הגירת הרופאים בשנים האחרונות לא מטרידה רק את ישראל. השכנה מצפון מתמודדת עם משבר הגירה עמוק, שכולל גם רופאים, שהקדים בהרבה את זה שלנו. הוא החל כבר עם פרוץ המשבר הכלכלי בלבנון ב-2019. מאותה שנה, לפי הדיווחים, עזבו את המדינה אלפי רופאים, מהנדסים, מרצים, מתכנתים ויזמים - לא מפני שרצו לחיות בחו"ל, אלא מפני שאיבדו את האמונה שאפשר לבנות עתיד יציב במולדתם.
גם בשנה האחרונה נמשכת ההגירה של רופאים ואנשי סיעוד מלבנון. באתר הלבנוני "לבנון דיבייט" פורסם בינואר מאמר בנושא, ובו הבהירה הכותבת, באסמה עטווי, כי מחקרים ונתונים בשטח מצביעים על משברים מבניים הפוגעים במגזרים חיוניים - ובראשם הבריאות. לפי המאמר, קיימות הערכות משוערות בלבד למספר הרופאים ואנשי הסיעוד שהיגרו מאז 2019, אך אין נתון רשמי מדויק, ולא הכל מתועד. מחקר לבנוני שצוטט בכתבה העריך כי לבנון איבדה כ-5,000 רופאים עקב הגירה מאז 2019, וכי חלק ניכר מהם עזב לאירופה, לארה"ב ולקנדה. עם זאת, דיווחים מסוימים מצביעים על כך שחלק מהרופאים שבו ללבנון לאחר שיפורים חלקיים בתנאי העבודה ובשכר.
הנתון החמור ביותר מגיע מארגון הבריאות העולמי, שהעריך שכ-40% מהרופאים הפעילים ו-30% מהאחים והאחיות עזבו את לבנון או עברו לעבוד בחו"ל מאז אוקטובר 2019. לפי עטווי, ההגירה נובעת משילוב של גורמים, ובראשם הקריסה הכלכלית, שהביאה לצניחה במשכורות והפכה פרנסה הולמת לבלתי אפשרית - גם לאחר שנים של לימודים וניסיון. גם הידרדרות מערכת הבריאות האיצה את התהליך: מחסור חמור בציוד ובתרופות, לחץ עצום על בתי החולים, משאבים מוגבלים וסגירה של מחלקות ובתי חולים שלמים. לצד אלה תרמו להגירה גם חוסר היציבות הפוליטית והביטחונית, תנאי עבודה קשים, תשישות נפשית ופיזית - במיוחד אחרי שנות הקורונה - ועיכוב ברפורמות בתחום הבריאות, אל מול הזדמנויות טובות יותר ומשכורות גבוהות יותר שממתינות בחו"ל.
כבר לפני שש שנים הזהיר העיתון הסעודי א-שרק אל-אווסט כי רופאים לבנונים רבים נערכים להגר, לאחר שקיבלו הצעות עבודה ממדינות מערביות ובהן בריטניה וקנדה. לפי הכתבה, הפיצוץ בנמל ביירות, שאירע באוגוסט 2020, החריף את המשברים שפקדו את מגזר הבריאות. באותם ימים דווח כי באיגוד הרפואי של ביירות רשומים 12,500 רופאים, נוסף על 2,500 באזורים הצפוניים, וכי צוותי הסיעוד מתמודדים עם אותם אתגרים. איגוד האחיות בלבנון הזהיר אז מפני ההגירה הגוברת של אנשי הסיעוד, ומסר כי מדובר בסכנה לעתיד שירותי הבריאות במדינה ולעתיד המקצוע.
עם זאת, לפני שנתיים דווח בתקשורת הערבית על חזרה של רופאים רבים שעזבו את לבנון ב-2019 וב-2020, בין היתר בשל קשיי הסתגלות בחו"ל. ברשת סקיי ניוז בערבית פורסמה כתבה תחת הכותרת "הגירה הפוכה של רופאים לבנונים שעזבו ב-2019", וההערכה הייתה כי רופאים נוספים ישובו לעבוד במדינה. חלק מהחוזרים סיפרו על חוויית הגירה מתישה, שכללה ניתוק מהמולדת ושעות כוננות אינסופיות.
בטורקיה: שמונה בקשות ביום
גם טורקיה מתמודדת עם משבר הולך ומחריף במגזר הבריאות תחת שלטון ארדואן, שמאופיין במחסור ברופאים ובהגירה גוברת שלהם לחו"ל, המפעילה לחץ עצום על מערכת הבריאות. במרץ אשתקד דווח, על סמך נתוני ההסתדרות הרפואית הטורקית, שקצב הבקשות להגר עולה בקצב חסר תקדים - כשמונה בקשות מדי יום. חשוב לדייק: מדובר בבקשות ל"תעודת יושר", המסמך הנדרש כדי לעסוק ברפואה מחוץ לטורקיה - כלומר בהיערכות להגירה, ולאו דווקא בעזיבה בפועל. ב-2023 נשבר שיא, כשכ-3,025 רופאים הגישו בקשה כזו, לעומת 2,685 ב-2022.
והסיבות? בעיקר סביבת עבודה לא יציבה ושכר לא מספק. לפי הדיווחים, ניכרת גם אלימות גוברת נגד רופאים, והמשכורות נמוכות בהשוואה למדינות מפותחות - ולכן הרופאים הטורקים בוחרים יותר ויותר בגרמניה, בבריטניה ובקנדה כיעדים להמשך הקריירה. "יציאת הרופאים המתמשכת מהווה איום חמור על מערכת הבריאות הטורקית", נכתב באחד הדיווחים. "ככל שמספר הרופאים הפעילים יורד, כך גובר הלחץ על אלה שנותרו, מה שמוביל להידרדרות באיכות שירותי הבריאות".
הגירת רופאים היא בעיה שמאפיינת גם את שכנותיה של ישראל. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
כבר לפני ארבע שנים פורסמה בניו יורק טיימס כתבה, ששרטטה תמונה מדאיגה: הידרדרות הכלכלה, האינפלציה הגבוהה ושעות העבודה הארוכות בטורקיה הניעו רופאים רבים לחפש הזדמנויות טובות יותר בחו"ל - כששכרם של חלקם צנח לרמה הקרובה לשכר המינימום. בכתבה אחרת מאותה שנה צוין כי התופעה אינה חדשה, אך הייתה מוגבלת בעבר, ועם הזמן החלו המספרים לטפס באופן מדאיג, בעוד ניסיונות הממשלה לטפל בבעיות הרופאים כשלו. פרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטת גאזי באנקרה מסר כי רוב הסטודנטים חולמים לעזוב את המדינה. "בוגריי הטובים ביותר באים לראות אותי כל שבוע, כדי לשאול איך הם יכולים לעבוד בחו"ל", אמר.
ובכל זאת, יש גם אותות של תקווה: באוגוסט האחרון, ולמרות המשבר בטורקיה עצמה, פורסמה ברשת אל-ג'זירה הקטארית כתבה לפיה אוניברסיטת מדנייט באיסטנבול (Istanbul Medeniyet University) נחלצה לסייע דווקא לסטודנטים לרפואה מעזה, כדי שיוכלו להמשיך בלימודיהם למרות המלחמה וההרס ברצועה - כולל של בתי החולים. לפי הדיווח, האוניברסיטה קלטה את הסטודנטים העזתים, אפשרה להם להשלים את הכשרתם, ו"הצילה את עתידם".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.09.26
