רוקדת ברבים (מדרש יונתי) - נחי וייס
(צילום: ציפורה וויס | עריכה: מוטי פוגל)
את השיר "רוקדת ברבים" (המוכר יותר כ"מדרש יונתי") כתב מאיר אריאל בשנת 1988. בנבואת זעם מנצל מאיר אריאל את שפתו העשירה ואת שליטתו בספרות חז"ל גם כדי לקונן על מצב היהדות והיושבים בציון. בסיס השיר הוא מדרש המדמה את עם ישראל ליונה הלכודה בין נץ מסוכן בשמים, לבין נחש האורב לה בין הסלעים. "מאיר אריאל הוא המורה הרוחני-פואטי הגדול שלי", אומר נחמן (נחי) וייס (31), הוא יוצר וחרדי לשעבר. את ילדותו במאה שערים ואת הדת החליף בעולם היצירה והאמנות. את מורי ההלכה החליף, בין היתר, במאיר אריאל שבו ראה חבר נפש של ממש, אף שלא נפגשו מעולם.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"שאלו על לב ירושלים/ שאלוה לשלומה/ אבנים בלב ירושלים/ כיכר השוק הומה./ בשקרים ועוול מתעטפת/ לרגל מלאכת החומה/ אך מבעד לצעיף, נשקפת/ עירנו עירומה". 21 שנים ימלאו השבוע לפטירתו של מאיר אריאל, מי שנחשב אולי לגדול הטרובדורים הישראלים בני זמננו, סיבה טובה עבור וייס להוציא גרסה חדשה לבלדה הנבואית, עם קליפ מושקע – כאן בבכורה.
"הקשר שלי למאיר אריאל הוא כה עמוק, שברור לי שאם הייתי מספיק להכירו אישית, היינו חברותא", אומר וייס. "אין לי שום ספק בזה. לא היינו מפסיקים לדבר וללמוד. הייתי יודע איך להשיג אותו - ואם היה צריך, הייתי ישן בשק"ש בחצר שלו, כתלמיד המידפק על דלת רבו ומתייגע אחרי כל דיבור. ולא לחינם, כי הייתי יודע להקשיב לו והוא היה יודע שאני מניח לפניו כלים עמוקי בטן, וכל דיבור שהייתי יונק ממנו לא היה הולך לאיבוד".
מאיר אריאלמאיר אריאל
מאיר אריאל
(צילום: רפי גולדמן)

הנאמנים למקורות

אחרי שהוחרם בשנותיו האחרונות, לטענת בני משפחתו, נוכח התבטאויות שנויות במחלוקת - זוכים שיריו של אריאל לסוג של "תחיית המתים". "מדרש יונתי", לדוגמה, זכה לניתוחי עומק החל ברב יובל שרלו וכלה בזמר קובי אוז. "אמרו על מאיר אריאל שהוא הקדים את זמנו, וזה מדויק מאוד ומוכיח את עצמו ברוחו שהולכת וגדלה, בשונה מכל יוצר שהיה כאן בעשורים האחרונים, וייס אומר.
"עוד דבר אני לומד מזה: שאלוהים יבקש את הנרדף. הנרדף זוכה בסוף לשפע הגדול ביותר, לחיים נצחיים, רוחו רק הולך וגדלה ככל שאנו מתרחקים מהגוף הגשמי שלו – מהכיסויים שהוא היה בהם, ואנו, בעינינו המלוכלכות, שפטנו ולא היינו מוכנים לקבל את רוחו של הנביא שהסתובב בעירנו".

 מתוך הווידאו: פרשנות חדשנית ונגישה לשיר האלמותי של מאיר אריאל מתוך הווידאו: פרשנות חדשנית ונגישה לשיר האלמותי של מאיר אריאל
מתוך הווידאו: פרשנות חדשנית ונגישה לשיר האלמותי של מאיר אריאל

לדברי וייס, "אריאל זיכרו לברכה, לצד מורנו המשותף בוב דילן נרו יאיר, הם קול אחר שבא לעולם. קול שלא נובע מיומרה, מניירה או אסתטיקה – אלא מאינטואיציה עמוקה ביותר וחיבור פנימי שלא נמצא כמותו. הם אומרים את מה שהם מצווים לומר מבלי שיקולים 'מקצועיים' של זמן-מסך או הסבירות שהשיר הארוך ייכנס לרדיו. הם המודל שלי ליצירה".

המשנה של אריאל

בימים אלה עובד וייס על הקלטת שירים מקוריים לאלבום ראשון, ועורך את ספרו "כמו אבן מתגלגלת – אנתולוגיה של כתבים, שירים והגיגים", שכתב במהלך השנים. במקביל, הוא נמנה על מייסדיה של קומונה של חיי רוח ותרבות בקריית ענבים: "הייתי רוצה לייסד איזה דבר למענו של מאיר. עכשיו התחלנו עם שיעור שבועי בפילוסופיה ומיסטיקה יהודית, המשלבת גם מאוצרות תרבות ומשנתו. אני עושה את זה גם לזכרו וגם לעשות למען משפחתו היקרה והאהובה עליי".
עוד הוא מוסיף כי עם בתו שירז מתגבשת תוכנית להקמת מבנה לזכרו: "באחת הפגישות שלנו היא סיפרה לי על שאיפה להפוך את ביתם המיתולוגי ברחוב הירקון 70 לאתר עלייה לרגל, מוזיאון או חלקה שבה ירוכזו פעילויות, תכנים ומפגשים עם משפחתו, בשר מבשרו שהיו האוצרות היקרים לו ביותר - ובהם הטמיע הרבה מאורו ורוחו. אני מקווה שבזכות השיר והכתבה יצטרפו אליי מוקיריו להקמת המבנה לזכרו".
 ירושלים מיוצגת בדמות האישה כיפה, נחשקת ובלתי מושגת ירושלים מיוצגת בדמות האישה כיפה, נחשקת ובלתי מושגת
ירושלים מיוצגת בדמות האישה כיפה, נחשקת ובלתי מושגת
בגרסה של וייס נקרא השיר "רוקדת ברבים". "דנתי בזה עם שירז", הוא מספר. "'מדרש יונתי' מעניק לשיר ארשת ארכאית, מתוחכמת, מלומדת מדי - ומרחיקה, גם מסיבת אורכו (6:11 דקות, י".ט)". עוד הוא מוסיף כי מטרת הווידאו שצילמה ציפורה וויס, בבימויה של דסי פרומר, היא להביא את תוכן השיר לקדמת השיח, גם באמצעים וויזואליים. "זו השליחות המרכזית שלי. שיתבוננו בו, יעצרו עליו, יחשבו איתו, יתפלאו ממנו. בנוסף להבנה המשותפת הסכמנו יחד ששם קליל יותר, מסקרן יותר, לצד השם המקורי שיופיע בסוגריים, יביא לו יותר מאזינים ומתבוננים".
"בעלילה קוראת ירושלים: 'די כבר, תן לסכין לנוח, רק מהסכין!' המסמל את אחיזתנו בעיר באמצעים הכוחניים והחומריים, כאשר הרוחניות, המוסר והאור שאנו מצווים להיות כלפינו וכלפי אומות העולם נעדרים. בתוך כך בולטת גם העמדת הפנים היפה כלפי 'אומות העולם' בעוד שטרם השלמנו את שלומנו הפנימי, וכן הקריאה להתבוננות בגלובליזציה המתפתחת והעושר החומרי המצוי ב'ארצות הים'".