הבדלים גדולים בין ערי ישראל בכל הקשור לבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן העור: מנתונים חדשים של כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, שאנו מפרסמים לראשונה עולים פערים של עד פי 30 בשיעור המבוטחים שעוברים בדיקת שומות (נקודות חן), כאשר יישובים מבוססים במרכז הארץ מובילים בהפרש גדול על פני ערי הפריפריה. אז איך מבצעים סקירת שומות ולמה זה כל כך חשוב? צפו בהסבר של ד"ר אפרת בר אילן מכללית:
ד"ר אפרת בר אילן, מומחית ברפואת עור מכללית, מסבירה על חשיבות סקירת שומות
"המטרה שלנו היא בראש ובראשונה לעורר את המודעות לסרטן העור ולסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה, כמו נקודת חן חדשה, נקודת חן שהשתנתה או נגע שאינו סימטרי", אומר פרופ' ארנון כהן, מומחה למחלות עור ומנהל שירותי רפואת עור בכללית, בשיחה עם ynet. "אי אפשר שחמישה מיליון מבוטחים יגיעו מדי שנה לרופא עור. אנחנו רוצים להגיע במיוחד לאוכלוסיות בסיכון, ובמקביל להעלות את המודעות בציבור הרחב לזיהוי ממצאים חשודים".
2 צפייה בגלריה
סקירת שומות על ידי רופאת עור - בדיקה קריטית לאבחון מוקדם של נגעים שעלולים להיות סרטניים
(צילום: shutterstock)
בחודש הזה ציינו בישראל את שבוע המודעות הלאומי לסרטן העור, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, שנערך זו השנה ה-34. במסגרתו מציעות קופות החולים בדיקות חינם לאיתור מוקדם של סרטן העור. מי שלא הספיק להגיע במהלך השבוע יכול להיבדק לאורך כל השנה בקופות החולים, בתשלום אגרה רבעונית קבועה של כ-30 שקלים.
תל אביב בצמרת
נתוני כללית מתייחסים לאחוז המבוטחים שעברו בדיקת שומות בשנת 2025, לפי עיר. בראש הדירוג ניצבת תל אביב, שבה 3% ממבוטחי כללית עברו את הבדיקה. אחריה מדורגות הרצליה וגבעתיים, עם 2.7% בכל אחת מהערים.
ככל שמתרחקים ממרכז הארץ אל הפריפריה הגאוגרפית והחברתית, שיעור הנבדקים יורד: בקריית אונו 1.8%, וכך גם בראש העין ובאשדוד. בבאר שבע הנתון עומד על 1.3%. במודיעין-מכבים-רעות נמדד 1%, בבני ברק 0.4% ובירושלים 0.2%. בתחתית הרשימה, בחיפה, בנהריה ובנתניה, רק 0.1% ממבוטחי כללית עברו סקירת שומות.
"הפערים משקפים את האוריינות של הציבור בכל הנוגע לסרטן העור", מסביר פרופ' כהן. לדבריו, בתל אביב ניכרת מודעות גבוהה יותר לנושא, גם בשל הרכב האוכלוסייה: "בתל אביב מתגוררים צעירים רבים, שחיים בתוך האינטרנט והאינסטגרם, ונחשפו בשנים האחרונות יותר לחשיבות שמירה על העור. אם נשווה את זה למשל לנתניה, שגם היא עיר חוף, עם אוכלוסייה מבוגרת יחסית שאוהבת לבלות בים ולהיחשף לשמש, נראה שיעורי בדיקות נמוכים יותר, שנובעים מפערי מודעות לסכנת החשיפה לשמש".
