זה חודשיים שדנה (45), חולת סרטן לבלב גרורתי, נוטלת את דרקסונרסיב - תרופה ממוקדת חדשה שאושרה רק בשבוע שעבר על ידי ה-FDA. עד כה קיבלה אותה בחינם, במסגרת תוכנית חמלה, וכבר חשה בהבדל: "זו מהפכה שלא הייתה כדוגמתה. אני אפילו מרגישה את זה על הגוף שלי. הכדור הזה גורם לי להרגיש טוב", היא אומרת. אלא שדווקא האישור, שאמור היה לשאת בשורה טובה, מציב אותה בפני שוקת שבורה: עם קבלתו צפויה תוכנית החמלה להיסגר, והתרופה תימכר במחיר מלא - כ-40 אלף דולר בחודש (כ-120 אלף שקל), יותר ממיליון שקל בשנה.
"אני לא יודעת מה אעשה ואיך אשלם מכיסי. אלה עלויות מטורפות, אבל מצד שני זה החיים, אז אתה מוכן לשלם הכול", אומרת דנה בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "זו מחלה שבמשך שנים לא מצאו לה פתרון. אפשר לחזור לכימותרפיה, אבל למה ללכת אחורה כשכבר יש משהו מתקדם".
דנה, חברת קהילת "חלאסרטן", עמותה לחולי סרטן צעירים המונה יותר מ-35 אלף חברים, אובחנה עם סרטן הלבלב לפני כשבע שנים. "הייתי אז בת 38, באמצע החיים והקריירה, עם ילדים קטנים. זה היה שוק, אבל גיליתי על עצמי שאני בן אדם חזק יותר ממה שחשבתי. מהר מאוד מתאפסים ומבינים שזו מלחמה". היא עברה ניתוח ויפל להסרת ראש הלבלב והגידול, ולאחריו טיפולי כימותרפיה. במשך כמה שנים הייתה נקייה מהמחלה, אלא שב-2023 חזר הסרטן, הפעם כמחלה גרורתית.
זו מהפכה שלא הייתה כדוגמתה. הכדור הזה גורם לי להרגיש טוב. אני לא יודעת מה אעשה ואיך אשלם מכיסי. אלה עלויות מטורפות, אבל מצד שני זה החיים, אז אתה מוכן לשלם הכול
לפני כמה חודשים שמעה לראשונה על התרופה החדשה מהאונקולוגית שלה במרכז הרפואי שיבא (תל השומר). "היא סיפרה לי שיש תרופה שאומרים עליה שהיא הדבר הבא, ושהיא עושה הכול כדי להגיע אליה, וייקח זמן עד שתגיע לארץ".
תרופה שמכוונת למוטציה
סרטן הלבלב נחשב לאחד מסוגי הסרטן האגרסיביים ביותר: שיעור ההישרדות לחמש שנים עומד על כ-13% בלבד, ויותר ממחצית החולים מאובחנים לאחר שהמחלה כבר התפשטה. רק 3% מחולי סרטן הלבלב הגרורתי חיים חמש שנים לאחר האבחנה. דרקסונרסיב (daraxonrasib), הניתנת כטיפול יחיד דרך הפה במינון של 300 מ"ג ביום, מכוונת למוטציה בגן KRAS - שמצוי ביותר מ-90% מגידולי הלבלב וגורם לתאים לקבל אותות גדילה בלתי פוסקים. במחקר שלב שלוש השתתפו 500 חולים עם סרטן לבלב גרורתי שכבר קיבלו טיפול קודם. חציון ההישרדות בקרב מי שקיבלו את התרופה עמד על 13.2 חודשים, לעומת 6.7 חודשים בקרב מקבלי כימותרפיה מקובלת - תוספת חיים של כחצי שנה. לדברי מומחים, מדובר בהתקדמות משמעותית ובתקווה לפיתוחן של תרופות נוספות בהמשך.
