1. כמו פנס שנעלם

בעידן הקדום יהודים, כמו כל תושבי כדור הארץ, חששו מאירועים קוסמיים כגון ליקוי חמה. בתלמוד הבבלי נטען כי אם השמש מוסתרת, הדבר מזכיר מלך שמכבה את האור לאורחיו. או בלשון הגמרא: "בזמן שהחמה לוקה, סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו: טול פנס מפניהם והושיבם בחושך" (בבלי, סוכה כט א).
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

2. המהר"ל מפראג לא פחד

במקביל לחכמים שהאמינו במזלות ובסימנים קוסמיים, כבר במאה השביעית לפני הספירה הנביא ירמיהו קרא לבני ישראל שלא ללמוד מהגויים, ולא לפחד מ"אותות השמים". המהר"ל מפראג שחי במאה ה-16 אמנם עסק בתורת הסוד, אבל הבין שאם ליקוי חמה או ירח הם תופעה טבעית שתלויה בתנועת גרמי השמים, לא הגיוני לקשר בין האירוע הזה לבין מעשי וחטאי האדם.
ליקוי חמה קניהליקוי חמה קניה
ליקוי החמה היום
(צילום: AFP)

3. חזון הליקוי הראשון

בתנ"ך מוזכר אירוע של ליקוי חמה, בנבואה של עמוס: "והיה ביום ההוא נאום ה' צבאות, והבאתי השמש בצהריים, והחשכתי לארץ באור יום, והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה" (עמוס, פרק ח', פסוק ט'). ההערכה של החוקרים היא שהוא חזה את הליקוי שאירע ב-15 ביוני של שנת 763 לפני הספירה, אשר תועד בשעתו גם על ידי הבבלים, אשר החריבו את בית המקדש הראשון.

4. מאברהם אבינו – לגלגל החמה

הרבה לפני שרופאים המליצו על אמבטיות שמש לתינוקות כדי שגופם ייצר ויטמין D, חז"ל האמינו כי לשמש כוח מרפא. גם בשל הפסוק מספר מלאכי "שמש צדקה ומרפא" - וגם בגלל מדרש המופיע בתלמוד הבבלי: "אבן טובה הייתה תלויה בצווארו של אברהם אבינו, שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא, ובשעה שנפטר אברהם אבינו מן העולם תלאה הקדוש ברוך הוא בגלגל חמה".
ליקוי חמה ירושליםליקוי חמה ירושלים
ליקוי החמה - צופים בירושלים
(צילום: רויטרס)

5. מלחמת השמש והירח

בתלמוד הבבלי מצוטטת אגדה ולפיה לאחר בריאת העולם, השמש והירח היו זהים בגודלם ובעוצמת הקרינה שלהם. עוד מוזכר שם, כי הלבנה התלוננה על הסדר הקיים ואמרה: "ריבונו של עולם - אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?" (מסכת חולין, דף סב' עמוד ב'). המדרש מוסיף ומציין כי כעונש, בורא העולם העניש את הלבנה וגזר עליה להתכווץ, ואילו השמש נותרה בגודלה הטבעי.

6. מלחמת לוחות השנה

העולם הנוצרי (ובעצם, כל העולם) משתמש בלוח הגרגוריאני המבוסס על השמש, כלומר על מסלול תנועת כדור הארץ סביב השמש שאורך 365 ימים. בעולם המוסלמי משתמשים בלוח שנה שבו החודש מתחיל לאחר צפייה ב"מולד הלבנה", כלומר הרגע שבו רואים פס דקיק ראשון מהירח, דבר המתרחש כל ארבעה שבועות. היהודים מתעקשים לשלב בין השיטות, ומכיוון שיש פער של כ-11 ימים בין שנת ירח לשנת חמה, יש כל שנתיים-שלוש "שנה מעוברת", שבה יש פעמיים חודש אדר, וזאת כדי שחג פסח תמיד יתרחש באביב.

7. מי סובב את מי?

על פי המסורת היהודית השמש נעה סביב כדור הארץ. כידוע, מאז המאה ה-16 והאסטרונום הפולני קופרניקוס, התפיסה המדעית היא הפוכה. רבים מהרבנים השתדלו להתחמק מלעסוק בסוגיה הנפיצה, אבל הרבי מלובביץ' חשב שאין סיבה לנטוש את המסורת היהודית, ואפילו גייס לעזרתו את את איינשטיין:
"תורת היחסות הכללית, שהתקבלה ללא עוררין כיסוד לכל המדעים המדויקים, הביאה את המדע המודרני לכמה מסקנות מהפכניות, וכיום המדענים משוכנעים שכאשר שתי מערכות נמצאות בתנועה יחסית זו כלפי זו - אין כל אפשרות לקבוע מי מהן נמצאת בתנועה ומי במנוחה, וייתכן אף ששתיהן נמצאות בתנועה. ברור, אם כן, שעל פי אינשטיין אין המדע יכול לקבוע באופן חד-ערכי אם השמש עומדת במקומה וכדור הארץ סובב אותה או שמא הארץ היא זאת שעומדת במקומה והשמש היא זאת שחגה סביבה".

8. אירוע קוסמי במחלוקת פרשנית

עוד אירוע קוסמי שמתנגש עם המסורת היהודית הוא "שמש בגבעון דום". על פי המתואר בספר יהושע (המאה ה-14 לפני הספירה בקירוב), מלכי הדרום נלחמו בגבעונים, שהיו בני ברית של עם ישראל. עוד מתואר, כיצד יהושע פנה לבורא העולם וציווה על השמש והירח להפסיק את תנועתם, כדי לאפשר לבני ישראל להשלים את המרדף אחרי צבא הדרום שהובס ונמלט, או בלשון הנביא: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן".

חלק מהחכמים התקשו לקבל את האפשרות שהכוכבים הפסיקו לנוע. אחד מהם - רב צרפתי בשם רבי לוי בן גרשום (הרלב"ג), מגדולי פרשני המקרא וגם אסטרונום ומתמטיקאי - טען כי הניצחון בקרב היה כה מהיר, עד שללוחמים בשדה הקרב נראה היה כי השמש עמדה מלכת. הרלב"ג לא טען שלא היה נס, אלא שהנס הוא הניצחון בקרב, ולא עצירת גרמי השמים.

9. ברכת המאורות

בכל בוקר, בתפילת שחרית, יש ברכה מיוחדת בשם "יוצר המאורות", ובה מברכים ומודים לבורא העולם על בריאת השמש. מאידך גיסא, כבר בתנ"ך מוזהר עם ישראל שלא לנהוג כמו עובדי האלילים שמשתחווים וסוגדים לשמש או לכוכבים אחרים (דברים י"ז ג'). הדרך ליישב את הקטנפליקט: מברכים את הבורא על יצירת השמש, אבל לא מתפללים אל השמש כמו הפגאנים.

10. פעם ב-28 שנים

ב-8 באפריל 2009 התכנסו יהודים בכותל המערבי ובריכוזים דתיים נוספים בארץ ובעולם, כדי לומר מיד ברגע זריחת השמש את "ברכת החמה". על פי המסורת היהודית (מסכת ברכות, נ"ט ע"ב) פעם ב-28 שנים, בחודש ניסן, גרמי השמים מסודרים בדיוק כמו ביום הראשון לבריאת העולם. את פספסתם את הברכה בשנת 2009, כדאי להכניס תזכורת לטלפון את הפעם הבאה שהאירוע הנדיר הזה יתקיים - כ"ג בניסן ה'תשצ"ז, 8 באפריל 2037.