1."שככה לה בעולמה"

ליקוי ירח מתרחש כאשר הירח, שמקבל את אורו מהשמש, מוסתר בידי כדור הארץ. אירוע זה מתרחש כאשר הירח מלא - כיוון שרק אז הוא מצוי מול השמש. בעידן הקודם יהודים, כמו כל תושבי הארץ, חששו מאירועים קוסמיים כאלו. חז"ל שחיבבו את הירח ואף הגדילו להעניק לו שמות חיבה כמו "לבנה", נטו לחשוב שהופעת ליקוי ירח עלולה להיות מסוכנת לישראל.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
את חודשי השנה נוהגים לחשב לפי הירח וייתכן כי בשל כך, ליקוי הלבנה נתפס כסימן רע ליהודים. החכמים שתיקנו לומר ברכה כמעט על כל דבר, החל מפיל, ג'ינג'י, או אישה יפת מראה, לא תיקנו ברכה על ליקוי ירח. למקרה ותהיתם, התפילה על אישה יפה היא: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שככה לו בעולמו".

2. מנהג קידוש הלבנה

למרות שאין ברכה מיוחדת כשרואים ליקוי ירח, קיימת ברכה מיוחדת הנאמרת לאור הירח בתחילת כל חודש. הטקס הזה מכונה "ברכת לבנה" אצל הספרדים ו"קידוש לבנה" אצל האשכנזים.
לא תוקנה ברכה מיוחדת לליקוי ירחלא תוקנה ברכה מיוחדת לליקוי ירח
לא תוקנה ברכה מיוחדת לליקוי ירח
(צילום: shutterstock)
אצל המתפללים האשכנזים, "קידוש לבנה" כולל קטע שבו חייבים לפנות לשלושה אנשים שונים ולברכם בברכת "שלום עליכם" (או "שולמעלייכם", בהגייה אשכנזית-חרדית). במצב כזה, האנשים אליהם פנו עם ברכת "שלום עליכם", צריכים להשיב למברך "עליכם השלום", למרות שהם נמצאים באמצע קידוש לבנה.
בשנים האחרונות, הרבה לפני עידן הקורונה, החל נוהג של "מנייני חצרות" במוצאי שבת, שבו שכנים מתאספים לתפילת ערבית, במקום ללכת לבית הכנסת. מאחר ובמניינים אלה מתפללים בצוותא אשכנזים וספרדים, נרקמה לה תופעה משעשעת שבה אשכנזי פונה לשכנו הספרדי בברכת "שלום עליכם" ונענה במשיכת כתפיים, זאת בעיקר מאחר ומנהג זה פשוט לא קיים בקרב הספרדים.

3. היהודי צועד על קיבתו

במאה הרביעית לספירה, הלל נשיאה שנקרא גם "הלל השני" עומד בראש הסנהדרין ומבין שעם ישראל זקוק ללוח שנה קבוע ומסודר אחרי שמתגלים קשיים בפרסום מועדי ראשי החודשים לכלל עם ישראל. את לוח השנה המוכר לנו הוא מגבש על פי הידע האסטרונומי שברשותו ומניין השנים הנקבעות בלוח העברי המודרני, מחושב לפי מספר השנים שעברו על פי המסורת היהודית מבריאת העולם.
מחזור הלבנהמחזור הלבנה
מחזור הלבנה
(צילום: אורות)
כדי לשמר את המצווה העתיקה של קידוש החודש, קובע הלל השני כי בכל שבוע שבו חל ראש חודש, בשבת שקודמת לאותו שבוע, יוכרז באיזה יום יחול ראש חודש. שבת זו נקראת "שבת מברכים" והיא נחשבת כברכה המשפיעה על החודש כולו. בתי כנסת רבים נוהגים לקיים באותה שבת סעודה חגיגית המכונה "קידוש", שכמו בימי בית המקדש, מושכת גם כאלה שלא חשבו לבוא.

4. התחבולה של קולומבוס

השאלה ''מי גילה את אמריקה'' מוגדרת כיום ככמעט נדושה. כולנו יודעים שקולומבוס לא היה האדם הלבן הראשון שהגיע לחופי היבשת הזו ושהוויקינגים הקדימו אותו ב-500 שנה. מה שלא הרבה יודעים על קולומבוס הוא כי במפגשו עם הילידים המקומיים, הוא רתם את הידע האסטרונומי שקיבל מהיסטוריון ואסטרונום יהודי, רבי אברהם (1452–1515) כדי להשיג מהם מזון במרמה.
כאשר הרעב הפך למציק במיוחד, קולומבוס הכריז כי אם לא יקבל מזון - האל יכעס וייקח את הירח. כעבור 3 ימים, ובאמצעות ה"אַלְמָנָךְ", (Almanach Perpetuum), לוח שנה הכולל לוחות אסטרונומיים – הצליח לנבא בהצלחה את ליקוי הירח. הילידים המבוהלים מיהרו לתת מזון לאורחיו, כשהם מתחננים לקבל את הירח בחזרה.

5. קרב רב: הפולמוס על ראש השנה

בשנת 921 פורץ משבר חמור בין יהודי ארץ ישראל ליהודי התפוצות בעקבות מחלוקת על היום המדויק שבו חל ראש השנה. בערב חודש תשרי של שנת דתרפ"ב חלה תופעה המכונה "מולד זקן", ובה הירח אמור היה להיראות אחרי חצות היום. בצד אחד של הזירה, באזור עיראק של ימינו, עמד הרב סעדיה גאון, ראש בני הגולה וגדול רבני בבל באותה עת, שטען כי יש לדחות את ראש השנה ביום אחד. מצדה האחר של הזירה, עמד הרב אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת "גאון יעקב" ושלל את טענתו של הרס"ג.
חשוב לציין כי לא מדובר רק במחלוקת הלכתית, אלא גם בסוגיה פוליטית ומעמדית, שבסיומה העולם היהודי יישר קו עם רבני הגולה ועם התורה שנלמדה שם. דוגמה קטנה לכך היא העובדה שבכל העולם היהודי לומדים את "התלמוד הבבלי", ורק מעטים לומדים את "התלמוד הירושלמי", שליקט את תורתם והגותם של הרבנים בארץ ישראל. היהודים שגרו בארץ ישראל חיו לפי לוח שנה שונה מזה של יהודי בבל, שבו ראש השנה והחגים שבעקבותיו, כולל יום כיפור, נדחו ביום אחד.
לאחר התיקון ,חכמי הגולה ניסו לפייס את הרב בן מאיר וכתבו לו כי הם חשים, "אבלים נזופים בבכי תמרורים ואנחה". הרב הארץ-ישראלי לא שכח, לא סלח וענה להם: "אף אילו נהרגנו ואלף כמותנו, לא נשנה מנהג אבותינו ולא נחליף חוק".

6. ריקוד לאור ירח

ב־20 ביולי 1969, ניל ארמסטרונג צעד על הירח וגרם ליהודים בעיה תיאולוגית. ב"קידוש לבנה", תפילה הנאמרת ימים ספורים לאחר מולד הירח, נהוג לברך "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך - כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה". שנתיים לאחר הנחיתה ההיסטורית של ארמסטרונג, נשאל האדמו"ר מחב"ד, הרבי מלובביץ' במכתב (שנדפס מאוחר יותר באחד מספריו) האם הצעדים של אותו אסטרונאוט על הירח, לא סותרים את הנחת היסוד שבבסיסה.
 הנחיתה על הירח פתחה תיבת פנדורה יהודית הנחיתה על הירח פתחה תיבת פנדורה יהודית
הנחיתה על הירח פתחה תיבת פנדורה יהודית
(צילום: shutterstock)
רבי מלובביץ' שנשאל על כך, תירץ את הקושי ואמר שכמו במצב שבו רוקדים מול הירח ועל ידי הריקוד אי אפשר להשפיע על הירח או לגעת בו, כך גם האויבים לא יוכלו לפגוע בנו.

7. צל הירח ופחד מוות

לפי המסורת היהודית, בראש השנה נכתב דינו של כל אדם לאותה שנה וביום כיפור פסק הדין נחתם. המתח הגדול של הימים הנוראים מתפוגג בשמחה של חג הסוכות אך לפי המקורות, בהושענא רבה, שהוא היום האחרון של סוכות, יש גמר הליך משפטי נוסף המכונה "גמר דין".
בתלמוד הבבלי כתוב כי בערב הושענא רבה, אם אדם רואה את הצללית שלו לאור הירח כשהיא נטולת ראש, הוא לא ישרוד את אותה שנה. הפרקטיקה של המנהג פשוטה: יש לצאת החוצה ולבדוק כיצד הצל של האדם משתקף באור הירח. אם אדם מתבונן בצל ורואה שראשו חסר, כלומר, שהראש שלו אינו משתקף בצל, סימן שבשנה הקרובה ימות – כך נגזר עליו משמיים. אם לעומת זאת הצל מושלם ואינו חסר דבר, הרי שאותו אדם נחתם לחיים.
הלבנה, שמסמלת גם את השכינה בעם ישראל והיחס שבין האור לחושך, יכולה להסביר את התפתחות מנהג זה.

