קפסולות, אבקות, סוכריות גומי: תוספי התזונה כבר אינם נמכרים רק למי שחסר לו ויטמין או מינרל. היום מציעים אותם כמעט לכל מטרה, משינה טובה יותר והגדלת מסת השריר, דרך הקלה בתסמיני גיל המעבר ועד אריכות ימים. את הביקוש מזינים שיווק אינטנסיבי, הרשתות החברתיות ומבחר מוצרים שהולך וגדל, שרבים מהם אפשר להזמין בקלות באינטרנט. חלק מהתוספים אכן עשויים להיות נחוצים ומועילים למטופלים מסוימים, אבל אנשי מקצוע מזהירים מפני נטילה שאינה מותאמת לצורך, למצב הרפואי או לטיפול התרופתי של מי שנוטל אותם.
לפי סקר שערך משרד הבריאות ב-2022, 71% מהישראלים בני 18 ומעלה צורכים תוספי תזונה. הסיבות העיקריות שציינו היו השלמת חסרים תזונתיים (56%) והתפיסה שהתוספים משפרים את הבריאות (50%). 55% מהמשיבים סברו שנטילה קבועה של תוספים יכולה למנוע מחלות כרוניות, אבל רק כשליש היו מודעים לנזק האפשרי.
רק כשליש היו מודעים לנזק האפשרי של תוספי תזונה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"הטרנד המרכזי שאנחנו רואים הוא המעבר מטיפול בחוסרים לניסיון להפוך ל'גרסה הטובה ביותר של עצמי'. אנשים כל הזמן מחפשים דרכים לשפר את עצמם, ומכאן מגיעה המחשבה שאולי אם אוסיף ויטמין כזה או אחר אהיה צעירה יותר, רזה יותר, אישן טוב יותר או אגדיל את מסת השריר", הסבירה ד"ר סיגל פרישמן, הדיאטנית הארצית של בתי החולים בקבוצת כללית. "אבל לא כל חומר שאנחנו יודעים שעושה דברים טובים בגוף בהכרח יעשה את אותה עבודה כשניקח אותו כתוסף דרך הפה".
וזו גם תעשייה עצומה. לפי הערכת חברת מחקרי השוק Grand View Research, היקף השוק העולמי של תוספי התזונה עמד ב-2025 על 209.5 מיליארד דולר, ועד 2033 הוא צפוי להגיע לכ-431.7 מיליארד דולר, יותר מפי שניים. השיווק נשען פעמים רבות על משפיענים ברשתות החברתיות, שאין להם ידע רפואי מתאים, ורבים רוכשים בעקבותיהם תוספים שאינם תואמים את גילם, את מצבם הרפואי או את הרגלי הפעילות הגופנית שלהם.
"עוד לפני שמדברים על נזק, צריך להבין שחלק מהאנשים פשוט לוקחים תוספים שלא מתאימים להם ושלא יסייעו להם", אמרה ד"ר פרישמן. "במקרים אחרים, כשנוטלים תוספים בכמויות גדולות מדי, בשילוב עם תרופות מסוימות או על רקע מחלות קיימות, הם גם עלולים לגרום לנזק. לכן ההמלצה שלנו כאנשי מקצוע היא לבדוק את הדברים עם רופא או דיאטן, שכן רוב האנשים אינם יודעים לקרוא ולהעריך בעצמם את המידע המקצועי".
ייעוץ רפואי בטיקטוק
פרופ' איל שורצברג, יו"ר ארגון הרוקחות בישראל וסגן מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן-גוריון, הצביע על פער: פרסום תרופות מרשם לציבור מוגבל בישראל וברוב העולם, ואילו תוספי תזונה זוכים לחשיפה נרחבת, שהופכת לבסיס להחלטות בריאותיות. "אם אתה צורך מידע מהטיקטוק על בסיס סרטון של 30 שניות, ואז מקבל החלטה בנוגע לבריאות שלך, זו בעיה, כי בסוף אתה מכניס לגוף שלך חומרים שאתה לא בהכרח מבין בהם", אמר. "בהחלטות צרכניות שגרתיות, כמו בחירת ביטוח לרכב או חברת סלולר, אנשים רגילים לקבל הצעות, לבדוק, לקבל הסברים ולבחון חלופות. אבל כשמדובר בתוספים ובבריאות, לעיתים ההחלטה מתקבלת רק על בסיס סרטון קצר או המלצה של דמות מוכרת".