עד לקבלת האישור הפעילה החברה בארצות הברית תוכנית חמלה, שבמסגרתה יכלו חולים מתאימים - ובהם גם חולים מישראל - לקבל את התרופה ללא תשלום. לפני כחודשיים קיבלה דנה את הבשורה כי היא עומדת בקריטריונים ותוכל גם היא לקבלה בחינם. "איכשהו בדרך נס, בזכות זה שהמחלה אצלי נמצאת בדיוק בנקודה שהם חיפשו - סרטן גרורתי ואחרי כימותרפיה שכבר לא יעילה - עניתי לקריטריונים והצלחתי להגיע מעכשיו לעכשיו לארה"ב. זו הייתה שמחה גדולה".
לצד התקווה היה גם חשש, בעיקר משום שמדובר בתרופה חדשה. "פחדתי לשחרר את הכימותרפיה שאני תלויה בה כבר הרבה שנים. עם כמה שזה נשמע נורא, זה משהו שאתה מבין שהוא מציל את החיים שלך. כל שבועיים אני מקבלת טיפול כימותרפי, ועכשיו אומרים להפסיק. זה מפחיד, זה לקחת סיכון. לא הרבה אנשים בעולם לקחו את התרופה, ומישראל בודדים בלבד - אין עם מי לדבר או להתייעץ, זה לשים את כל הביצים בסל אחד. אבל ברגע שראיתי את הדמעות בעיניים של הרופאה כשסיפרה לי על זה, הבנתי שזו הצעה שלא אומרים לה לא".

בתוך כמה ימים שבה דנה לישראל עם חפיסת התרופות, ומאז היא ממשיכה ליטול אותן. לדבריה, התרופה עלולה לגרום לתופעות לוואי, ובראשן פריחה עורית קשה שעלולה להגיע עד כדי דימומים ופצעים. "למזלי אצלי היה רק יובש קל", היא אומרת. תופעות לוואי נוספות כוללות כאבי בטן ושלשולים. "זה כלום לעומת מה שעוברים בכימותרפיה, אז אני אומרת תודה לאלוהים ומתפללת לראות את התוצאות".
איכשהו בדרך נס, בזכות זה שהמחלה אצלי נמצאת בדיוק בנקודה שהם חיפשו - סרטן גרורתי ואחרי כימותרפיה שכבר לא יעילה - עניתי לקריטריונים והצלחתי להגיע מעכשיו לעכשיו לארה"ב. זו הייתה שמחה גדולה
כעת, בעקבות האישור, צפויה תוכנית החמלה להיסגר והתרופה תימכר במחיר מלא. "אתמול קיבלתי הודעה מהמרפאה בארה"ב שהם מנסים לאפשר למי שכבר התחיל בטיפול להמשיך לקבל אותו. לא יודעת אם יצליחו ומה יקרה כשזה יגיע לארץ", אומרת דנה. "זה מאוד מלחיץ אותי. החיים שלי תלויים בכדור הזה. צריך להכניס את זה לסל התרופות ולעזור לממן את זה למי שאפשר, גם אם זה אומר לכנס את ועדת הסל עכשיו. זו תרופה שתציל חיים של הרבה מאוד אנשים בארץ ובעולם".
"סכום לא הגיוני": גם אסתר ממתינה
לפי הפרסומים, מחיר התרופה בארה"ב יעמוד על כ-40 אלף דולר בחודש. "אנחנו רגילים כבר לטווח מחירים של עשרות אלפי שקלים, זה די מקובל, אבל זה מחיר אחר לחלוטין", אומר פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב, בשיחה עם ynet. לדבריו, לרוב קיים פער משמעותי בין המחירים בארה"ב למחירי התרופות בשווקים כמו ישראל, שמקבלים הנחה גדולה - אך כעת צפוי שינוי עם הרפורמה החדשה של טראמפ, מנגנון ה-MFN (קיצור של Most-Favored-Nation), שנועדה להוזיל את מחירי התרופות לצרכן האמריקני.
פרופ' עידו וולףצילום: ריאן פרויס"החשש הוא שמדיניות ה-MFN בארה"ב תשנה את התמריץ של חברות התרופות להעניק למדינות קטנות כמו ישראל הנחות משמעותיות", אומר וולף. "אם מחיר נמוך בישראל עלול להשפיע על המחיר שהחברה תקבל בארה"ב, ייתכן שהחברות יהיו פחות מוכנות להציע כאן מחירים נמוכים. אם נצטרך לעמוד מול מחיר אמריקני, זה יחייב אותנו במחשבה מחודשת על כל מנגנון סל הבריאות, וזה יהיה נכון לרבות מהתרופות שייצאו החל מ-2027 - כי אם נהיה קרובים במחיר לאמריקנים, נהיה בבעיה".
בפברואר 2025 אובחנה אסתר (37) עם סרטן לבלב מתקדם מקומי. "הרגשתי שהשמיים נפלו עליי ביום בהיר, שכל החלומות, כל התקוות וכל התוכניות שלי לעתיד - תחושה שהחיים נקטעו ברגע", היא מספרת. "הייתי חודש וחצי בבועה. כשעברתי את טיפול הכימותרפיה הראשון עדיין לא נפל לי האסימון, לא עיכלתי". בשנה וחצי האחרונות עברה אסתר טיפולי כימותרפיה והקרנות, והגידול הצטמצם מעט. כעת היא ממתינה לבדיקת PET-CT שתקבע את המשך פרוטוקול הטיפול. "למרות שאני לא מתאימה לקריטריונים, הרופא שלי דיבר איתי על התרופה הזו ואמר לי שייתכן שהיא כן תתאים לי. כרגע סיימתי את טיפולי הכימותרפיה ואני בחוסר ודאות מה הלאה. כולי תקווה שאולי התרופה הזו כן תעזור".
פרופ' נדב דוידוביץ': "סל שירותי הבריאות סובל משחיקה כרונית ומתמדת, כיוון שמנגנון העדכון שלו אינו מודד נכון את הגידול האמיתי באוכלוסייה, את הזדקנותה ואת קצב העלייה בתחלואת הסרטן והמחלות הכרוניות"
לאסתר, גם היא חברת קהילת "חלאסרטן", אין ביטוח בריאות פרטי. "זה סכום לא הגיוני, לא חשבתי שזה יגיע למחיר כזה - מה אנשים יעשו", היא אומרת. "הייתי רוצה שזה יהיה חלק מסל התרופות ושאוכל לרכוש אותה. כולי תקווה שבישראל זה יעלה בסכום שאוכל לממן, כי אני כבר שנה וחצי לא עובדת".
"מלכוד מבני": הסכנה לסל הבריאות
"אישור תרופות פורצות דרך ומצילות חיים בעלויות עתק, כמו התרופה החדשה לסרטן הלבלב, מציב את מערכת הבריאות בישראל בפני מלכוד מבני חריף", אומר פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בר-אילן, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב. "כפי שהראינו במחקרינו, סל שירותי הבריאות סובל משחיקה כרונית ומתמדת, כיוון שמנגנון העדכון שלו אינו מודד נכון את הגידול האמיתי באוכלוסייה, את הזדקנותה ואת קצב העלייה בתחלואת הסרטן והמחלות הכרוניות".
