הואץ בשבוע האחרון על רקע המלחמה עם איראן, מתוך הבנה שהגעה פיזית למיון הפכה לעיתים מורכבת יותר עבור מטופלים. "לקח לנו כמה חודשים לבנות ולהטמיע את המערכת. כשהחלה המלחמה, היינו מוכנות, ואמרו לנו 'צאו לדרך'", מספרת ד"ר שושן.
3 צפייה בגלריה
"ניתן להתחיל את הקליטה במיון כבר מהבית, ובכך לקצר הרבה מהזמן, הבירוקרטיה וההמתנה". ד"ר שרון שושן
(צילום: דוברות שיבא)
"כרגע אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מהשטח עם רופאי משפחה המכירים את השירות ומפנים אליו. בהמשך זה יהיה או כי מכירים את השירות, או כי המוקד הרפואי של אחת מקופות החולים שמפנה למיון מציע למטופל לעבור קודם דרך המיון הווירטואלי. השאיפה היא שהמערכת תחזק את הקשר לקהילה", היא מוסיפה.
לדבריה, החזון הוא כי המודל יתרחב ויהפוך לפרויקט לאומי שיוכל לשרת את כלל חדרי המיון בישראל. "השאיפה שלנו היא שתהיה מערכת כזו שתדע להכווין מטופלים לכל מיון - גם אם מטופלים מבאר שבע או קריית שמונה שיכנסו לאותו 'שער כניסה' ינותבו לבית החולים הנכון. יש כבר שיחות עם מספר בתי חולים".
בחברת Datos Health רואים במהלך צעד משמעותי. "היכולת להפחית עומסים, לצמצם סיכונים מיותרים ולהבטיח שהמטופלים יקבלו את הטיפול הנכון בזמן הנכון - היא צעד חשוב בדרך למערכת בריאות נגישה, חכמה ויעילה יותר. עבורנו זו גם זכות וגם שליחות", אומר אורי בטש, מנכ"ל החברה.
ד"ר יעל פרנקל-ניר, מנהלת בית החולים הכללי בשיבא, מוסיפה: "כאשר הביקוש לשירותי מיון הולך וגדל, האחריות שלנו היא למצוא דרכים חדשות לנהל אותו בצורה חכמה ויעילה יותר. מעבר לשיפור היעילות והשירות, זהו גם ביטוי לתפיסה רחבה יותר של רפואת העתיד - רפואה שמתחילה במקום שבו נמצא המטופל, ולא רק בדלת בית החולים".
קראו עוד בנושא זה:
