מתי פורים תשפ"ו – 2026?

פורים התשפ"ו יחול בשני-שלישי, י"ד באדר, 2–3 במרץ 2026. החג יחל ב-2.3, ביום שני בערב, ויימשך בשלישי, 3.3.
שושן פורים – ט"ו באדר יחול השנה בשלישי-רביעי, 3–4 במרץ. בירושלים יחל החג ביום שלישי בערב, 3.3, ויימשך ברביעי, 4.3.
תענית אסתר תחול ביום שני, י"ג באדר, 2 במרץ. הצום נמשך לפי ההלכה מעלות השחר בבוקר ועד צאת הכוכבים.
חופשת פורים בבתי הספר תימשך מיום שלישי 3.3 עד יום רביעי 4.3. התלמידים צפויים לחזור ללימודים ביום חמישי, 5 במרץ 2026, ט"ז באדר התשפ"ו. בתענית אסתר יתקיימו לימודים.
4 צפייה בגלריה
העדלאידע בירושלים
העדלאידע בירושלים
העדלאידע בירושלים
(צילום: Menahem Kahana / AFP)

למה חוגגים את פורים בשני תאריכים?

במגילת אסתר נכתב שהתושבים היהודים בערי פרזות (ערים שלא היו מוקפות בחומה) נחו וחגגו את ניצחונם על אויביהם בי"ד באדר, ואילו היהודים בשושן הבירה חגגו בט"ו. לפי ההלכה, בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון חוגגים את החג בשושן פורים – וזו הסיבה לכך שבירושלים נהוג לחגוג בשושן פורים. במספר ערים ויישובים בארץ שיש להם היסטוריה עתיקה נוהגים המדקדקים שני ימי פורים, מחמת הספק. יש נוהגים כך בחברון, בטבריה, בעכו, בלוד ועוד, וכך למשל נוהגים גם חסידי חב"ד בחיפה.

מהן מצוות פורים?

לפי המסורת בפורים יש לקיים ארבע מצוות: מקרא מגילה, מתנות לאביונים, משתה ושמחה (סעודת פורים), משלוח מנות.

קריאת המגילה

את המגילה קוראים בלילה וביום. לפי ההלכה אין להפסיק בדיבור עד סוף הקריאה, וצריך לשמוע את כל המילים, ואם חיסר מילה – לא יצא ידי חובה, וצריך להשלימה בקריאה בעצמו, ועדיף ממגילה כשרה. קריאת המגילה היא המצווה העיקרית של פרסום הנס, ולהלכה יש להעדיף לקיימה בהידור על פני מנהגים אחרים. מי שהחמיצו את הקריאה בציבור, יכולים בדיעבד לצאת ידי חובה בקריאה ממגילת קלף.
4 צפייה בגלריה
תושבי ירושלים מחופשים חוגגים את חג הפורים
תושבי ירושלים מחופשים חוגגים את חג הפורים
תחפושות בפורים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
האם נשים חייבות בקריאת מגילה לפי ההלכה? נשים חייבות במגילה בלילה וביום כמו הגברים, היות שאף הן היו באותו נס.
אגב, הרב עובדיה יוסף פסק בעבר שנשים לא רק חייבות בקריאת מגילה, אלא שהן אפילו יכולות לקרוא מגילה לגבר. הרב שלל בשעתו את הדעה הסוברת שהאיסור לשמוע קול אישה בטענה כי "קול באישה ערווה" אינו מאפשר לגברים לצאת ידי חובה בקריאת אישה, ואמר כי "אין הלכה כך". הוא הסביר כי אף שיש לקרוא מגילה בטעמי המקרא, אין הדבר נחשב ל"שירה או ניגונים". בהמשך הבהיר הרב: "ודאי שלא עושים ככה סתם ככה. מי ילך לאישה שתוציא את האנשים? אם יש איזה כפר או איזה מושב שאין שם אדם שיודע לקרוא את המגילה – אם יש שם איזו בחורה שלמדה בבית יעקב ויודעת לקרוא את המגילה, יכולה להוציא אותם ידי חובה... אין להם מי שיוציא אותם".
בכל מקרה, כיום יש מניינים מיוחדים לנשים, שבהן אישה קוראת מגילה, ודבר זה בוודאי מותר על פי ההלכה. באותה דרשה של הרב יוסף בשנת 2009, כארבע שנים לפני פטירתו, הוא גם פסק כי "מי ששומע את קריאת המגילה דרך הרדיו, אפילו היה זה שידור ישיר – לא יצא ידי חובתו". עם זאת אמר הרב כי בשמיעה דרך מערכת הגברה או מכשיר שמיעה אפשר לצאת ידי חובת המצווה.
4 צפייה בגלריה
קריאת מגילת אסתר פורים 24 במרץ בשכונת מאה שערים ירושלים
קריאת מגילת אסתר פורים 24 במרץ בשכונת מאה שערים ירושלים
קריאת מגילה בשושן פורים בשכונת מאה שערים בירושלים
(צילום: Alexi J. Rosenfeld / Getty Images)
למה עושים רעש כשנאמר שמו של המן בקריאת המגילה? מנהג "הכאת המן", באמצעות רעשנים, קפצונים וכדומה, הוא מנהג סמלי שנועד לבטא את המאמץ למחות את זכרו של המן הרשע. הוא מתקשר למצוות מחיית זכר עמלק, שכן הנבל הראשי של סיפור המגילה מכונה בה "המן האגגי", רמז שמוצאו קשור לאגג מלך עמלק.
הרמ"א (רבי משה איסרליש) הדגיש שאין לזלזל במנהג – להכות את המן בהרעשת רעשנים וכל כלי מהומה, כל אימת שמזכירים את שמו. יש 54 אזכורים של המן במגילה, והידור במנהג עלול לפגוע בסבלנות של הקהל ובעור התוף של חלק מהמתפללים. לכן מומלץ להשתדל לקיים את המנהג מתוך התחשבות בציבור. הדבר נוגע לסוג כלי ההרעשה, למשך ההרעשה ולעוצמתה.

