חום גבוה, שיעול כבד, כאבי גוף - האם זו שפעת או סתם צינון חורף? מתי באמת צריך להיבדק אצל רופא, ומתי אפשר להתמודד בבית? עונת השפעת השנה התחילה מוקדם, חמישה ילדים מתו מסיבוכי המחלה וגם האשפוזים רשמו עלייה. רופאי משפחה מנתחים את התסמינים, מסבירים מי נמצא בסיכון אמיתי, ומספקים כלים מעשיים לטיפול נכון - כולל התרופות שממש לא יעזרו.
ריאיון עם ד"ר אפרת וקסלר, ראש אגף רפואה ראשונית ורופאת ילדים במאוחדת
(צילום: מיקי שמידט)
מהי שפעת?
"שפעת זו מחלה ויראלית שמאופיינת בסיבוכים של דרכי הנשימה", מסבירה ד"ר זהבה אלון, מומחית ברפואת משפחה בכללית מחוז מרכז. "המחלה מאוד קשה. בתחילת המאה הקודמת היא הרגה מיליונים. היא נמשכת בסביבות שבוע עם חום מאוד גבוה ותסמינים של דרכי הנשימה – שיעול, דלקות ריאה, דלקות בסינוסים, קוצר נשימה, התקפים של ברונכיטיס. נוסף לאלה ניתן לסבול מכאבים בכל הגוף וחולשה כללית".
לדבריה, לא מדובר בווירוס קל של נזלת וצינון. "ברוב הווירוסים הכלליים בדרך כלל אין חום או יש חום הרבה פחות גבוה, אין צמרמורות קשות, יש קצת נזלת וליחה, משתעלים וזה עובר מעצמו תוך כמה ימים. כאשר מדובר בשפעת, היא יכולה להחמיר. חמישה ילדים כבר נפטרו כתוצאה מהסיבוכים שלה השנה, ואני לא מדברת על מספר הקשישים. החולים נפטרים מהסיבוכים, כאשר הגורם עצמו הוא השפעת".
ד"ר זהבה אלוןגם ד"ר אדם רייטר, מומחה לרפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, מצטרף לדברים. "בדרך כלל, בהגדרה כללית, שפעת זו מחלה ויראלית של דרכי הנשימה. לרוב היא מתחילה ומסתכמת בדרכי הנשימה העליונות, כלומר האף והגרון, אבל היא יכולה, לא עלינו, גם להחמיר ולרדת לדרכי הנשימה התחתונות – הריאות, ולכן גם יש פוטנציאל למעשה, כמו כל מחלה ויראלית ואולי קצת יותר לעומת וירוסים אחרים, למחלה נשימתית משמעותית עם מעורבות ריאתית".
וירוס, לא חיידק
אחת הטעויות הנפוצות ביותר סביב שפעת ומחלות חורף בכלל נוגעת לאבחנה הבסיסית ביותר: האם מדובר בווירוס או בחיידק - וההבדל הזה קריטי לאופן הטיפול. "למרות שווירוס הקורונה היה בחדשות למשך תקופה ארוכה, לא כולם סגורים על ההבדל בין וירוס לחיידק", אומר ד"ר רייטר. "וירוס הוא שם כללי לשפעת, קורונה ועוד המון נגיפים, וחיידקים זה משהו אחר. שניהם עושים אותנו חולים, אבל ההבדל העיקרי הוא הבדל אופרטיבי - מה אנחנו בתור אנשי רפואה יכולים לעשות".
ד"ר אדם רייטרצילום: עופר חג'יובכאן למעשה, לדבריו, טמון ההבדל בגישה הטיפולית. "כשיש לנו מחלה חיידקית, אנחנו יכולים לטפל בתרופה שהורגת את החיידק, שזו האנטיביוטיקה. בווירוס אין לנו את הפריבילגיה הזו. אין לנו תרופות שיודעות להרוג וירוס. וירוס הוא לא יצור חי, אין לנו איך להרוג אותו, ולכן הטיפולים שנותנים במחלות ויראליות הם טיפולים סימפטומטיים, תומכים, שנועדים להקל על התסמינים ולאו דווקא לרפא אותנו מהמחלה. אנשים שיש להם חום והם מודאגים וחוששים - זה בדיוק הזמן להיבדק. באמצעות בדיקות, בין אם גופניות ואם בדיקות עזר כמו צילומים, נוכל לקבוע אם מדובר במחלה חיידקית או ויראלית".
