הפרעות זקפה משפיעות על מיליוני גברים ברחבי העולם, ושכיחותן עולה עם הגיל ועם מחלות רקע כמו סוכרת, עודף שומנים בדם ויתר לחץ דם. לצד טיפולים תרופתיים מוכרים כמו ויאגרה וסיאליס, בשנים האחרונות מתפתחת מגמה רפואית שמבקשת להפחית תלות בכדורים, ולהתמקד בשיקום תפקודי של הרקמה הנמצאת בתוך איבר המין והאחראית לזקפה. קוראים לזה רפואה רגנרטיבית. טיפול PRP המבוסס על הזרקת טסיות דם מרוכזות לאזור הפין, והמוכר לרוב כטיפול לנשירת שיער, הוא אחד הטיפולים הבולטים בגל הזה. כיצד הוא עובד, ולמי זה מתאים? שני מומחים מסבירים.
טיפול PRP לאין אונות
"הפרעת זקפה היא הפרעה מאוד שכיחה. אנחנו מדברים על סדר גודל של מחצית מהגברים מעל גיל 50 הסובלים מהפרעת זקפה בדרגת חומרה כזו או אחרת", מסביר ד"ר נעם כתרי, מנהל היחידה לאורולוגיה תפקודית ואנדרולוגיה, ומנהל שסק - המרכז לבריאות מינית במרכז הרפואי שיבא. לדבריו, הסיבות לכך מגוונות מאוד, ונובעות מהפרעה של זרימת הדם אל הפין, הפרעה עצבית, הפרעה הורמונלית, הפרעה אנטומית או הפרעה רגשית.
4 צפייה בגלריה
אין-אונות. מחצית מהגברים מעל גיל 50 יסבלו ממנה בדרגת חומרה כלשהי
(צילום: shutterstock)
"הסיבה הכי שכיחה לפגיעה בטיב הזקפה היא הפרעה בזרימת הדם, בעיקר על רקע של גורמי סיכון שמשותפים גם למחלות אחרות כמו מחלות לב וכלי דם: עודף משקל, עישון, עודף שומנים בדם, יתר לחץ דם ובעיקר-בעיקר סוכרת – גורם סיכון מאוד משמעותי", הוא אומר. "הפגיעה מאוד פוגעת באיכות החיים, בביטחון העצמי, בתחושת הגבריות, ביחסים הזוגיים, במצב הרוח. אלה דברים שהם מאוד ברורים ומוכחים ממחקרים רבים".
ד"ר נעם כתריצילום: שרון שטרןפרופ' יורם ורדי, מומחה לאורולוגיה, לשעבר מנהל היחידה להפרעות בתפקוד המיני ונוירו-אורולוגיה ברמב"ם, מוסיף כי בשנים האחרונות מדובר הרבה על הקשר בין הפרעות בתפקוד המיני לבין מחלות לבביות. "יש קשר הדוק בין השתיים, והרבה פעמים הפרעות בזקפה מופיעות לפני הפגיעה הלבבית. לכן כשמגיעים מטופלים צעירים יחסית עם הפרעות זקפה, נדרש בירור מעמיק על המצב הלבבי".
מהם הטיפולים הקיימים כיום?
כאשר מתעוררת בעיה בזקפה, מסביר פרופ' ורדי, יש לקבוע קודם כל אם מדובר בבעיה פיזיולוגית או נפשית. "יש הבדל בין השתיים, במה שהחולה מספר וגם ברקע התרופתי. לרוב בפגיעה פיזיולוגית הפגיעה מופיעה בהדרגתיות, ולעומת זאת כאשר הרקע נפשי היא לרוב מופיעה בצורה פתאומית. כל הדברים האלה מאוד חשובים כדי לעשות הערכה לפני התחלת הטיפול".
פרופ' יורם ורדיאם הבעיה היא פיזיולוגית, הטיפול הראשוני יהיה בדרך כלל באמצעות כדורים שמשפרים את זרימת הדם אל הפין. "מדובר בכדורים מוכרים כמו ויאגרה או סיאליס", מסביר ד"ר כתרי. "לוקחים אותם לפי הצורך לפני יחסי מין, או באופן קבוע ויומיומי". בהקשר זה מוסיף פרופ' ורדי כי "הטיפול היומי מעניק יתרון של יותר ספונטניות, אך הכול תלוי כמובן במי החולה ובכמה הוא פעיל מינית. למי שפעיל פעם או פעמיים בחודש אין טעם לתת טיפול יומי".
עם זאת, גם הטיפול התרופתי אינו חף מחסרונות. "כל עוד לוקחים את הכדורים הם עובדים, וברגע שמפסיקים אותם הפגיעה הזקפתית חוזרת", מציין ד"ר כתרי. "כלומר, הם אינם משנים את התפקוד הזקפתי הטבעי הבסיסי. נוסף על כך, כשליש מהגברים אינם יכולים להשתמש בהם, בגלל שהם אינם יעילים מספיק או בגלל תופעות לוואי".
