בשיתוף "כמוני"
מה אתם עושים כשכואב לכם? רבים מניחים שאם כואב לנו באזור מסוים בגוף – זה האזור שצריך לבחון במפגש הבא עם הרופא. בפועל, זה לא תמיד כך: הטיפול בכאב מצריך הסתכלות הוליסטית, רחבה יותר ממה שנהוג לחשוב ולעיתים קרובות יש חשיבות בטיפול רב-תחומי, המשלב כמה תחומי מומחיות.
שלושה מומחים לכאב ממרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, חושפים את שלושת הגורמים הנפוצים ביותר שגורמים לכאב כרוני - ורובכם כלל לא מודעים להם.
שינה
"גם אנשים בריאים יתחילו לכאוב אם תמנעו מהם שינה"
אנחנו רגילים לחשוב על שינה כ"מנוחה", אבל לפי הרופאים – היא חלק קריטי ממערכת ניהול הכאב של הגוף.
ד"ר יצחק דרורי, מנהל מרפאת הכאב במרכז מליקוב, מסביר כי הקשר בין שינה לכאב הוא דו-כיווני: "כאב כרוני פוגע במנגנוני העוררות במערכת העצבים ומפריע לישון, אבל גם מחסור בשינה בעצמו מחמיר כאב. אפילו אדם שלא סובל משום כאב – אם תמנעו ממנו שינה, הוא יתחיל לכאוב".
לדבריו, יש מטופלים שאצלם הקפדה על שעות שינה מיטביות משנה לחלוטין את עוצמת הכאב: "הרבה פעמים כשמטפלים בשינה - הכאב משתפר משמעותית".
לא מדובר רק במחסור בשעות שינה, אלא גם באיכותה. ד"ר שגית באטון, מנהלת מרפאת כאבי פנים ולסתות במרכז מליקוב, מזהירה שאנשים שמתעוררים עם כאבי ראש, כאבי לסת או עייפות קשה - עלולים בכלל לסבול מדום נשימה בשינה. "במהלך השינה הגוף אמור לעבור תהליכי ריפוי והתאוששות. אבל כשיש דום נשימה, הגוף נלחם כל הזמן לפתוח את נתיב האוויר. הלסת התחתונה עובדת במקום להיות במנוחה וזה יכול לגרום לכאבי פנים, כאבי לסתות וכאבי ראש". לכן, היא מסבירה, זה אחד הדברים הראשונים שתבדוק אצל מטופל שמגיע עם התלונות הללו.
ד"ר באטון מסבירה מהם הסימנים הנפוצים ביותר לדום נשימה בשינה:
• עייפות יומיומית.
• נחירות.
• כאבי ראש בבוקר.
• תחושת שינה לא מרעננת.
טיפול בדום נשימה בשינה, במידה וקיים, לא יפחית רק את הכאבים, אלא יפחית גם סיכון לשבץ, יתר לחץ דם ועוד שלל סיכונים בריאותיים. "יש היום בדיקה פשוטה שאני נותנת למטופל לבצע בבית, במיטה שלו, ובמקרה וגילינו דום נשימה בשינה - קיימים היום גם פתרונות נוחים כמו סדים ייעודיים לשינה שיכולים לעזור מאוד", היא מוסיפה.
ישנן גם פעולות יומיומיות שיכולות לשפר את המצב. ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג מומחה ומנהל המרכז, מציין כמה הרגלים פשוטים, שלדבריו יכולים לשנות חיים:
• לישון 7-8 שעות בלילה.
• לשמור על שעות שינה קבועות.
• להיחשף לאור טבעי בבוקר.
• להימנע מקפאין ומסכים לפני השינה.
• לשמור על חדר חשוך, שקט וקריר.
לדברי ד"ר מליקוב,שינה אחד הגורמים המרכזיים שמחמירים כאבי ראש ומיגרנה ואף עלולים לגרום לפגיעה קוגניטיבית: "אנשים מזלזלים בשינה - אבל מבחינת המוח, זו ממש לא מותרות".
מצב נפשי
"החרדה לא רק בראש – מרגישים אותה גם פיזית"
עוד גורם שמפתיע הרבה מטופלים הוא הקשר ההדוק בין חרדה לכאב פיזי. ד"ר יצחק דרורי, מנהל מרפאת הכאב ההוליסטית במרכז מליקוב, מסביר על הקשר הזה – "כשאדם חרדתי מרגיש כאב הוא מייחס לאותו מיחוש יותר חשיבות, מרגיש אותו יותר ולכן גם כואב לו יותר".
לדברי ד"ר דרורי, כשמערכת העצבים נמצאת במצב של דריכות מתמדת מתגבר גם הכאב בגוף - ולכן, הפתרון לעיתים הוא דווקא בנפש. "לפעמים טיפול בחרדה יכול להפחית כאב בצורה דרמטית". גם הנוירולוג ד"ר מליקוב מתייחס לקשר הזה.
לדברי ד"ר מליקוב, ניתן לראות דוגמה לקשר בין כאב למצב נפשי במקרים של מיגרנה, חרדות ודיכאון.