לדבריו, צריכת תוספים היא מגמה ותיקה, שזוכה מדי פעם לגל נוסף של עניין. "יש לאנשים רצון להיטיב עם עצמם ולחפש פתרונות שונים. היום גם נכנס כל הנושא של לונג'ביטי - אריכות ימים - ואנשים גם חשופים לשטף של מידע ברשתות החברתיות ובמקורות שונים", הוסיף. "אני לא בא להגיד אם זה טוב או רע, אבל זה קיים. ואם משתמשים בזה לא נכון ולא שואלים את השאלות הנכונות, זה עלול להיגמר לא טוב".
ד"ר פרישמן סיפרה שמדי יום פונים אליה אנשים שמתייעצים איתה על תוספים שונים, ובבתי החולים היא נתקלת גם בפגיעות שנגרמו משימוש לא נכון בהם. "כל דבר שעושה טוב, יכול לעשות גם רע", אמרה. "לכל ויטמין או מינרל יש 'גבול עליון לצריכה', שמעבר לו השימוש עלול להוות סיכון. הגבולות משתנים בהתאם לחומר ולאדם". לדבריה, צריכה עודפת של ויטמין D לאורך זמן עלולה לגרום לרמות גבוהות של סידן בדם ולפגיעה בכליות, ונטילה מופרזת של תוסף חלבון עלולה להוביל לנזק כלייתי. "יש גם ויטמינים שבצריכה גבוהה יכולים לפגוע בכבד או בלבלב", הוסיפה.
הנזק הזה מתועד גם במחקר. לפי מחקר גדול שפורסם לפני כעשור בכתב העת New England Journal of Medicine, בארה"ב לבדה נרשמו מדי שנה כ-23 אלף ביקורים בחדרי מיון וכ-2,000 אשפוזים בגלל תופעות לוואי של תוספי תזונה. בקרב צעירים בלטו תוספי הרזיה ואנרגיה, שגרמו במקרים רבים לדפיקות לב, לדופק מהיר ולכאבים בחזה. בקרב בני 65 ומעלה, יותר משליש מהביקורים במיון נבעו מחנק או מקשיי בליעה, רובם בגלל כדורי ויטמינים ומינרלים.
בנייר עמדה בשם "גישת מזון תחילה", שפורסם בתחילת השנה ועליו חתומים בין השאר האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה ואיגוד רופאי בריאות הציבור, נכתב כי "בעוד שמחקרים מצביעים על החשיבות של דפוס תזונה מאוזן ומגוון, אנשים רבים צורכים תוספי תזונה בין אם יש לכך סיבה מוצדקת או שלא". לפי המומחים, תוספים שנוטלים כראוי נחשבים בטוחים, אבל הם כרוכים בכמה סיכונים, ובהם צריכת רכיבי תזונה בכמות שעולה על הקצובה היומית ועלולה לסכן את הבריאות. וגם כשהמינון מתאים, "לא תמיד קיימת הוכחה ליעילותם, ולעיתים ההסתמכות עליהם עלולה להפחית את צריכת המזון הבריא והמגוון". המומחים ממליצים שרכיבי התזונה יגיעו, כשהדבר מתאפשר, ממזונות מלאים, ושנטילת תוספים, כשהיא נדרשת, תיעשה בייעוץ של רופא או דיאטן.
מזון, לא תרופה
אחד הנושאים שפרופ' שורצברג ביקש להדגיש בתקופה שבה עבד באגף הרוקחות במשרד הבריאות היה שתוסף תזונה אינו תרופה, ואינו מיועד לטפל במחלה, למנוע אותה או לאבחן אותה, מסר שמופיע כיום בשילוט בבתי המרקחת. "אנשים מתבלבלים. זה נראה דומה, זה מגיע ארוז בקופסאות, אבל תוסף תזונה לא נבדק באותה צורה שבה נבדקת תרופה", הסביר. לדבריו, תרופה חדשה נדרשת לעמוד בדרישות של בטיחות, יעילות ואיכות, לרבות מחקרים קליניים, ואילו תוספי תזונה משתייכים לעולם המזון ואינם נדרשים להוכיח יעילות טיפולית.
בישראל תוסף תזונה מוסדר כמזון. חלים עליו חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ותקנות שנוגעות בין היתר לבטיחות, לייצור, ליבוא, להרכב ולסימון, והחוק אוסר לייחס לו סגולות של ריפוי, מניעת מחלה, הקלה עליה או סיוע בהתמודדות איתה. הרגולציה מתמקדת בראש ובראשונה בבטיחות המוצר ורכיביו, ולרכיבים חדשים שאינם מופיעים במאגרי משרד הבריאות נדרשת הערכת בטיחות. "תוספי תזונה זה מזון, זה לא תרופות. זה מפוקח מאוד - גם בייבוא, גם בייצור מקומי. הם נחשבים מבחינת רגולציה כמזון רגיש, ויש לגביהם דרישות שונות, בין השאר ייצור תחת תנאי GMP", הסבירה ד"ר זיוה חממא, מנהלת היחידה לניהול סיכונים בשירות המזון במשרד הבריאות.