ד"ר זהבה אלון: "שפעת לא מגיבה לאנטיביוטיקה, היא מחלה ויראלית. כשיש סיבוכים ייתנו אנטיביוטיקה בגלל הסיבוך, כמו בדלקת ריאות למשל. לא כדי לטפל בשפעת עצמה, אלא כדי לטפל בזיהום המשני, כשהחיסוניות ירדה"
הבלבול הזה אינו תיאורטי בלבד, אלא מתורגם בפועל לבקשה שחוזרת שוב ושוב בקליניקות ובחדרי המיון. רבים מהמטופלים מצפים לקבל אנטיביוטיקה כשמצבם מחמיר, גם כשמדובר בשפעת. "שפעת לא מגיבה לאנטיביוטיקה, היא מחלה ויראלית. הווירוס יצחק עלינו", אומרת ד"ר אלון. "אך יש מצבים שכן נותנים אנטיביוטיקה. כשיש סיבוכים ייתנו אנטיביוטיקה בגלל הסיבוך, כמו בדלקת ריאות למשל - לא כדי לטפל בשפעת עצמה, אלא כדי לטפל בזיהום המשני כשהחיסוניות ירדה".
מי נמצא בקבוצת הסיכון?
לא כל מי שנדבק בשפעת יחווה את המחלה באותה עוצמה. בעוד שאצל רבים היא חולפת תוך ימים ספורים, אצל אחרים היא עלולה להחמיר במהירות ולהוביל לסיבוכים משמעותיים. לדברי המומחים, עם הסיבוכים האפשריים ניתן למנות דלקת ריאות, קוצר נשימה כרוני קיצוני המוביל לתלות בהנשמה, ואף מוות.
"זה יכול להתקדם עד לרמה של דלקת ריאות ותחלואה קשה, עד למצב מסכן חיים", אומר ד"ר רייטר, "מה גם שכשאנחנו חולים בווירוס, המערכת גם ככה מוחלשת, ואז יש פוטנציאל החמרה על ידי 'התלבשות' של מחלות חיידקיות על גבי המחלה הוויראלית הזאת. זו תחלואה כפולה. באופן כללי, כשחולים צריך להיות ערניים ולעקוב. אם המצב לא משתפר, כדאי בהחלט לבוא להיבדק אצל גורם רפואי".
ד"ר אדם רייטר: "אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון הם אנשים שאנחנו חוששים שמערכת החיסון שלהם לא תהיה מספיק חזקה כדי להתמודד עם המחלה הוויראלית: אנשים מבוגרים מאוד או צעירים מאוד, אנשים עם מחלות רקע או אנשים שלוקחים תרופות מסוימות שיכולות לדכא את מערכת החיסון"
הוראות אלה מקבלות משנה תוקף כאשר מדובר בקבוצות סיכון. "אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון הם אנשים שאנחנו חוששים שמערכת החיסון שלהם לא תהיה מספיק חזקה ומותאמת כדי להתמודד עם החדירה והמחלה הוויראלית", ממשיך ד"ר רייטר. "כאמור, אין לנו תרופה, אנחנו תלויים במערכת החיסון בשביל להתגבר על המחלות הוויראליות.
"בקבוצה הזו ניתן למנות אנשים מבוגרים מאוד או צעירים מאוד, אנשים עם מחלות רקע או אנשים שלוקחים תרופות מסוימות שיכולות לדכא את מערכת החיסון - להם חשוב במיוחד להתחסן". ד"ר אלון מוסיפה כי "בסופו של דבר כמעט כולנו נמצאים בקבוצת הסיכון. חשוב גם לציין אוכלוסיות שנמצאות במגע מתמיד עם ילדים, כמו מורים, גננות וכו'".
איך מטפלים?
הטיפול בשפעת אינו אחיד לכולם, והוא נגזר במידה רבה מחומרת התסמינים, מהמצב הרפואי הכללי ומהשאלה אם מדובר במחלה קלה שחולפת מעצמה או במצב שמצריך בירור רפואי. "זה מאוד תלוי בבן אדם, ברקע שלו - האם הוא נמצא באוכלוסיית סיכון, וגם באופן התחלואה", מסביר ד"ר רייטר.
"אם מדברים על קצת שיעול וכאב גרון, לעומת מחלה משמעותית עם חום גבוה וקושי נשימתי, המצב הפרטי הוא זה שקובע אם צריך בדיקה או לא. אם אלה תסמינים קלים והאדם בתוך יום, יומיים או שלושה מרגיש שיפור, אין אפילו צורך לגשת לבדיקה רפואית. אבל אם התחלואה קשה - יש חום גבוה, תסמינים משמעותיים - צריך לבוא להיבדק. חייבים לשלול איזושהי החמרה, איזשהו זיהום חיידקי משני או מעורבות ריאתית של השפעת". במקביל, בשנים האחרונות זמינות לציבור גם ערכות בדיקה ביתיות הנמכרות בבתי המרקחת, המאפשרות אבחון מהיר של שפעת ולעיתים גם אבחנה משולבת לשפעת ולקורונה. ערכות אלה יכולות לסייע במקרים של תסמינים קלים ולהכווין את ההתנהלות הראשונית בבית.
