(צילום: ניצן דרור)

חזן, קצר הופעתך

לקראת ראש השנה פרסמו הרבנים הראשיים, דוד לאו והראשון לציון יצחק יוסף, קריאה לחזנים לקצר בתפילות ולא להאריך בקטעי חזנות וסלסולי פיוטים. הם גם ציינו כי ניתן לוותר על חלק מהפיוטים, אבל שלא במפתיע הם התעקשו שלא לפרט, למעט הרב יוסף שקבע: "קודם חזרת הש"ץ יאמרו רק את הפיוט 'אתאנו לחלות'".
בתי הכנסת ומנייני החצרות: המדריך השלם למתפלל בקורונה בחגי תשרי
בארגון רבני צהר הרימו את הכפפה, וגיבשו רשימה של קטעי תפילה ופיוט שוויתור עליהם יאפשר לקצר משמעותית את התפילה. הסיבה: מנייני החצר נערכים תחת כיפת השמים, בימים חמים. לא תמיד ישנן אפילו ציליות, שלא לדבר על מזגנים – והתפילה המקורית ארוכה מאוד.

מניינים של יוצאי עדות אשכנז

תפילת שחרית: "יראתי בפצותי", "אתה הוא אלוקינו", "ה' מלך ה' מלך".
תקיעות: אמירת "למנצח לבני קרח מזמור" רק פעם אחת.
מוסף: "הנני העני ממעש", "מלך עליון", "היה עם פיפיות עמך", "אוחילה לאל", "וכל מאמינים", "היום תאמצנו", "אנעים זמירות". ניתן גם לדלג על הפיוטים: "ונתנה תוקף" ו"לאל עורך דין".

מניינים של יוצאי עדות המזרח

תפילת שחרית: פתיחה, קטורת וקורבנות יגיד כל אחד בביתו. תחילת התפילה ב"הודו". במידה ויש מניין לאמירת קדיש מתחילים ב"רבי יהודה בן תימא".
הפיוטים שלאחר חזרת הש"ץ: ביום הראשון אומרים שניים בלבד - "אלהיי אל תדינני" ו"ידי רשים". ביום השני - "יה שמך ארוממך" בלבד.
פתיחת ההיכל: אומרים "בריך שמיא", ו"יהי רצון". "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" – ללא יהי רצון שאחריו.
השכבות: רק לפני הקריאה בתורה – "המרחם על כל בריותיו הוא יחוס וירחם על נפש רוח ונשמה של כל מי שיום הזיכרון שלו חל בשבוע זה, ועל כל הנפטרים בשנה האחרונה. מלך מלכי המלכים ירחם עליהם וילווה עליהם השלום ועל משכבם יבוא שלום, ונאמר אמן".
תקיעת שופר: הפיוט "עת שערי רצון", וביום השני: "אם אפס", בזריזות. "למנצח לבני קרח מזמור": פעם אחת במקום שבע. ביום השני: לדלג על "עלה אלוהים בתרועה", ולומר רק "יהי רצון" ו"רבונו של עולם" ושוב "יהי רצון". לדלג על "יקום אלוהים". לומר "לשם ייחוד" ולתקוע.
"ונתנה תוקף" לומר רק ביום הראשון (שחל בשבת). לפני חזרת הש"ץ: לדלג על "ה' שמעתי שמעך".

תפילה מקוצרת בשיטת הרמב"ם

פרופ' דניאל הרשקוביץ הוא לא רק נציב שירות המדינה, אלא גם רב שכונת אחוזה בחיפה. לקראת ראש השנה הוא קורא לציבור לאמץ באופן חד-פעמי תפילה מקוצרת, המבוססת על שיטת הרמב"ם.

 "ברכת כהנים" בחדר המדרגות "ברכת כהנים" בחדר המדרגות
"ברכת כהנים" בחדר המדרגות
(צילום: AFP )

שחרית: החזן מתחיל את תפילת שמונה-עשרה, והקהל חוזר אחריו. לאחר "קדושה" החזן ממשיך להתפלל בקול את ברכת "אתה קדוש" עד לסיומה במילים "המלך הקדוש". לאחר מכן החזן והקהל ממשיכים להתפלל בשקט עד לסוף שמונה-עשרה.
לפני מוסף החזן לא אומר "הנני העני ממעש", אלא הוא והקהל מתחילים ביחד שמונה-עשרה. לפני "קדושה" אומרים את הפיוט "ונתנה תוקף" ללא פתיחת ארון הקודש. אחרי "קדושה" - ברכת "אתה קדוש" עד לסיומה במילים "המלך הקדוש", ומכאן הקהל והחזן ממשיכים בשקט עד לסיום תפילת העמידה.
תקיעות: ביום הראשון של ראש השנה אין תקיעות מאחר ומדובר בשבת. ביום השני, לפני מוסף, תוקעים 30 פעם (תקיעות מיושב"). בתוך תפילת שמונה-עשרה תוקעים עוד 30 - אחרי "מלכויות", "זכרונות" ו"שופרות". מכיוון שאין חזרת הש"ץ, "חסרות" 30 תקיעות ואלו יבוצעו בסוף התפילה, לאחר "עלינו לשבח". 10 התקיעות האחרונות שנועדו להשלים את סך התקיעות ל-100, ייאמרו לאחר "אנעים זמירות".

על דעת המקום ועל דעת הקהל

תאמו את אורך התפילה

יש להבהיר מראש למתפללים ולחזנים מה אורך התפילה הצפוי והאם צפויים דילוגים על חלק מהתפילה (כדי שאם יש מישהו שמעדיף תפילה ארוכה, הוא יוכל לחפש לעצמו מראש מניין במקום אחר, במקום להתלונן במהלך התפילה).

מתפללים בבני ברק בצל התפשטות הקורונהמתפללים בבני ברק בצל התפשטות הקורונה
מתפללים בבני ברק
(צילום: AFP)

ניתן לסיים את כל התפילה של ראש השנה תוך שעתיים וחצי ביום הראשון, או לכל היותר בתוך שלוש שעות ביום השני של ראש השנה שבו גם תוקעים בשופר.
למתפללים שמבקשים לדעת מדוע מדלגים על הפיוטים, יש להסביר כי הם אינם חלק מהתפילה אלא נוספו רק בימי הביניים. לכן אמירתם היא מנהג עתיק ומכובד, אך יש להבחין בין מנהג - לבין סדר התפילה העיקרי הכולל את "פסוקי דזמרא", קריאת שמע, תפילת שמונה עשרה בשחרית, קריאת התורה, תקיעת שופר (השנה כאמור רק ביום השני של החג) ותפילת מוסף (תפילה זו כוללת פסוקי "מלכויות, זיכרונות ושופרות" המבטאים את המלכת ה', שהיא חלק משמעותי מיום הדין".
לידיעת מי שכן יאמרו השנה פיוטים דוגמת "ונתנה תוקף": לפני שיאיר רוזנבלום הלחין את הפיוט לטקס יום הזיכרון בקיבוץ בית השיטה, בשנת 1990, אף אחד לא התחזן בקטע הזה לאורך 7 דקות. אפשר ואף רצוי בהחלט לעשות שימוש בלחן אחר, קצר יותר, או פשוט לומר את הקטע ללא לחן.

לימדו את הנוסח

במציאות שבה מספר שליחי הציבור לתפילות השונות גדל עשרת מונים, חל ביקוש ללימוד ושינון נוסחי התפילה. מנייני הרחוב הקטנים – עד עשרים מתפללים בערים לא אדומות – עירבו לראשונה אלפי אנשים שנכחו בבית הכנסת כמתפללים בלבד, בתפקידי יוזמה ומעורבות: החל מגבאים וכלה בחזנים לעת מצוא ובעלי תקיעה.