פרופ' ארנון כהן: "בתל אביב מתגוררים צעירים רבים, שנחשפו בשנים האחרונות לחשיבות שמירה על העור. אם נשווה את זה לנתניה, שגם היא עיר חוף, נראה שיעורי בדיקות נמוכים יותר, שנובעים מפערי מודעות לסכנת החשיפה לשמש"
פרופ' כהן מספר גם על המניע האישי שלו לפעילות בפריפריה: "היינו שמחים שבכל רחבי הארץ יהיו מודעים לסרטן העור, ולא רק במרכז. גדלתי בחיפה, ובהמשך, בעקבות אבי ז"ל, עברתי לנגב, שם העברתי חלק גדול מהחיים שלי. במשך שנים הייתי רופא כונן בקיבוץ בארי. כיום אני מתגורר במרכז, אבל בימי ראשון אני מגיע למרפאה של כללית בנתיבות. בדרך כלל אני רואה עשרות מטופלים במסגרת העבודה השוטפת, אבל ביום ראשון הקרוב לא אקבל מטופלים רגילים, אלא את כל מי שירצה להגיע לבדיקת עור במסגרת שבוע המודעות".
לא רק נגישות, גם מודעות
אף שלעיתים פערים בביצוע בדיקות סקר קשורים גם לנגישות לשירותים רפואיים, פרופ' כהן סבור כי במקרה הזה ההסבר המרכזי הוא רמת המודעות. זמני ההמתנה לרופאי עור דומים יחסית ברחבי הארץ, ונעים בין חודשיים לשלושה חודשים, וקופות החולים מציעות כיום ייעוץ אונליין המאפשר לקבל אבחנה ומרשם מרופא עור בתוך ימים ספורים. עם זאת, סקירת שומות מחייבת בדיקה פיזית עם תור ייעודי.
בהסתכלות רחבה יותר, המספרים נמוכים יחסית בהשוואה לבדיקות סקר אחרות. "הנתונים מתייחסים לכלל המבוטחים, בכל הגילים, בניגוד לבדיקות סקר אחרות שמיועדות לאוכלוסיות מצומצמות יותר, כמו ממוגרפיה המיועדת רק לנשים מגיל 50. לכן מטבע הדברים שיעורי הבדיקות נמוכים יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה", מסביר פרופ' כהן.
פרופ' ארנון כהןצילום: פרטיסרטן העור הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר. הסוגים השכיחים ביותר, קרצינומה של תאי בסיס וקרצינומה של תאי קשקש, קשורים במידה רבה לחשיפה מצטברת לשמש ומאובחנים בעיקר בגיל מבוגר. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-10,000 מקרים חדשים מסוגים אלה. סוג נוסף, מלנומה, שכיח פחות אך מסוכן יותר, משום שהוא עלול להתפשט לאיברים נוספים ולהפוך למחלה גרורתית.
על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2026 יאובחנו בישראל כ-2,130 נשים וגברים עם מלנומה ממאירה של העור, מהם כ-92% בשלב מוקדם המעלה את סיכויי הריפוי. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2022 נפטרו כ-229 ישראלים ממלנומה ממאירה של העור, ושיעור התמותה היה גבוה יותר בקרב גברים.
פרופ' גל מרקל: ""אבחון מוקדם מציל חיים. ההבדל בין מלנומה דקה שחדרה חצי מילימטר לעור, לבין מלנומה ענקית שחדרה 4 מ"מ, הוא משמעותי ביותר. כשמגלים נגע שטחי, זה מסתכם לרוב בהסרתו, לעומת נגעים עמוקים שמצריכים טיפול אונקולוגי לזמן ממושך"
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לסרטן העור, בעיקר בקרב צעירים ומבוגרים צעירים, בין היתר בזכות קמפיינים ציבוריים ואנשי מקצוע ו"משפיענים" המעודדים ברשתות החברתיות שימוש קבוע בקרם הגנה, חבישת כובע והימנעות מחשיפה ממושכת לשמש. "המודעות לסרטן העור בישראל החלה לעלות כבר בשנות ה-90, בזכות קמפיינים רחבי היקף של האגודה למלחמה בסרטן, שהתמקדו אז בילדים ובני נוער", מסביר פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לטיפול וחקר הסרטן בבילינסון.
