בשבועות האחרונים מתו חמישה ילדים משפעת. ארבעה מהם לא היו מחוסנים, ואחד סבל ממחלות רקע משמעותיות. ועדיין, הצוותים הרפואיים ממשיכים לפגוש מדי יום במחלקות ילדים שלא התחסנו, ומגיעים במצב קשה עם שפעת וסיבוכיה.
מדריך לחולי שפעת: ריאיון עם ד"ר אפרת וקסלר ממאוחדת
(צילום: מיקי שמידט)
"בכל שנה אנחנו שומעים על עומס תחלואה וילדים שנפטרים משפעת, בהם ילדים בריאים שמסתבכים בתחלואה קשה ונפטרים, ועדיין יש שחיקה של הזיכרון מדי שנה", אומרת ד"ר דיאנה טשר, מנהלת מחלקת הילדים במרכז הרפואי וולפסון. "אנחנו לא מצליחים לשכנע את האוכלוסייה שמדובר במחלה קשה, ושצריך להתחסן כל שנה, ויש גם מיתוסים שנקשרים לחיסון, למרות שאין כל ביסוס. אנחנו פוגשים במחלקה ילדים בקבוצת סיכון שכל שנה מתאשפזים עם שפעת, ועדיין ההורים לא מחסנים אותם", כך מספרת ד"ר טשר.
מה עומד מאחורי ההתנהגות הזו?
"לפעמים זו התנגדות עקרונית, ולפעמים פשוט 'לא הספקנו, לא חשבנו'. קשה לתפוס את זה, איך ילד בסיכון, אחרי אשפוז קשה, לא עומד ראשון בתור לקבל את החיסון בשנה שאחרי?"
"מאוד חולים, מאוד סובלים"
תחלואת השפעת בישראל בעלייה חדה בשבועות האחרונים. לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"מ) במשרד הבריאות, בשבוע שעבר (עד 20 בדצמבר), דווחו 545 מקרים חיוביים חדשים לשפעת בבתי החולים. מתחילת גל התחלואה נספרו 2,844 מאושפזים עם שפעת, 1,067 מתוכם ילדים.
ד"ר דיאנה טשרצילום: המרכז הרפואי וולפסוןהעלייה בתחלואה מורגשת גם בקהילה, והיא מוגדרת בסף העוצמה הגבוהה מאוד. עם זאת, לפי נתוני המלב"מ, בשבוע שעבר נצפתה מגמה מעורבת בשיעור הפניות בקהילה - נרשמה ירידה קלה בשיעור הפניות בקרב ילדים ובני נוער בגילי 18-6, אולם במקביל נמשכה עלייה בתחלואה בקרב ילדים ופעוטות עד גיל 5, וכן בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה.
בבית החולים וולפסון מאושפזים נכון לאתמול חמישה ילדים עם שפעת, מתוכם אחד במחלקת טיפול נמרץ. "עונת השפעה הקדימה השנה ביחס לשנים קודמות, וגם עומס התחלואה גדול יותר. אנחנו רואים עלייה תלולה בתחלואה, ובכל יום ישנם כחמישה ילדים שמתאשפזים בעקבות סיבוכים. הילדים מאוד חולים, מאוד סובלים, מאושפזים עם קוצר נשימה, דלקות ריאה, דלקות בלב, פרכוסים, המחלקה עמוסה מאוד", אומרת ד"ר טשר.
לדבריה, ילדים נדבקים בשפעת יותר ממבוגרים, ונחשבים ל"מנוע העברה משמעותי" של המחלה, כלומר הם אלה שמקדמים את התפשטותה ומגבירים את הסיכון להדבקת מבוגרים. ד"ר טשר מציינת עוד כי ילדים מתחת לגיל 5 נמצאים גם בסיכון גבוה יותר לתחלואה קשה. "ככלל, הגיל כשלעצמו הוא גורם סיכון. מעבר לזה, כמובן שילדים עם מחלות רקע - אסטמה, מחלות ריאתיות, נטייה לפרכוסים, מחלות נוירולוגיות או כל מחלת רקע משמעותית אחרת - מעלות באופן דרמטי את הסיכון לאשפוז".
