בשיתוף מדפייג'
ממצאים ומומים של המוח ומערכת העצבים של העובר הם תופעה יחסית שכיחה במהלך ההיריון ויכולה להופיע בכל שלב, כולל בשבועות האחרונים של ההיריון. לכן, מעקב אחר התפתחות מוח העובר צריך להיות רציף ודינמי שכולל את כל שלבי ההיריון. ממצאים, גם אם הם חמורים במיוחד וגם אם מעקב ההיריון היה תקין עד כה, יכולים לבוא לידי ביטוי בשלבים מאוד מתקדמים של ההיריון. מה עושים אם התגלה ממצא לא תקין במוחו או במערכת העצבים של העובר? פרופ' אלדד קטורזה, רופא נשים בעל מומחיות ומעמד בין לאומי בתחום הדמיית המוח ומערכת העצבים של העובר, מסביר.
מה עושים כשמתגלה ממצא חריג במוח העובר?
כשמתגלה או עולה חשד לממצא חריג במוח העובר, גם כאשר בהערכה הראשונית של הממצא עולה התובנה כי מדובר בממצא חמור, לא נאמרה המילה האחרונה.
כיום, יש כלים, ידע ויכולות שיכולים לשנות את התמונה ולגרום לכך שההיריון יסתיים בלידה של תינוק בריא וחיוני. בשנים האחרונות, לאור התפתחות טכנולוגית של מכשור ההדמיה בהיריון, כולל MRI עוברי, שיפור משמעותי ביכולת הבדיקה הגנטית של העובר, ומידע חדש המתבסס על מחקרים חדשים, הרבה מהתפיסות ומההנחות שהיו מקובלות בעבר, הסתברו כלא נכונות.
לכן, כאשר עולה חשד כזה, בכל שלב בהיריון, גם בשלבים מאוד מתקדמים, חשוב מאוד לא להילחץ, לפנות לאנשים ולגורמים המובילים בתחום, לבצע את הבדיקות הנדרשות, למצות את הבירור הקיים כיום, וברוב המכריע של המקרים, יסתבר כי ניתן להמשיך בהיריון וללדת ילד בריא.
בשביל להרגיע הורים לעתיד שמרגישים חרדים מהממצאים, תוכל לספר לנו כמה דוגמאות?
"כמובן. זוג הגיע אליי בהיריון שני, כשבהיריון הקודם ביצעו הפסקת היריון בשבוע 34 בשל חשד לציסטות חמורות במוח העובר. בהיריון העוקב, שנתיים לאחר מכן, באותו שבוע היריון בדיוק התגלו אותם ממצאים במוח העובר. הזוג פנה אלי ובבדיקות שביצענו נוכחנו להבין שככל הנראה הממצאים אינם חמורים מאוד, ובני הזוג בחרו להמשיך את ההיריון ונולד ילד בריא שהיום הוא כבר בן 12".
דוגמה נוספת, הוא מספר, "היא אישה בהיריון שהגיעה אלי בשבוע ה-37, במהלך היריון תקין לחלוטין, ובבדיקת אולטרסאונד שגרתית אצל הרופא המטפל שלה, זוהה ממצא גדול ולא ברור במוח העובר עם חשד להרס משמעותי של רקמת המוח. האישה נשלחה אלינו בבהילות בערב ליל הסדר ותוך מספר שעות ביצענו בדיקת אולטרסאונד, בדיקת MRI, ייעוציים והגענו לתובנה כי מדובר בציסטה שהתפתחה בשבועות האחרונים, שאינה פגעה ברקמת המוח. העברנו את המידע לבני הזוג, שבחרו להמשיך את ההיריון ונולד להם תינוק בריא בניתוח קיסרי. לאחר הלידה הציסטה נוקזה וכיום ההתפתחות של הילד תקינה לחלוטין".
"מקרים נוספים נכללים תחת האבחנה של דימום מוחי בעובר, שבעבר נחשב כממצא מאוד חמור, וכמעט תמיד היה מסתיים בהפסקת היריון - בכל שלב בהיריון. כיום, בעקבות שיפור באמצעים הטכנולוגיים להדמיית מוח העובר, ומחקרים שביצענו, אנחנו מבינים שרק בחלק קטן מהמקרים שבהם יש דימום בעובר, התוצאה הסופית תהיה לא טובה. ברוב המכריע של המקרים כאשר הדימום אינו מערב את רקמת המוח, גם בנוכחות הרחבה ניכרת של חדרי המוח, יוולד תינוק בריא עם התפתחות תקינה, כשחלק מהיילודים יצטרכו ניקוז של החדרים בפרוצדורה המכונה 'שאנט' או פרוצדורה אחרת.
הדוגמאות האלה ממחישות את החשיבות הרבה במיצוי ההליכים והידע הרפואי הקיים היום במדינת ישראל ובעולם, ופנייה לגורמים המתאימים על מנת למצות את הבירור טרם קבלת החלטה שהיא הרת גורל ובלתי הפיכה".
פרופ' אלדד קטורזה הוא רופא נשים בעל מומחיות ומעמד בין לאומי בתחום הדמיית המוח ומערכת העצבים של העובר, הן על ידי שימוש באולטרסאונד והן על ידי MRI. פרופ' קטורזה הוא בעל ניסיון רב קליני ואקדמי, שותף לעשרות פרסומים מדעיים בתחום, שחלקם שינו את הגישה האבחנתית והטיפולית במגוון ממצאים מוחיים בעובר ומאפשרים חיים רבים.
בשיתוף מדפייג'
פורסם לראשונה: 10:52, 17.04.24