ומה עושים כאשר מדובר בילדים?
"באופן כללי אנחנו ממליצים תמיד להסתכל על המראה הכללי", אומרת ד"ר אפרת ווקסלר, ראש אגף רפואה ראשונית ורופאת ילדים במאוחדת. "צריך קודם כול להוריד את החום. כשהחום יורד הילד לרוב מתאושש, משחק, אוכל, שותה. אם לא מזהים קוצר נשימה, אפשר להמתין את 48 השעות הראשונות ולראות איך הוא".
לדבריה, אם החום נמשך יותר מיומיים, בעיקר אם זה חום גבוה מאוד שאופייני לגל התחלואה הנוכחי, או אם יש סימנים אחרים מטרידים לרבות ירידה בערנות או ביכולת לאכול ולשתות, תסמיני קוצר נשימה, שיעול מטריד או פריחות חריגות - כל הדברים האלה מחייבים בדיקה. "הם יכולים להיות איזשהו סימן או עדות לזיהום משני או משהו שמחייב טיפול. זה לא טיפול במחלה עצמה, כמובן, אלא בסיבוכים שיכולים להיות. חלק מהסיבוכים אמנם נדירים אך יכולים להיות מאוד מסוכנים, כמו דלקת של שריר הלב למשל".
ד"ר אפרת ווקסלרצילום: ענבל מרמריד"ר אלון מוסיפה כי בכל מקרה של מחלה, חשוב קודם כל לא להדביק אחרים. "חשוב לא להגיע לעבודה במשך יומיים כשחולים ואז ליפול, ובינתיים כבר הדבקת את כל העובדים. אנשים שחולים, חשוב שיישארו בבית, שילכו עם מסכה, שישתו הרבה, שיאכלו נכון. סבתא אמרה מרק עוף, אבל בעיקר חשוב להקפיד על שתייה מרובה, על כלכלה עדינה שלא תכביד, ומנוחה.
"ניתן להשתמש במורידי חום וכדומה. יש גם טיפול תרופתי שניתן במקרים קשים, תרופה בשם טמיפלו, אך היא ניתנת רק במקרים קשים ורק בבתי חולים". ד"ר רייטר מוסיף כי חשוב לשמור על תנאי היגיינה בסיסיים. "לשטוף ידיים, להשתעל למרפק, להתרחק מאנשים בקבוצות סיכון כמו תינוקות או אנשים מבוגרים או מדוכאי חיסון".
חיסון: האמצעי היעיל ביותר
לצד ההתמודדות עם המחלה עצמה, אחת הדרכים המרכזיות להפחית תחלואה וסיבוכים היא מניעה מראש - ובראשה החיסון לשפעת. "לחיסון יש שני פורמטים", אומר ד"ר רייטר, "יש חיסון חי מוחלש, שניתן בתרסיס, ויש את החיסון שכולנו מכירים שניתן בזריקה, שזה החיסון המומת. חיסון מוחלש אמור לגרום לתחלואה קלה, הוא לא אמור לגרום למחלה משמעותית, והחיסון המומת לא אמור לגרום לתגובה.
"שניהם דומים מאוד מבחינת היעילות וההגנה על הגוף שלנו, והחיסון בטוח ומומלץ לכל אזרח ואזרח במדינת ישראל מגיל חצי שנה. מומלץ להתחסן באופן עונתי פעם בשנה, בשביל לחזק את מערכת החיסון לקראת מגפת השפעת שיש בכל חורף. הדבר רלוונטי במיוחד לאנשים בקבוצת סיכון. אצלם זה באמת יכול להיות ההבדל בין אשפוז קשה, תחלואה קשה, לבין מחלה שעוברת בקלות".
"השנה התחסנו כבר רק בכללית יותר מ-800 אלף איש, וזה לא מספיק", מוסיפה ד"ר אלון. "החיסון המומת יכול לעשות מקסימום כאבי שרירים ליום אחד, אבל מעבר לזה אין תופעות לוואי. הוא לא גורם למחלה או לסיבוכים. אנשים זוכרים את חיסוני הקורונה, שאני מזכירה שנוצרו מעכשיו לעכשיו בגלל הבהלה ההיסטרית והתחלואה הקשה, אבל זה לא זה. זה חיסון שקיים עשרות שנים. חיסון בטוח, ללא תופעות לוואי. באופן אישי אני מתחסנת מעל 25 שנה. איך שמנגישים חיסונים, אני הראשונה. החיסון קיים לילדים בהסנפה לאף, בזריקות לכל שאר האוכלוסייה, כאשר לקשישים ובתי אבות יש חיסון שמכיל יותר זנים של הווירוס".