"ונתנה תוקף" - נוסח אשכנזי
(ביצוע: החזן מרדכי קרויזר)

מי שהחליטו להרים את הכפפה הם אנשי "אתר הפיוט והתפילה" שייסד יאיר הראל, מוזיקאי שעוסק יותר משני עשורים בעולם הפיוט. בשנת 2005, בעקבות יוזמה של פרופ' מאיר בוזגלו ובתמיכת קרן אבי חי, הקים הראל את מיזם "הזמנה לפיוט" מבית עמותת "סנונית". הדבר האיץ את מהפכת הפיוט הישראלית, שזכתה לחדור לא רק למיינסטרים המוזיקלי הישראלי, אלא גם לתודעה התרבותית הרחבה. בהמשך חברו אנשי "הזמנה לפיוט" לספרייה הלאומית, ובתמיכת המשרד למורשת וירושלים הקימו את "אתר הפיוט והתפילה" ב-2016. בארבע השנים האחרונות המיזם התרחב מאוד, בניסיון לתעד את נוסחי התפילה, הקריאה בתורה ושאר טקסים יהודיים, בחלוקה על פי עדות.
"בתמיכת האגף לתרבות יהודית מתעד הצוות חזנים ו'נושאי מסורת' מכלל קהילות ישראל, וההקלטות עולות לאתר עם מבואות ופירושים", אומר הראל. "כמובן שהתמונה איננה שלמה וייקח לנו עוד שנים להשלים אותה, אבל ברוך ה׳, בכל שבוע עולות לאתר עוד ועוד הקלטות של גדולי החזנים והפייטנים. אנחנו נפעמים מהמגוון האדיר של מסורות התפילה השונות - ומהכוח של המגוון הייחודי הזה לכונן כאן, בישראל של המאה ה-21, המשכיות והתחדשות אמיתית של עולם התפילה".

"אחות קטנה" נוסח מרוקו
(ביצוע: הרב חיים לוק בליווי דוד ומרדכי לוק)

לדבריו, הסגר שנכפה בעקבות הגל הראשון של הקורונה, יצר אתגר חדש במסורת היהודית: מצד אחד, אנשים שלא היו חזנים הופכים לשליחי ציבור ומנסים ללמוד את הנוסח המדויק של המסורת שאליה הם משתייכים. מצד שני, כתושב עין כרם בירושלים הוא מתפלל מזה שנים במניין המשלב מסורות שונות, והתופעה רק התעצמה בחודשים האחרונים בעקבות היציאה למרחב הציבורי.
"המציאות הזאת שנכפתה עלינו, מחייבת להיות בקשב, לצאת מתוך ההרגלים וזו הזמנה להתחדשות, שבה החזן לא פונה רק אל הנוסח המוכר לו, אלא גם לוקח אחריות עבור מגוון המסורות שבקהילה", אומר הראל. "לקראת תפילות הימים הנוראים בשנה המורכבת הזו, רצינו ליצור כלי עבודה פשוט שיאפשר לציבור הרחב לגשת לאוצרות שהתקבצו באתר, ולהכין גברים וגם נשים לאתגר של הובלת התפילה, אולי בפעם הראשונה בחייהם".

"ה' בקול שופר" נוסח ספרדי
(ביצוע: החזן משה חבושה)

"בימים אלה השלמנו הקלטה ותיעוד של כלל תפילות הימים הנוראים, בביצוע של הרב חיים לוק בן ה-78, חזן ופייטן יליד קזבלנקה, מגדולי המבצעים של הפיוט הצפון-אפריקאי. במקביל, הקלטנו והעלינו לאתר קטעי תפילה של חזנים רבים נוספים, ביניהם החזן האשכנזי מרדכי קרויזר ומשה חבושה, מחשובי החזנים והפייטנים במסורת הספרדית ירושלמית.
"כדי לגשת לכל הידע העצום הזה, יצרנו פלטפורמה פשוטה הכוללת 16 מסורות תפילה ופיוט (בקישור). לאשכנזים יש נוסח 'אשכנז' ו'חסידים'. ליוצאי עדות המזרח יש חלוקה על פי מדינות המוצא - מרוקו, ספרדי-ירושלמי, בבל, תימן, לוב, אלג'יריה, תורכיה, תוניסיה, הודו, בוכרה, פרס, איטליה, בלקן ופורטוגזים".
בארגון מתכוונים להרחיב מצגות דומות גם לקראת יום כיפור, סוכות ושמחת תורה. "המטרה היא להעמיד תמונה שלמה, לא רק של התפילות והקריאה בתורה, אלא של כל מורשת השירה היהודית. המטרה שלנו היא להזמין כמה שיותר אנשים מכל גווני החברה היהודית לפגוש את האוצרות של עולם הפיוט והתפילה".