ד"ר נעם כתרי: "הטיפול מוכר מתחומים אחרים ברפואה. השיטה הבסיסית היא זהה: לוקחים דגימת דם מהמטופל, מעבירים את הדם לצנטריפוגה שמפרידה את הפלזמה העשירה בטסיות, ומזריקים לתוך אזור שבו אנו מטפלים. השכבה הזאת מכילה המון גורמי גדילה שמשפרים את התפקוד של אותה רקמה"
הקו השני של הטיפולים הוא זריקות "תוך-מחילתיות" לפין. "זה כבר טיפול ישן הרבה יותר מהטיפול בכדורים", אומר פרופ' ורדי. "מדובר בחומר שמזריקים ישירות לתוך הפין, והוא גורם לזקפה. זה טיפול מאוד יעיל ופשוט, אך הוא דורש מינון נכון, וגם ללמד את החולה איך מבצעים אותו. כמובן שזריקה לפין זה לא משהו שכל אחד רוצה לעשות, אבל במצבים שבהם הטיפול התרופתי לא עוזר זה הטיפול השני היעיל ביותר". כשגם טיפול זה לא עוזר, קיים טיפול נוסף של השתלת תותב לפין. "מדובר מערכת מסיליקון שמתנפחת בעת הצורך לפני קיום יחסי מין", מסביר ד"ר כתרי.
עם זאת, בעוד שהטיפול התרופתי והזריקות לפין מהווים את הבסיס של הרפואה האורולוגית בעשורים האחרונים, בעשור האחרון תופסת הרפואה הרגנרטיבית מקום מרכזי יותר ויותר במערכות טיפול רבות, מאורתופדיה ועד לרפואת עור, מתוך שאיפה לא רק להקל על סימפטומים, אלא גם לשקם את הרקמה עצמה ולשפר את תפקודה. בשנים האחרונות גם האורולוגיה מצטרפת למגמה, ומבקשת להפחית את התלות בכדורים זמניים ולהתמקד בשיפור התפקוד הזקפתי מן הבסיס, באמצעות שיקום כלי הדם וזרימת הדם התומכת בזקפה. זה מה שרוב החולים מבקשים ומעוניינים בו - טיפול מרפא.
פרופ' ורדי מציין כי "הטיפול הרגנרטיבי הראשוני הוא למעשה שינוי בהרגלי אורח החיים של המטופל, כמו למשל שיפור של זרימת הדם על ידי אימוץ של שגרת פעילות גופנית, שינוי בדיאטה מסוימת, החלפת תרופות המשפיעות על טיב הזקפה וכו'. הטיפולים האלה אמנם לא עוזרים הרבה, אבל בחלק מהחולים מדובר על עיקרון זהה – לשפר את הזקפה עצמה במקום לטפל בסימפטום".
טיפול בגלי הלם, שהוכנס לראשונה על ידי פרופ' ורדי לפני כ-15 שנה, הוא דוגמה לטיפול חדש יחסית להפרעה בזקפה שהפך לנפוץ בשנים האחרונות, וגם הוא נחשב לטיפול רגנרנטיבי. "הוא מבוסס על אותו עיקרון - לנסות ולשפר את זרימת כלי הדם על ידי אמצעים מסוימים", מסביר פרופ' ורדי. "ידוע שגלי הלם בעוצמה נמוכה מאוד גורמים לשיפור זרימה מוגברת של דם בפין ולשיפור בזקפה. זה הוכח, למשל, בלב ובריפוי מהיר יותר של פצעים. כיום זה טיפול מאוד נפוץ ומקובל".
אך בשנים האחרונות נוסף טיפול נוסף - טיפול בפלזמה עשירה בטסיות, או כפי שאנו מכירים אותו בשם המוכר יותר, PRP. "הטיפול ב-PRP מוכר מתחומים אחרים ברפואה - ברפואה אסתטית, אורתופדית, רפואת עור", אומר ד"ר כתרי. "השיטה הבסיסית היא זהה: לוקחים דגימת דם מהמטופל, מעבירים את הדם לצנטריפוגה שמפרידה את הפלזמה העשירה בטסיות, ומזריקים את החלק הזה לתוך אזור שבו אנו מטפלים. השכבה הזאת מכילה המון גורמי גדילה שמשפרים את התפקוד של אותה רקמה שאליה הם מוזרקים, כמו למשל בטיפול בנשירת שיער או במחלות אורתופדיות כרוניות שונות. הטיפול הזה נחקר ונבדק גם לטיפול בהפרעת זקפה. עד היום נעשו בעולם מספר מחקרים עם השוואה לקבוצת ביקורת, והוכיחו שהטיפול הזה יעיל".