"השוק כל כך גדול וענק, ואני נתקל בהבטחות שעולות בפרסום שאין להן תימוכין", אמר פרופ' שורצברג. "היכולת של משרד הבריאות לאכוף את זה מוגבלת, אבל אני גם לא בטוח שזה באמת התפקיד של הרשות הרגולטורית. הצרכן עצמו גם צריך לקרוא ולבדוק, ואנחנו צריכים להיות זמינים לתת את המידע".
ארגון הרוקחות מקיים בשנים האחרונות קורס שנתי בנושא תוספי תזונה, שנועד לתת לרוקחים ידע וכלים לייעץ לציבור. פרופ' שורצברג ציין שהתחום אינו נלמד בהכרח באופן מקיף בבתי הספר לרוקחות, ושקצב הכניסה של מוצרים ורכיבים חדשים לשוק מקשה גם על אנשי המקצוע לעקוב אחר הידע המצטבר. "בחו"ל קיימים מאגרי מידע מקיפים המאפשרים לבדוק תוספים ורכיבים שונים, את המידע המדעי הקיים עליהם ואת היבטי הבטיחות שלהם, אלא שרבים מהמקורות הללו זמינים באנגלית או בשפות אחרות, ולכן אינם נגישים לחלק מהציבור הישראלי", אמר. "אחד הדברים שאנחנו חושבים עליהם להמשך הוא לייצר אתר נגיש בעברית, שבו אדם יוכל לחפש תוסף או רכיב ולקבל עליו מידע מבוסס".
מה אתם אוכלים?
הרכישה באינטרנט מציבה אתגר אחר. לפי סקר משרד הבריאות, 44% מצרכני התוספים קונים אותם באינטרנט ו-79% בבתי מרקחת, ורבים פונים לאתרים בחו"ל בגלל המחירים האטרקטיביים והמבחר הרחב. בניגוד לתוספים שמיוצרים בישראל או מיובאים אליה באופן מסודר וכפופים לפיקוח, היכולת של הרשויות לפקח על מוצרים שנרכשים באופן פרטי מאתרים בחו"ל מוגבלת.
ד"ר חממא אמרה שבמשרד הבריאות מזהירים כל הזמן את הציבור לרכוש תוספי תזונה, כמו כל מזון אחר ובטח מזון רגיש, רק ממקורות מורשים ומפוקחים. "אנחנו כל הזמן עם אצבע על הדופק על מה שקורה מעבר לגבולות ישראל, וכשאנחנו שומעים על ריקול או אינדיקציה לבעיית בטיחות בתוסף תזונה שלא משווק בישראל באופן מסחרי, אבל יכול להיות שאנשים רכשו בחו"ל או דרך האונליין, אנחנו מפרסמים אזהרות גם לגבי תוספי תזונה שלא נמכרים בישראל", הסבירה. "אחד המסרים הכי חשובים לציבור זה הפעלת שיקול דעת וצרכנות נבונה, גם מבחינת המקומות שקונים בהם וגם מבחינת סוג המוצרים שקונים".
ועם כל האזהרות, ד"ר פרישמן הדגישה שבמצבים מסוימים התוספים נחוצים באמת. "כשלאדם יש, למשל, תזונה לקויה מסיבות שונות - הפרעת אכילה, אכילה בררנית מאוד או מגבלות רפואיות שמונעות ממנו לאכול קבוצות מזון מסוימות - בהחלט ייתכן שאמליץ לו על תוספים", אמרה. "אבל לאדם בריא, שאין לו מגבלות תזונתיות, אני אומרת קודם כל: לפני שהולכים לתוספים, בואו נבחן איך אתם אוכלים, איך אתם ישנים, כמה סטרס יש בחיים שלכם וכמה פעילות גופנית אתם עושים. זה הבסיס. לצערי לפעמים אנשים מעדיפים לחפש תוסף לפני שהם בודקים אם הם יכולים לשפר את אורח החיים שלהם. צריך לזכור שאם אדם אוכל גרוע וחי בצורה לא בריאה, כנראה שהתוסף לא יפתור את הבעיה, כי הבסיס רעוע".