פרופ' גל מרקלצילום: אלעד מלכהלדבריו, בעבר ישראל דורגה בין המדינות המובילות בעולם בשיעורי המלנומה, אך במקרים רבים היה מדובר במלנומות שטחיות יחסית, המעידות על אבחון מוקדם שמאפשר טיפול מהיר והצלת חיים. עם השנים ישראל ירדה בדירוג העולמי, אך לדברי פרופ' מרקל אין בכך נתון שלילי: "בישראל הקפידו במשך שנים על גילוי מוקדם וחינוך הציבור. לא מדובר בכך ששכיחות המלנומה בישראל ירדה, אלא בכך שמדינות נוספות אימצו מדיניות דומה של העלאת המודעות ואבחון מוקדם. כתוצאה מכך הן החלו לאבחן יותר מקרים, בעוד שבישראל התהליך הזה החל מוקדם יותר".
על רקע טרנדים שונים, בהם בדיקת מדד ה-UV (אינדקס קרינה אולטרה-סגולה) באפליקציות מזג האוויר ושיזוף דווקא כשהקרינה חזקה במיוחד, מזהיר פרופ' מרקל משאננות: "יש תחושה שאולי יש התרופפות מסוימת בהבנת הציבור את החשיבות בחשיפה מבוקרת לשמש, ובמודעות לאבחון מוקדם. עם זאת, בקרב האוכלוסייה שגדלה לצד אותם קמפיינים, אנחנו עדיין נמצאים במקום טוב יחסית".
מתי לבדוק ומתי לדאוג
בדיקת שומות היא אחד הכלים המרכזיים לאיתור מוקדם של סרטן העור. הבדיקה כוללת סקירה של העור על ידי רופא עור, ולעיתים גם שימוש בדרמוסקופ, מכשיר אופטי המאפשר הסתכלות מדויקת יותר על נגעים בעור מאשר בחינה בעין בלבד. פרופ' מרקל מציין כי כיום קיימים גם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בהם מיפוי שומות דיגיטלי המאפשר לעקוב לאורך זמן אחר נגעים ושינויים בעור. "אנחנו מציעים בדיקה כזו במרכז דוידוף בבילינסון. לצערנו היא לא נמצאת בסל, אבל זו בדיקה במחיר יחסית בר השגה, של כמה מאות שקלים". כאשר עולה חשד לממאירות, בדיקת האבחון המרכזית היא ביופסיה, שבמסגרתה נוטלים דגימה מהנגע.
למרות שבישראל נעשות כיום בדיקות שונות לאבחון מוקדם של סרטן, ביניהן לגילוי מוקדם של סרטן השד, המעי והריאה, חוזר משרד הבריאות קובע כי אין הצדקה לבצע כשגרה בדיקות סריקה לגילוי מוקדם של סרטן העור ומלנומה בחולים שאינם בסיכון מוגבר. מעקב תקופתי אחר שומות ונגעים עוריים מתבצע בקרב אנשים בסיכון גבוה: בעלי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחלו במחלה, בעלי 20 שומות ומעלה, ומי שנחשפים לשמש מעל שעתיים ביום בין השעות 10:00 ל-16:00.
עם זאת, לטענת המומחים יש חשיבות להעלאת המודעות בקרב כלל האוכלוסייה. "בישראל אין תוכנית לאומית לאיתור מוקדם של מלנומה, כלומר אין זימון לציבור הרחב להיבדק כמו שמזמנים נשים לממוגרפיה. זה לא אומר שאנחנו כקופת חולים לא צריכים לפעול בנושא, ולכך נועד השבוע הזה. המטרה היא להביא לבדיקה את כל מי שעולה אצלו חשד לנקודה חשודה או נגע לא תקין", אומר פרופ' כהן.
"אבחון מוקדם מציל חיים", מוסיף פרופ' מרקל. "ההבדל בין מלנומה דקה שחדרה חצי מילימטר לעור, לבין מלנומה ענקית שחדרה 4 מ"מ, הוא משמעותי ביותר. כשמגלים נגע שטחי, זה מסתכם לרוב בהסרתו, לעומת נגעים עמוקים שמצריכים טיפול אונקולוגי לזמן ממושך".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.06.26
