האם סוד הנעורים של בני האדם מסתתר דווקא בלב האוקיינוס הארקטי? לווייתנים שחיים במים קפואים הצליחו לפצח את מה שהמדע האנושי רק מנסה להבין – איך להזדקן לאט, כמעט בלי מחלות וללא סרטן. מחקר חדש מציע שבני האדם אולי יוכלו ללמוד מהם איך להאט את תהליכי ההזדקנות.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Nature, בחן את המנגנונים הביולוגיים שמאפשרים ללווייתנים ממין מסוים לחיות עד 200 שנה ולהישאר עמידים בפני סרטן. פרופ' ציפי שטראוס, מנהלת מרכז לונג'ביטי במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), מסבירה מה בני האדם יכולים ללמוד מהממצאים.
לדבריה, מחקרי אריכות ימים מתבססים רבות על בעלי חיים, שמאפשרים לחוקרים להבין אילו תהליכים מגנים עליהם מהזדקנות. "הלווייתן שחי במים קרים הוא דוגמה בולטת", אומרת פרופ' שטראוס. "החיים בתנאים האלו גורמים לשינויים מטבוליים ולמנגנונים שמסייעים בתיקון נזקי דנ"א לאורך השנים". צפו בריאיון המלא:
הסוד לאנטי אייג'ינג: מה מאפשר ללווייתן הזה להאריך ימים?
כך תיקון הדנ"א שומר על הגוף צעיר לאורך זמן
הלווייתנים ממשפחת הבלניים (Balaena mysticetus, Bowhead whale), החיים במים הארקטיים ויכולים לחיות יותר מ-200 שנה, הם ככל הנראה היונקים בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר. עד כה לא היה ברור כיצד הם שורדים זמן רב כל כך, אך כעת מדענים חושפים רמז לתשובה – וייתכן שהממצא יסייע גם לבני אדם להאט את תהליך ההזדקנות.
במחקר גילו כי לווייתנים אלה, ובהם גם הבלנה השחורה שנמצאת כיום בסכנת הכחדה חמורה, מצוידים במנגנון יוצא דופן לשמירה על תקינות הדנ"א שלהם. החוקרים הבחינו שהם מצטיינים במיוחד בתיקון אחד מסוגי הנזקים הקשים ביותר שנגרמים לחומר הגנטי – מצב שבו שני הגדילים של הסליל הכפול נחתכים בו-זמנית. זהו נזק שבדרך כלל עלול לגרום למוטציות חמורות ואף לסרטן, אך אצל הלווייתנים המערכת הביולוגית מצליחה לזהות את השברים ולתקן אותם בדיוק רב.
התוצאה היא יציבות גנטית נדירה, כמעט היעדר הצטברות של מוטציות לאורך השנים, ויכולת לשמר רקמות ותפקוד תאי גם בגיל מופלג. החוקרים סבורים שמנגנון תיקון זה הוא אחד המפתחות המרכזיים לאריכות החיים המופלאה של לווייתנים אלה.
"ככל שאנחנו מאריכים חיים, עולה גם הסיכון לסרטן ולמחלות כרוניות", אומרת פרופ' שטראוס. "מה שמצאו במחקר הזה הוא מנגנון רגולציה של חלבון שמאפשר תיקון יעיל של דנ"א. זהו כיוון מחקרי חדש שמנסים לחקות בבני אדם".
איך זה קשור לאמבטיות קרח?
בניסויים שנערכו על תאי לווייתן התברר שתיקון הדנ"א משתפר הודות לחלבון בשם CIRBP, שמופעל בעקבות חשיפה לקור. לווייתנים אלה חיים במים הארקטיים ומייצרים פי 100 יותר CIRBP מבני אדם. החוקרים כתבו כי "האסטרטגיה הזו, שאינה משמידה תאים פגומים אלא מתקנת אותם במדויק, עשויה לתרום לאריכות החיים החריגה ולשיעור הסרטן הנמוך אצל לווייתנים אלה".
פרופ' ציפי שטראוסצילום: שיבאבהמשך בדקו החוקרים מה קורה כאשר מעלים את רמות ה-CIRBP בתאי אדם. התברר שהעלאת רמת החלבון הכפילה את שיעור תיקוני השברים הכפולים. ניסויים בזבובי פירות הראו כי תוספת החלבון האריכה את חייהם והגנה עליהם מפני קרינה הגורמת למוטציות.
כעת החוקרים מגדלים עכברים עם רמות CIRBP מוגברות כדי לבדוק כמה זמן יחיו, ומתכננים לבחון האם מי שטובלים, שוחים או מתקלחים במים קרים מציגים רמות גבוהות יותר של החלבון, וכמה זמן נמשך האפקט. הם יבחנו גם דרכים תרופתיות להשיג את אותו אפקט, כי "לא כולם רוצים לשחות במים קרים", כתבו.
פרופ' שטראוס מבהירה כי אין עדיין הוכחות לכך שאמבטיות קרח או חשיפה קצרה לקור באמת מאריכות חיים. "הלווייתן חי בקור כל הזמן, לא לכמה דקות. אנחנו כן יודעים שקור גורם לסטרס מתון, לשיפור בזרימת הדם ובהפחתת דלקת, אבל לא הוכח שהוא משפיע על תוחלת חיים בבני אדם".
היא מדגישה כי תחום הלונג'ביטי אינו עוסק ב"עיכוב הזדקנות", אלא בשאלה כיצד להזדקן בצורה מיטבית. לדבריה, מוכרים כיום כ-15 מנגנונים ביולוגיים הקשורים להזדקנות, ובהם תהליכים מטבוליים, חמצון, שינויים במיטוכונדריה (תחנת הכוח של התא) ועוד. "אנחנו יודעים שגורמים סביבתיים כמו תזונה מתונה, ניהול סטרס, שינה איכותית, ופעילות גופנית – במיוחד אימוני כוח – משפיעים ישירות על אותם מנגנונים", היא אומרת.
אצל נשים, מוסיפה פרופ' שטראוס, גם טיפול הורמונלי חלופי יכול לתרום לבריאות הלב, העצם והמוח. לסיכום היא מדגישה: "המטרה היא לא לעצור את ההזדקנות, אלא להזדקן בצורה חכמה ובריאה יותר".