8. מי אוהב את השבת?

החודש העברי מתחיל בלילה שבו נראה מולד הלבנה, שהוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי. מולד הלבנה הוליד את מצות "קידוש החודש", שהיא מצווה מהתורה, ולפיה בית הדין המרכזי בארץ ישראל קובע מתי מתחיל החודש לפי עדות ראייה של מי שחזו במולד הלבנה.
מדובר באירוע חשוב ביותר מאחר וההחלטה מתי חל ראש חודש השפיעה על היום בו יחולו החגים החשובים כמו פסח, סוכות או להבדיל, צום יום כיפור. לכן בעת העתיקה היה נוהל במסגרתו כאשר אנשים ראו בשמים את "מולד הלבנה", הם נדרשו לעלות על החמור ולרכוב לירושלים. בבית הדין היו חוקרים אותם וכאשר הדיינים השתכנעו שהעדים דוברי אמת, הייתה הכרזה רשמית על ראש חודש.
הבעיה הייתה שאנשים לא רצו לבזבז זמן, כדי להגיע עד לירושלים ואז לעבור חקירה צולבת ולכן במקום זאת, ארגנו ארוחה חגיגית כדי לבשר לקהל על ראש חודש ולפתות אותו לבוא. במסכת ראש השנה מתואר: "וסעודות גדולות עושין להן, בשביל שיהו רגילין לבוא". שמץ של המנהג הזה השתמר עד היום ברבים מבתי הכנסת בארץ ובחו"ל.

9. אותיות "קידוש לבנה" ואותיות "טל ומטר"

ברכת הלבנה נאמרת מחוץ לבית הכנסת ובחושך-יחסי. לכן נוהגים להדפיס את נוסח הברכה, תוך שימוש בגופן גדול במיוחד. זו הסיבה שבגללה טקסט המודפס בגופן "גדול" מכונה עד היום "אותיות קידוש לבנה". לעומת זאת, טקסט המודפס תוך שימוש בגופן קטן, מכונה בעברית "אותיות טל ומטר".
ברכת "טל ומטר" נאמרת בתפילת שמונה-עשרה פחות ימים בשנה, בהשוואה לברכה המקבילה שנאמרת בימי החום והקיץ. הברכה נאמרת באופן יחסי מעט ימים בשנה. לכן היא גם מודפסת בסידור באותיות קטנות.

10. דוד הוא "ירח", לבנה היא "לונה"

חכמים השוו בין דוד המלך לירח בגלל הפסוק "זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה" (תהילים פ"ט). בפירוש "רבינו בחיי על התורה" נכתב כי בני יהודה, פרץ וזרח, מקבילים לירח ולשמש. דוד המלך שמוצאו מפרץ, נקרא "ירח".
מאוחר יותר סייע פסוק זה בדיוק בקיום מצוות קידוש החודש. במסכת "ראש השנה" שבתלמוד הבבלי מסופר כי בזמן גזירות השמד, אסור היה לקיים מצווה זו, ולכן רבי (רבי יהודה הנשיא) ביקש מרבי חייא לקדש את החודש ולאחר מכן לשלוח לו את המידע המסווג בעזרת שימוש בפסוק "דוד מלך ישראל חי וקיים".
בתורה, הירח כונה "ירח", אבל בתקופת המשנה והתלמוד העדיפו את המילה "לבנה". לכן גם לברכה שנוהגים לברך על הירח, קוראים "ברכת לבנה" ולא "ברכת הירח". בקרב יהודים שונים, יש בנות שזכו לשם לבנה, ובלועזית "לונה". בקרב חלק מעדות המזרח יש בנות שזכו לשם הכפול - לבנה-לונה.
פרסום ראשוני: 13:12 , 05.07.20