איך מתבצע הטיפול?
ד"ר כתרי מציין כי "בשלב הראשון נמרחת משחה מאלחשת על האזור המטופל. לאחר מכן מתבצעת הזרקה ישירות לתוך הפין בעזרת מחט עדינה וללא כאב משמעותי. ההזרקה לוקחת דקות בודדות, ולאחר מכן צריך לשכב. הטיפול מאוד בטוח - לא ידוע על תופעות לוואי משמעותיות, פרט לכאב מינימלי באזור ההזרקה".
לדבריו, יש לבצע סדרה של שניים-שלושה טיפולים עם מרווח של שלושה עד ארבעה שבועות בין טיפול לטיפול. ההשפעה לרוב מורגשת כחודש ימים לאחר הטיפול. "לאחר כחודש ניתן לשים לב להתחדשות של הרקמה, לשיפור בזרימת הדם ושיפור בתפקוד האנדותליאלי (תאים המצפים את דופנות כלי הדם ואחראים לזרימת דם טובה יותר)", הוא אומר. "חשוב להזכיר, אגב, שיש עבודות שמראות שטיפול משולב בגלי הלם יחד עם PRP יעיל יותר. הטיפול בגלי הלם גורם למיקרו-טראומה לרקמה - העיקרון הטיפולי של גלי ההלם - והזרקת ה-PRP נותנת את ה'דלק' לתהליך הריפוי והשיקום".
פרופ' ורדי: "המועמדים האידיאליים הם חולים שיש להם תפקוד מסוים, לא חולים שלא מתפקדים בכלל, כי אז שום דבר לא יוכל לעזור. אנחנו לא יוצרים יש מאין. כמובן שכל מקרה לגופו. ככל שהמקרה חמור יותר, כך אחוז ההצלחה יורד"
ומה לגבי הנחיות לאחרי הטיפול?
"מה שאנחנו ממליצים זה לא לקיים יחסי מין 48 שעות לאחר הטיפול", מוסיף ד"ר כתרי. "אנחנו יודעים להגיד במחקרים שההשפעה של הטיפול מחזיקה במרבית המקרים חודשים. לא בדיוק ברור מהי ההשפעה ארוכת הטווח - היא עוד לא נבדקה". פרופ' ורדי מציין כי "בגלי הלם אנחנו יודעים בערך על שנתיים של יעילות. בטיפול הנ"ל מדובר על לפחות שישה חודשים, אך אין מידע על יותר מכך".
4 צפייה בגלריה
דם המטופל מועבר לצנטריפוגה המבודדת את הפלזמה העשירה בגורמי גדילה
(צילום: shutterstock)
למי מתאים הטיפול?
"המועמדים האידיאליים הם חולים שיש להם תפקוד מסוים, לא חולים שלא מתפקדים בכלל, כי אז שום דבר לא יוכל לעזור. אנחנו לא יוצרים יש מאין", אומר פרופ' ורדי. "כלומר, חולים שיש להם הפרעות קלות או בינוניות בתפקוד. חולים שעל תרופות ורוצים להפסיק אותן, או למשל חולים שהם על הזרקות ורוצים לחזור לטיפול התרופתי, שזה גם שיפור. גם חולים שיש להם רק התחלה של בעיות, ואז זה מחזיר אותם לתפקוד הנורמלי. כמובן שכל מקרה לגופו. ככל שהמקרה חמור יותר, כך אחוז ההצלחה יורד".
ד"ר כתרי מוסיף כי קהל היעד העיקרי הוא אנשים שההפרעה לזקפה שלהם היא קלה עד בינונית. "הטיפול אינו מתאים לאנשים עם הפרעת זקפה קשה, שאינם מגיבים לכדורים כלל, או לאנשים שתלויים בזריקות תוך-מחילתיות. הטיפול גם אינו מתאים להפרעת זקפה על רקע רגשי או על רקע עצבי".
מה עוד חשוב לדעת?
ד"ר כתרי מדגיש כי הטיפול אינו כלול בסל הבריאות, וזמין במרפאות פרטיות בלבד. בנוסף, הוא מציין כי במקביל לטיפול חשוב לטפל בגורמי הסיכון. "למשל להתחיל פעילות גופנית, לאזן היטב את לחץ הדם ורמות הסוכר, לאמץ הרגלי תזונה בריאים - וכך ניתן להרוויח על הדרך עוד כמה דברים", הוא אומר. "תוך כדי הטיפול ואחריו אפשר להמשיך להשתמש בכדורים לשיפור הזקפה, עד שהאפקט של הטיפול ייכנס לפעולה".