לדבריה, נדרשת עבודה מקיפה לשיווק וחינוך הציבור בנושא. "מאז הקורונה בכלל ישנה דעיכה של אמון הציבור בחיסונים, שבאה לידי ביטוי בירידה בשיעורי ההתחסנות לשפעת, אבל גם בירידה כללית בשיעורי ההתחסנות בחיסוני שגרה, כגון חצבת ואחרים".
"המחלקות והמיון מלאים"
פרופ' מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים בביה"ח ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), מסבירה כי רובם המכריע של הילדים המאושפזים בבתי החולים בעקבות סיבוכי שפעת, אינם מחוסנים. "למרבה הצער, מיעוט הילדים מתחסנים לשפעת", היא אומרת.
התחלואה בשפעת מצטרפת לתחלואת החורף שכוללת את נגיף ה-RSV, והשנה גם את התפרצות החצבת. "השנה לשמחתנו בעקבות החיסון החדש נגד RSV, יש פחות מקרים וזה עוזר לאזן במעט את ריבוי המקרים של השפעת, אך עדיין גם המחלקות וגם המיון מלאים, וכמובן גם המרפאות בקהילה", אומרת פרופ' שטיין. "הצוותים חשים את העומס והקושי".
פרופ' מיכל שטייןצילום: דוברות שיבאלמרות התחלואה הגבוהה, לפי נתוני משרד הבריאות, התחסנו לשפעת בקופות החולים 1,624,523 מבוטחים, שמהווים 17% בלבד מהאוכלוסייה - רק 13% מבני 59-6 חודשים התחסנו לשפעת, ו-11% מהילדים בני 12-5. "הסיבה העיקרית לכך היא מיס-קונספציה בנוגע למהות מחלת השפעת", מסבירה פרופ' שטיין. "אנחנו רגילים לקרוא לכל מחלת חום והצטננות 'שפעת', אז אנשים מתבלבלים וחושבים ששפעת זו רק התקררות, אבל שפעת זו מחלה ויראלית קשה".
היא מציינת כי השפעת היא מחלה שמתבטאת בחום גבוה, חולשה, כאבי שרירים, וכוללת מגוון סיבוכים מהנגיף עצמו, וזיהומים חיידקיים משניים שבגללם מגיעים לאשפוז - "מהקאות וחוסר יכולת לשתות, התקפי סטרידור ואסטמה, ועד דלקות ריאה קשות, דלקת שריר הלב, פרכוסי חם, דלקת המוח, דלקת קרום המוח, דלקת של השרירים שגורמת לאי-ספיקת כליות ואלח דם. ממש כל מה שכתוב בספר אנחנו פוגשים במחלקות מדי יום. רק השבוע טיפלנו בילד עם דלקת קרום המוח חיידקית בעקבות שפעת, ותינוקת בת חצי שנה עם שפעת, שעברה החייאה בגלל הפסקות נשימה".
פרופ' שטיין מציינת כי העובדה שהחיסון אינו מגן ב-100% משפיעה גם כן על רצון הציבור לגשת ולהתחסן. "החיסון לא מושלם, והיעילות שלו היא בינונית, אבל צריך לזכור שגם כשהיעילות היא בינונית במניעת הדבקה, היעילות נגד מחלה קשה, אשפוזים ומוות, נשארת גבוהה. גם הצורך להתחסן כל שנה, הוא מעצבן ומטריד עבור מרבית האנשים, אבל חשוב להבין כי כרגע לא קיים חיסון אחר שיכול להגן מפני המחלה".
פרופ' שטיין פוגשת מדי יום הורים שבחרו שלא לחסן את ילדיהם. "כשהילד מגיע לאשפוז, לפעמים במצב קשה, עקב מחלה הניתנת למניעה על ידי חיסון, זה מאוד עצוב ומסתכל. עצוב כי הילד סובל וחולה, ומתסכל כי קרוב לוודאי שהיה ניתן למנוע את הסבל, החולי והמוות בעזרת חיסון. אני בטוחה באמת ובתמים שההורים שמסרבים לתת חיסונים מאמינים שהם עושים את הטוב ביותר עבור הילד שלהם, ולצערי יש המון חשיפה לקונספירציות ברשתות חברתיות, אבל אני מעודדת את ההורים לקרוא מידע ממקורות מוסמכים, לשמוע דעת מומחים בתחום ורק אז לקבל החלטה בנוגע לחיסונים".
קראו עוד בנושא זה:
פורסם לראשונה: 00:00, 25.12.25