מתנות לאביונים

לפי ההלכה יש לשלוח לפחות שתי מתנות לשני אביונים, אחת לכל אחד. אפשר לשלוח מזון ואפשר לתרום כסף. שיעור המתנה הוא לפחות שתי פרוטות לשני עניים (מתנה אחת לכל עני). עדיף להרבות במתנות לעניים, מאשר להרבות סעודתו ומשלוח מנות לחברים. להלכה צריך לתת את המתנות ביום פורים, עד שקיעת החמה, ולא לפני כן, ואפשר לעשות זאת על ידי שליח. לא תמיד מזדמן לנו אביון בפורים, ולכן מומלץ להעביר מראש תרומה לאחד מארגוני החסד שמתחייבים להעביר בפורים את התרומה.
4 צפייה בגלריה
חוגגים פורים בנתניה
חוגגים פורים בנתניה
חוגגים פורים בנתניה
(צילום: דנה קופל)

משתה ושמחה

זמן סעודת פורים הוא ביום. נהוג לקיים את הסעודה אחרי תפילת מנחה, בגלל החשש שמא האדם ישתכר ולא יוכל להתפלל.
שתיית יין במקורות נאמר כי יש להרבות בשתיית יין בפורים, ואפשר לקיים זאת בסעודה. לדעת הרמב"ם, מקיימים מצוות "עד דלא ידע" על ידי שינה הבאה בעקבות שתיית יין מרובה מהרגלו.

משלוח מנות

החובה המינימלית לפי ההלכה היא לשלוח שתי מנות לאדם אחד. אפשר לצאת ידי חובה בלחמנייה ושוקו, או באוזני המן ובקבוק יין. גם מצווה זו נוהגת דווקא ביום. נוהגים שאישה תשלח לחברתה ואיש לחברו, ויש נוהגים לשלוח על ידי שליח, ואפשר גם על ידי ילד קטן. אבֵלים שולחים לאחרים, אבל אין שולחים להם (ויש מקילים בזה), ומותר לשלוח לבני משפחתם.
קריאת מגילה במכללה הלאומית לשוטרים בשנה שעברה
(צילום: דוברות המשטרה)

מנהגי החג

למה מתחפשים בפורים? למנהג התחפושות אין מקורות עתיקים, לא במגילה ולא במשנה ובתלמודים. נראה שהמנהג אומץ בימי הביניים, בהשפעת קרנבלים וחגים דומים שנהגו בעמים השכנים. היו חכמים שהתנגדו למנהג, אבל אחרים יצאו להגנת המסורת המקובלת. נהוג לתלות את מנהג ההתחפשות בפסוק "ורבים מעמי הארץ מתייהדים כי נפל פחד היהודים עליהם", כשמפרשים "מתייהדים" במובן של מתחפשים ליהודים.
בחסידות הציעו טעמים עמוקים לרעיון התחפושת, המאפשרת לאדם לחשוף את הכנות הפנימית שלו. מעבר לכך, התחפושות מרבות שמחה, וזה עיקר עניינו של היום. לכן כדאי שבחירת התחפושת ולבישתה ייעשו מתוך שמחה, ולא יהפכו למעמסה ולנטל. הספרדים מחמירים שלא ילבשו גברים בגדי נשים. גם מי שאינו מתחפש נוהג ללבוש בגדי שבת ולשמוח בפורים על ידי בדחנות. יש להיזהר שלא להיכשל בהלבנת פנים, ושלא לזלזל בדברי תורה.
אילו תפילות מוסיפים בפורים? בתפילות ובברכת המזון מוסיפים את "על הניסים", ואם שכחו אין חוזרים.
השיב על שאלות הלכתיות: הרב יהודה ברנדס