בחסות אסטרהזניקה
אחד מכל שלושה ישראלים מעל גיל 65 מתמודד עם סוכרת, מחלה הממוקמת גבוה ברשימת גורמי התמותה בישראל, מיד אחרי סרטן ומחלות לב. "זו הפרעה ברמות הסוכר בדם, וחשוב להפריד בין שתיהן, הן מחלות נפרדות", מסביר ד"ר איתן רויטמן , מנהל המכון לסוכרת טכנולוגיות ומחקר במחוז שרון-שומרון בשירותי בריאות כללית. איך מאבחנים את המחלה, מה הגורמים והאם ניתן להחלים ממנה?
ד"ר רויטמן מבהיר את ההבדל בין שני סוגי הסוכרת: "סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא בלבלב, המייצרים אינסולין, ומחייבת הזרקות אינסולין או שימוש במשאבה יומיומית". בעבר כונתה 'סוכרת נעורים', אך כיום ידוע שהיא יכולה להופיע גם בגיל 80.
לעומתה, סוכרת מסוג 2 מתאפיינת בעמידות לאינסולין וירידה בהפרשתו. "התאים מקבלים פחות אינסולין, דבר ששוחק את המנוע לאורך זמן", אומר ד"ר רויטמן. "גורמים נוספים כוללים ספיגה חוזרת של סוכר ממערכת השתן וירידה בהורמוני האינקרטינים המווסתים את רמות הסוכר. בעבר נחשבה למחלת מבוגרים, אך כיום היא מופיעה גם אצל מתבגרים".
מהם גורמי הסיכון של מחלת הסוכרת?
"יש עניין גנטי וגם הגיל הוא גורם סיכון, אבל מעבר לזה - השמנת יתר, אורח חיים יושבני וכל מה שמוגדר כ'תסמונת מטבולית' - רמות גבוהות של כולסטרול ושל טריגליצרידים בדם, ויתר לחץ דם" מסביר ד"ר רויטמן ומדגיש את חשיבות האבחון המוקדם "דווקא בשלבים הראשונים של המחלה, אפשר להגיע לאיזון ללא צורך בטיפול תרופתי".
השנה וחצי האחרונות, בצל המלחמה, מהוות גורם סיכון נוסף. "אחרי ה-7 באוקטובר ראינו הרבה מטופלים שיצאו מאיזון - בעקבות סטרס, אכילה רגשית ודיכאון", הוא אומר. "אנחנו מדברים על שיעור של שמונה עד עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל, בכל הגילים, כאשר שליש מהאוכלוסייה מעל גיל 65 חיה עם סוכרת".
איך מאבחנים סוכרת?
"סוכרת מאובחנת דרך בדיקות דם, ובישראל מדובר בבדיקות די נפוצות - ערכי הסוכר בצום או המוגלובין מסוכרר (HBA1), בדיקה המשקפת את ממוצע רמות הסוכר בדם בשלושת החודשים שקדמו לה", אומר ד"ר רויטמן. "יש גם אבחון של אנשים סימפטומטיים - מטופלים שמגיעים עם תלונות על ריבוי שתן וירידה לא מוסברת במשקל, עם ערכי סוכר גבוהים".
ישנו גם מצב של טרום-סוכרת. הוא מאובחן כאשר הערכים של ההמוגלובין המסוכרר נעים בין 5.7 עד 6.4 או ערכי סוכר בצום 100-126 מ"ג לדציליטר, לעומת סוכרת, המאובחנת כאשר ההמוגלובין המסוכרר הוא 6.5 ומעלה או ערכי הסוכר בדם של 126 מ"ג לדציליטר בצום.
מהם הטיפולים המוצעים לחולי סוכרת?
"אורח חיים זה האל"ף-בי"ת של הטיפול במחלה. אומנם גנטיקה וגיל הם מצבים נתונים, אבל יש דברים שניתנים לשינוי - השמנת יתר, אורח חיים יושבני - וחשוב לשים עליהם את הדגש", הוא מסביר. "אנחנו מתמקדים בראש ובראשונה בתזונה. צמצום פחמימות בשילוב מעקב דיאטנית". נוסף על כך, ארגון הבריאות העולמי ממליץ לבצע פעילות גופנית במשך כ-150 דקות בשבוע. לפי ד"ר רויטמן, "ההמלצה היא לשלב פעילות אירובית ואנאירובית. אבל בסופו של דבר - פחות משנה מה, העיקר לעשות".
חשוב לד"ר רויטמן להדגיש: "אנחנו לא מטפלים היום רק ברמות הסוכר, אלא בצורה הוליסטית, תוך הבנה של המכלול". הוא אומר ומפרט: "בתוך שינוי סגנון החיים ניתן לכלול גם את איכות שינה, הפסקת עישון, הפחתת סטרס, איזון כולסטרול ויתר לחץ".
אפשר להחלים מסוכרת?
