צום י"ז בתמוז התשפ"ו יחול ב-2 ביולי 2026, יום חמישי, ויימשך מעלות השחר עד צאת הכוכבים. הוא יחל את התקופה המכונה "בין המצרים" או "שלושת השבועות", המסתיימת בתשעה באב. ימים אלה נחשבים במסורת היהודית לימי אבלות על החורבן.
בי"ז בתמוז הבקיעו כוחותיו של טיטוס, המצביא הרומי, את חומות ירושלים בתקופת בית שני. הקרבות בעיר נמשכו שלושה שבועות, עד ט' באב, אז נחרב בית המקדש. י"ז בתמוז מסמל שלב בחורבן שהוליד את הגלות בת אלפיים השנים, תקופה שבמהלכה אירעו לעם היהודי אסונות קשים.
זמני צום י"ז בתמוז תשפ"ו
שעת כניסת הצום: בירושלים 4:25, בתל אביב 4:26, בחיפה 4:23, בבאר שבע 4:28, בפתח תקווה: 4:26, במודיעין: 4:26, בנתניה: 4:25, באשדוד: 4:27, באשקלון: 4:28, בצפת: 4:21, בטבריה: 4:21, באילת: 4:32, בקריית שמונה: 4:20.
שעת יציאת הצום: בירושלים 20:16, בתל אביב 20:14, בחיפה 20:17, בבאר שבע 20:14, פתח תקווה: 20:13, במודיעין: 20:15, בנתניה: 20:15, באשדוד: 20:13, באשקלון: 20:13, בצפת: 20:18, בטבריה: 20:15, באילת: 20:06, בקריית שמונה: 20:13.
מכיוון שבתשעה באב נשרף המקדש, והוא מבטא את שיא החורבן, הצום בו חמור יותר ומתחיל כבר מהערב. לעומת זאת, בי"ז בתמוז הצום מתחיל רק מהבוקר ומסתיים עם צאת הכוכבים. בניגוד לתשעה באב, בי"ז בתמוז אין איסור על רחיצה או על נעילת נעליים מעור. בתפילת העמידה בשחרית ובמנחה מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל משה" מפרשת כי תשא, ומוסיפים קריאת "עננו" (הן בתפילת העמידה והן בחזרת הש"ץ).
האם חיילים מחויבים לצום?
לוחמים העוסקים בפעילות מבצעית פטורים מהצום לפי ההלכה. במהלך המלחמה, בית המדרש להלכה של הרבנות הצבאית הכין חוברת הוראות לחיילים בשטח – מהדורה מיוחדת של חוברת "הלכה כסדרה". על פי הוראות הרבנות, חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית מחויבים להמשיך לאכול כדי לשמור על כשירות מבצעית, תוך היוועצות עם רבני היחידות.
לפי הרבנות הצבאית, גם חיילים העשויים להיכנס ללחימה בתוך זמן קצר, כולל חיילים העוסקים במשימות ביטחון שוטף בגִזרה שקיימת בה סבירות גבוהה להיתקלות באויב, וכן חיילים העלולים להיות מוזעקים ללחימה ללא התראה מוקדמת שתאפשר להם לאכול כדי להתאושש מהצום ולשוב לכשירות מבצעית, מחויבים לאכול במהלך הצום.
לגבי חיילים העוסקים בפעילות צבאית שייתכן שלא יהיה באפשרותם למלא את תפקידם כראוי תוך כדי צום, כמו חיילים העוסקים במשימות אבטחה במחנות עורפיים או בביטחון שוטף בגזרה שנחשבת "שקטה", תצפיתניות וכדומה, קובעות הנחיות הרבנות הצבאית כי עליהם לשקול בכובד ראש את אופי הפעילות ורמת הריכוז והמוכנות הנדרשת מהם. במקרה שקיימת התלבטות אם לצום או לאכול, מומלץ להתייעץ עם רב היחידה.
מי שהשתתפותו באימון שנקבע בתענית הכרחית לכשירות המבצעית של היחידה, ולעיתים אף לוחם מילואים שכשירותו המבצעית תיפגע אם לא ישתתף באימון – נכון שישתתף באימון, אף אם בשל כך ייחלש מאוד במהלכו, ויאלץ לשתות או לאכול בזמן הצום.
האם מי שיש לו כאבי ראש חזקים ובחילות חייב לצום?
בימי צום מסוג י"ז בתמוז נאמר כי חולים, אפילו שאין בהם סכנה, פטורים מלצום. בדרך כלל, הגדרה זו שייכת לאדם שנאלץ לשכב במיטה בגלל חוליו. כאבי ראש ובחילות הם דברים אופייניים לרבים בזמן צום, ואינם מגדירים את הסובל מהם כחולה, ולכן מבחינה הלכתית אינם נחשבים סיבה מספקת להפסיק את הצום. על כן, אם מדובר רק בכאב ראש, אפשר לקחת גלולה עם מעט מים ולהמשיך. אולם אם הדבר גורם לנטרול פעילות וצורך לשכב – אפשר להקל ולהפסיק את הצום.
האם נשים בהיריון ונשים מניקות צריכות לצום בי"ז בתמוז?
בי"ז בתמוז וכן בצומות האחרים הדומים לו, כמו צום גדליה, עשרה בטבת ותענית אסתר, יכולות מעוברות ומניקות להקל ולא לצום. הפוסקים הגדירו אישה כ"מינקת" במשך שנתיים לאחר לידה, גם אם אינה מניקה בפועל.