"למיגרנה, דיכאון וחרדה גנים משותפים, כאשר הקשר הוא דו כיווני: מיגרנה מגבירה חרדה, והחרדה מגבירה את המיגרנה", מסביר ד"ר מליקוב, "ולכן צריך לטפל בשני הדברים כדי להשיג שיפור משמעותי".
ד"ר באטון מרחיבה על תופעות נפוצות נוספות המאפיינות אנשים עם חרדה. "כשאנחנו נמצאים בסטרס, הרבה פעמים מתגברים הרגלים שמעמיסים על הלסתות ומגבירים כאב - כמו לעיסת מסטיקים מוגברת, כסיסת ציפורניים והרגלים נוספים שאנחנו לא תמיד מודעים אליהם.
גם חריקה והידוק שיניים - ברוקסיזם בשפה המקצועית - בדרך כלל מקושר למצבי לחץ וחרדה והוא עלול לגרום לכאבים בשרירי הפנים, הלסת והצוואר ואף לכאבי ראש, זאת בנוסף לנזק לשיניים עצמן. ברוקסיזם יכול להתרחש בשינה או בעירות, ומלבד הטיפול בחרדה, יש מגוון כלים שניתן לסייע לסובלים ממנו כגון: סדי לילה, פיזיותרפיה ייעודית או הזרקת בוטוקס לאזור".
הפחד מתנועה
"אנשים מפחדים לזוז וזה בדיוק מה שמחמיר את הכאב"
כשכואב, האינסטינקט הטבעי הוא לעצור הכול ולנוח, להימנע מתנועה – אך לפי המומחים, זו המלכודת שתשאיר את האדם כאוב. "תנועה היא חיים", אומר ד"ר דרורי, "אנשים שסובלים מכאב מפחדים לזוז, אבל ככל שנמנעים יותר מתנועה - הגוף מתחיל להיכנס למעגל של הידרדרות".
לדבריו, התנועה חשובה לא רק לשרירים אלא גם למחזור הדם, למערכת העצבים ולמוח עצמו. "כשאנחנו הולכים וזזים, השרירים עוזרים להזרים את הדם. הגוף בנוי לתנועה. אנשים פוחדים שאם יעשו תנועה לא נכונה הם יפגעו בעצמם, אבל ההיפך הוא הנכון. קשה מאוד לגוף לפגוע בעצמו".
אם כך, בניגוד לדעה הרווחת – לא תמיד יש קשר בין הכאב לפציעה. "הרבה פעמים הפציעה כבר החלימה מזמן. הבעיה היא שמערכת העצבים נשארת במצב של רגישות-יתר, ולכן הכאב עצמו הוא הבעיה", מסביר ד"ר דרורי. "אחד הכלים בהם אני משתמש כרופא כאב הוא החסם העצבי. מדובר בפעולה זעיר פולשנית, אבחנתית וטיפולית, אשר "מכבה" את הריגוש של אותו עצב ספציפי המשדר כאב. מעבר לשיכוך כאב, מטרת העל היא בסופו של דבר לאפשר למטופל טווח תנועה רחב יותר וחזרה לתפקוד מלא אשר מתבצע על ידי פיזיותרפיה וחיזוק שרירי הליבה".
כוח התנועה הוא גדול, ותקף גם לכאבים בשרירי הלסת והצוואר. ד"ר באטון מציינת כי "תנועתיות מונעת קיבוע של הכאב והופכת לכלי חשוב מאוד בתהליך הריפוי. לכן אנחנו נעזרים הרבה גם בפיזיותרפיה וממליצים על פעילות מתונה, בטוחה ונעימה".
לדברי ד"ר באטון, פיזיותרפיה בשילוב אימוני ספורט יכולים לתרום משמעותית להליך ההחלמה, בין היתר בזכות שיפור היציבה וחיזוק השרירים - מה שמפחית עומס מהמפרקים ומסייע להפחתת כאב.
גם אצל מטופלי מיגרנה, פעילות גופנית משחקת תפקיד משמעותי: ד"ר מליקוב מסביר כי פעילות אירובית יכולה להפחית את תדירות ימי המיגרנה, להפחית דלקתיות ולשפר מצב רוח. לא חייבים להתחיל בגדול – אבל הכי חשוב, להתחיל: "אפילו הליכה של 15 דקות מידי יום יכולה לעשות שינוי משמעותי".
4 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג מומחה ומנהל מרכז מליקוב, ד"ר שגית באטון, מנהלת מרפאת כאבי פנים ולסתות במרכז מליקוב וד"ר יצחק דרורי, מנהל מרפאת הכאב במרכז מליקוב
(צילום: שלי פדן לורבר, מורן אחדות ניסים, ענת קזולה)
לסיכום, ד"ר מליקוב מציע לכל הסובלים מכאב כרוני לא להמשיך לסבול, ולפנות לעזרה. "אצלנו, במרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת פועלת מרפאת כאב הוליסטית ומולטי דיספלינרית, בה אפשר להיוועץ במומחים ולקבל טיפול מותאם אישית לכאב".
פורסם לראשונה: 14:56, 03.06.26