לפי ד"ר רויטמן, ניתן להחלים, אך זה יחייב טיפול כרוני. לכן, הוא ממליץ לשמור על ערנות ולפעול בזמן ככל הניתן. "במצבים של טרום-סוכרת, חשוב לא להתעלם מהדגלים האדומים ולהכניס כבר בשלב זה שינויים באורח החיים". ד"ר רויטמן מזהיר: "החלמה מלאה יכולה לקרות בעקבות ניתוח בריאטרי וירידה גדולה מאוד במשקל. התרופות אומנם מביאות לאיזון, אבל נלקחות באופן כרוני".
ניתן למנוע את השלכות הסוכרת. מחקרים מראים שאיזון מטבולי תקין בשנה הראשונה לאחר האבחון מפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים בלתי הפיכים. תופעה זו, המכונה "זיכרון מטבולי" ומדגישה שמטופלים מאוזנים בשנים הראשונות הראו פחות סיבוכים בהמשך. לדברי ד"ר רויטמן, "ההשפעה של איזון טוב בשנים הראשונות ניכרת גם לאחר 2
0 ו-30 שנה".
הסיבוכים הקשים - שניתן למנוע
"הסוכרת עלולה לפגוע בראייה עד לעיוורון, בתפקוד הכליות עד כדי צורך בדיאליזה ולגרום להתקפי לב ואירועים מוחיים", מסביר ד"ר רויטמן. "מחקרים חדשים מצביעים על קשר ישיר בין סוכרת לכבד שומני, מצב העלול להתפתח לשחמת". סיבוכים אלו נקראים "קרדיו-רנאלים".
"לכן, מעבר לאיזון הסוכר, אנחנו מנסים לצמצם את הסיכונים", אומר ד"ר רויטמן. "עד לפני מספר שנים התמקדנו בעיקר בהפחתת ערכי הסוכר, היום יש יכולות נוספות בזכות תרופות שמשנות את מהלך המחלה (DISEASES MODIFYING DRUGS)".
אילו יתרונות יש לקבוצות הטיפול החדשות?
"התרופות ממשפחת מעכבי SGLT2 מונעות ספיגה חוזרת של סוכר במערכת השתן ומפרישות אותו דרך השתן" מסביר ד"ר רויטמן. "מחקרים הראו שמעבר לשיפור באיזון, הן מפחיתות את העומס על הכליה ומשפרות תפקוד לבבי תוך הפחתת אשפוזים בשל אי-ספיקת לב".
ד"ר איתן רויטמןבאדיבות המצולםלאחר תוצאות ראשוניות בחולי סוכרת, נערכו מחקרים ממוקדים באוכלוסיות עם בעיות כליות ולב. "למעשה, הטיפולים מאפשרים לצמצם הידרדרות כלייתית וגם מפחיתים את הסיכוי לאירועי אי ספיקת לב. לכן - הרווח מגיע מכמה כיוונים", אומר ד"ר רויטמן. בזכות יעילותן, הן נכנסו לסל התרופות לפני מספר שנים ומאז הורחבה הזכאות להן.
"הטיפול התרופתי בסוכרת כולל עוד אפשרויות טיפול מלבד מעכבי SGLT2, המשפיעים חזק יותר על הלב והכליות כמו למשל אגוניסטים לקולטני GLP-1 המחקים הורמון מעי טבעי, מגבירים הפרשת אינסולין, מפחיתים תיאבון ומשקל, ומשפרים תפקוד כלייתי ולבבי; ביגואנידים המפחיתים ייצור סוכר בכבד ושימשו בעבר כ'קו ראשון'; וכן טיאזידים, מעכביDPP4, סולפנילאוריאה ואינסולין" מפרט ד"ר רויטמן. "ההנחיות החדשות מאפשרות שימוש בתרופות מתקדמות ובשילובים כבר בתחילת הטיפול, תוך התחשבות בגורמים כלכליים ובתרופות נוספות של המטופל".
אתה נתקל ברתיעה של מטופלים להתחיל טיפול תרופתי בסמוך לאבחון המחלה?
"מצד אחד, המטופל לא רוצה להסתבך ולהתעסק עם הסוכרת. מצד שני לא תמיד רואה לטווח הארוך. לצערנו זו מחלה מתמשכת, ואנחנו רואים את כל הקשת. במבט של 10-20 שנה קדימה יש לנו יכולת לשנות את מצב המחלה" מסביר ד"ר רויטמן בהתרגשות. "היום כבר אפשר להפחית את הסיכון לסיבוכים, אלו שבעבר אמרנו שלמטופל שהוא בטוח יגיע אליהם. שילובים של תרופות בטבלייה אחת מקלים על החולה וזה מגביר היענות מצד המטופלים".
אלו התפתחויות צפויות בעתיד בתחום הטיפול בסוכרת?
"היום מפתחים תרופות ושילובים חדשים למנוע את המחלה כבר בשלב הטרום-סוכרת", אומר ד"ר רויטמן. "השילוב של הידע על המחלה, גנטיקה ובינה מלאכותית, יוכל לעזור לנבא ולנטר מוקדם יותר מטופלים, להתערב מוקדם יותר. להפוך את הסוכרת ממחלה שמטפלים בה למחלה שמונעים אותה".
בחסות אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 16:10, 10.03.25
