ירדה לרחוב ומצאה כתובה מ-1927: טל פרקש (אין קשר לכותבת הכתבה), צעירה תושבת גבעת שמואל, הצליחה לאתר את בנם של החתן והכלה, קשיש בשנות ה-80 לחייו, המתגורר כיום בצפת, לאחר שעלה לפני שנים אחדות מארצות הברית. כעת היא מחכה לשעת כושר להעביר את הרכוש המשפחתי בחזרה לבעליו המקוריים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
פרקש (36), מעצבת שיער ומאפרת במקצועה, מעידה על עצמה כי היא "מאלה שעוצרות": "אנשים זורקים הכול. אנשים זורקים דברים מטורפים, אלבומי תמונות ומסמכים. כואב הלב, במיוחד בתקופת הקורונה. פשוט יש כאלה שנכנסים לבית שקנו, ומגלחים הכול. לי יש סנטימנטים. אני לא רואה בזה זבל, אלא חפצים של אנשים, ובעיניי זה מרגש".
כך נתקלה פרקש בערימת אשפה מהסוג המדובר לפני מספר שבועות: "ממש בסמוך לביתי הושלכה ערימה עם הרבה מסמכים ומגירות של שידת מתכת משרדית כזאת, כמו של פעם. זה נראה לי חשוב", היא מספרת. "הכול היה על הרצפה, זרוק, אבל הכתובה הייתה המסמך היחיד שנמצא עדיין בתוך המגירה בכיסוי ניילון. זה נראה לי חשוב, אז לקחתי אותה איתי".

"רציתי שזה יחזור למשפחה"

חיפוש קצרצר בגוגל העלה כי השנה העברית שבה נכתבה הכתובה היא למעשה 1927. הסכום ששולם היה בלירות מצריות. "ראיתי שזה ממש ישן, וזה כתוב כזה מאוד ציורי". בני הזוג הרשומים בכתובה היו בנימין טרכטמן והכלה חיה, המכונה בפי כל, שירקה לבית הורביץ.
  הכתובה העתיקה  הכתובה העתיקה
הכתובה העתיקה
(MyHeritage)
בשלב הבא ניסתה פרקש את הגוגל על השמות הכתובים במסמך, אך כאן נחלה אכזבה. "הבנתי שאבי הכלה היה רב חשוב, אבל לא הצלחתי לאתר את הצאצאים שלהם", היא מספרת. "אחרי כמה שבועות, באיזושהי קבוצה בפייסבוק, מישהי כתבה שראתה מסמכים מושלכים וניסתה לאתר את הבעלים שלהם, ומישהו מחברת MyHeritage, העוסקת בחקר שורשים ואילנות יוחסין, סייע לה".
כך החליטה פרקש לנסות אף היא את הערוץ הזה. "רציתי שמסמך ששרד משנת 1927 יחזור למשפחה", היא מסבירה בפשטות. "ועוד למשפחה שמעריכה את זה, זה גם לא מובן מאליו".

משפחה מיוחסת מראשית המאה העשרים

מי שהתגייס למשימה בהתלהבות לא מבוטלת, הוא רועי מנדל, תחקירן של החברה. "מבחינתנו זו מצווה", הוא אומר. "זו כתובה, וקשה לי להאמין שמשהו יזרוק דבר כזה לפח במכוון. יש לה ערך גניאולוגי ודאי, וגם ערך סנטימנטלי. די מהר הצלחנו להבין מי הילדים, ויצרנו קשר עם בנם של החתן והכלה, ישראל טרכטמן, יהודי מבוגר המתגורר כיום בצפת".
"אנשים זורקים הכול. אנשים זורקים דברים מטורפים, אלבומי תמונות ומסמכים. לי יש סנטימנטים. אני לא רואה בזה זבל, אלא חפצים של אנשים, ובעיניי זה מרגש"
מנדל ופרקש הצליחו לגלות כי זו הייתה חתונה מיוחסת. הכלה היא בתו של הרב יוסף גרשון הורביץ, שעוד לפני הקמת המדינה שימש כראש ישיבת מאה שערים ורב השכונה. לדברי נכדו ישראל טרכטמן, הוא היה אף מקובל שלימד קבלה בישיבתו.
לאחר החתונה גר הזוג הצעיר תקופה מסוימת במרכז הארץ, וזמן קצר אחר כך עברו להתגורר בשיקגו שבארצות הברית – ובחפזון המעבר, ככל הנראה, נשכחה הכתובה מאחור.

מחכים לתום הסגר כדי להעביר את הכתובה

ישראל טרכטמן, בשנות ה-80 לחייו, עלה בשנים האחרונות משיקגו לישראל, והוא מתגורר בצפת. הוא התרגש מאוד לגלות את האוצר המשפחתי. "זה יהיה נפלא לקבל את הכתובה בחזרה", הוא אומר באנגלית. "הוריי היו אנשים נפלאים שאהבו את ילדיהם מאוד".
מנדל ופרקש הצליחו לגלות כי זו הייתה חתונה מיוחסת. הכלה היא בתו של הרב יוסף גרשון הורביץ, שעוד לפני הקמת המדינה שימש כראש ישיבת מאה שערים ורב השכונה
ארבעה ילדים נולדו לזוג טרכטמן, אך כיום נותר בחיים עוד אח אחד מלבדו. "גרנו בשיקגו של אז, לפני הפשע והרובים, בקהילה יהודית מגוונת ומשגשגת. אבא שלי היה גדול בתורה", הוא מעיד.

(MyHeritage)

הגבלות הקורונה והסגר מונעים בינתיים מטרכטמן להתאחד עם הכתובה של הוריו. "אני לא רוצה לשלוח דבר כזה בדואר", אומרת פרקש. "אנחנו מנסים למצוא דרכים להגיע לשם. אולי להעביר דרך בנו של ישראל, יוסף, שמתגורר לידו. בכל מקרה, נצטרך להניח להם אותה ליד הדלת, מאחר שהם מסתגרים בביתם כרגע בגלל הקורונה. אני מאמינה שזה יקרה בימים הקרובים. עד אז אני שומרת את זה במקום בטוח".

רועי מנדלרועי מנדל
רועי מנדל
(MyHeritage)