לדבריו, כשתרופה אונקולוגית יחידה מעמיסה עלויות של מאות אלפי שקלים למטופל, תקציב התוספת השנתי לסל מסתיים במהירות. "כתוצאה מכך, תרופות וטכנולוגיות חיוניות רבות נותרות בחוץ, ומטופלים נאלצים לפנות לביטוחים פרטיים ולתשלומים מכיסם - דינמיקה שמרחיבה את הפערים בין מרכז לפריפריה ומעמיקה את האי-שוויון בנגישות לטיפול מציל חיים".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבדוידוביץ' מתייחס גם הוא למנגנון ה-MFN. "המנגנון נועד לכפות על חברות התרופות למכור בשוק האמריקני במחירים הנמוכים ביותר שבהם הן מוכרות במדינות מפותחות אחרות. עד כה נהנתה מערכת הבריאות הציבורית בישראל מיכולת להשיג הנחות חסויות משמעותיות מול תאגידי הפארמה, הודות למבנה הריכוזי של קופות החולים והיקף הרכש הציבורי. אולם תחת מנגנון MFN ייתכן שחברות הפארמה יעדיפו שלא להעניק הנחות עמוקות למדינות קטנות כמו ישראל, מחשש שהדבר יחתוך את מחיריהן בשוק האמריקני הרווחי. אובדן ההנחות יקפיץ את המחיר האפקטיבי שמשלם הציבור בישראל".
פרופ' עידו וולף: "הסל לא עודכן מספיק, ואנחנו מתחילים לאבד את המעמד החדשני שלנו - וזה עלול לגרום לכך שהחברות לא ישימו אותנו בשורה הראשונה, שלא נקבל את התרופות מהר, ושגם לא יתאמצו להוזיל עבורנו את המחיר"
לדבריו, השילוב של מחירים גבוהים יותר בשל ה-MFN עם תקציב סל נשחק יוצר סכנה ממשית לכלכלת הבריאות בישראל. "מצד אחד ועדת הסל תיאלץ לדחות תרופות חיוניות בשל מחירן הגבוה, ומצד שני קופות החולים ייחשפו לעומס תקציבי כבד שיפגע בשירותים רפואיים אחרים". כדי למנוע קריסה, לדבריו, נדרש שינוי תפיסתי - עדכון אוטומטי וקבוע של מנגנון הסל לפי המדדים הדמוגרפיים והטכנולוגיים האמיתיים, לצד אסטרטגיות תמחור מתקדמות וחיזוק הרכש הממשלתי.
פרופ' וולף מוסיף כי ישראל היא שוק קטן, שאינו מהווה כוח צרכני משמעותי בהתמקחות על תרופות. "עד היום, מכיוון שהיינו חדשניים והכנסנו תרופות מהר לסל, קיבלנו את התרופות בדרך כלל בגל הראשון, וחברות התרופות אהבו את זה כי הן סימנו את הקידמה וההובלה. אבל בשנים האחרונות זה מתחיל להישחק. הסל לא עודכן מספיק, ואנחנו מתחילים לאבד את המעמד החדשני שלנו - וזה עלול לגרום לכך שהחברות לא ישימו אותנו בשורה הראשונה, שלא נקבל את התרופות מהר, ושגם לא יתאמצו להוזיל עבורנו את המחיר".
מימון ציבורי של התרופה אינו צפוי בעתיד הקרוב. רשימת התרופות המועמדות לסל הבריאות לשנת 2027 כבר נסגרה, ולכן - אלא אם משרד הבריאות ינקוט מהלך חריג - המועד המוקדם ביותר שבו תוכל להיכלל בסל הוא ינואר 2028. "חולי סרטן הלבלב לא יכולים לחכות", אומר פרופ' וולף. "זה אומר שעד ינואר 2028 אנשים יצטרכו לקבל אותה במחירים האמריקניים הגבוהים מאוד. מי שיש לו ביטוח פרטי יקבל כיסוי, ומי שאין לו יצטרך לגייס כ-900 אלף שקל לחצי שנה. אין פה פתרון אחר".
לדבריו, בעלויות כה גבוהות גם הכיסוי הביטוחי עלול להפוך לבעיה: "מדובר בעלויות גבוהות גם עבור הביטוחים הפרטיים, ויכול להיות שפתאום יעלו לנו את הפרמיה".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.08.26







