אזרחי ישראל הנמצאים תחת איום הרקטות מעזה, ותושבי הערים המעורבות, קורבנות פרעות הערבים - נערכים לשבת ראשונה של הסלמה וגם לחג השבועות שלאחריה: תחנות הרדיו הדתיות יפעילו "גל שקט" לטובת שומרי המסורת, ובו שידורים חיוניים מצילי חיים במקרה הצורך בלבד, על מנת שניתן יהיה להדליק את המקלטים לפני כניסת השבת והחג. במוקדי החיכוך בין יהודים לערבים הונחו התושבים לצאת כרגיל לתפילות בבתי הכנסת בליווי נשק - והותר להם לשאת טלפונים כדי להזעיק עזרה אם ייקלעו סכנה.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הרב הראשי לישראל, דוד לאו, מסר במענה לפניית ynet כי יש חשיבות לקיומן של התפילות בציבור כבכל שבת, תוך היערכות לאבטחת המשתתפים באמצעות רובים שיונחו מראש בבתי הכנסת, או על ידי אקדחים שניתן לשאת על חגורת המכנסיים. את הטלפונים הורה להעביר למצב רטט ולהכניסם לכיס הבגד לפני כניסת השבת.
הרב לאו הדגיש כי ההנחיות הנ"ל אמורות רק לגבי המקומות המועדים לסכנה, ובשאר חלקי הארץ יש להסתפק בהאזנה ל"גל השקט". בפיקוד העורף המליצו להשאיר מחשב דלוק כדי לקבל באמצעותו התראות צבע אדום ממוקדות, לפי מיקום המכשיר - במקום תחנת רדיו המדווחת כל העת על אזעקות ברחבי הארץ.

רב העיר לוד: סלולרי אחד בכל בית כנסת

רב העיר לוד, שמעון מאיר ביטון, פרסם קובץ הלכות קצר לתושבים, וכתב כי "בכל מקרה של פיקוח נפש מותר לעשות הכול על מנת להציל חיים". הוא הוסיף כי "בשכונות המעורבות מותר להסתובב עם פלאפונים לצרכי ביטחון", הזכיר כי יש להשתיק את המכשירים ולהטעין את סוללותיהם לפני כניסת השבת, והדגיש כי בכל מקרה "חשוב שיהיה פלאפון אחד בכל בית כנסת לעת הצורך".
2 צפייה בגלריה
אזעקה בשדרות
אזעקה בשדרות
אם אין מרחב מוגן בקרבת המניין - להשתטח
(צילום: AP)
עוד פסק הרב ביטון, כי מותר להשתמש ברחפן לצורך תצפית ובמידת הצורך אף לתעד באמצעים אלקטרוניים הפרות סדר, את פניהם של פורעים, רכבים נמלטים וכדומה, אך עדיף להפעיל את המצלמות ב"שינוי" (כלומר, לא בדרך הרגילה שאדם נוהג להדליק), ולהגדיר גישה מהירה לאפליקציות הרלוונטיות בטלפון ממסך הבית, כדי לחסוך בפעולות אסורות. כן התיר רב העיר להשתמש באמצעי ראיית לילה חשמליים ואף לשאת מיכלי גז פלפל בכיסי הבגדים או בחגורות המכנסיים.
הארגון העולמי של בתי הכנסת פרסם אף הוא הנחיות מיוחדות לאור האירועים האחרונים, ולפיהן התפילות יתקיימו בהתאם להוראות פיקוד העורף, לאחר שהגבאים פעלו מראש להכשרת מרחב מוגן, פינו את כל המעברים אליו, קבעו את סדר היציאה מאולם התפילה בעת חירום ועדכנו בכך את הציבור.
"בעת שנשמעת אזעקה - על ציבור המתפללים להיכנס באופן מידי למרחב המוגן", הדגישו בארגון, בהתאם להוראות פיקוד העורף. "זאת, בכל שלב בתפילה ללא הבדל - כולל בתפילת שמונה עשרה ובעת קריאת התורה. פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה". בהתאם לכך העירו כי אם ההליכה לבית הכנסת אסורה או מסוכנת - "ניתן להתפלל לכתחילה ביחידות, איש-איש בביתו".

להגדיר במחשב מיקום לאזעקה בשבת

בהודעה נכתב עוד כי גם התפילה המתקיימת במנייני הרחוב, עקב הגבלות הקורונה, מחייבת היערכות מיוחדת עקב המצב הביטחוני, ו"על הגבאים למפות מרחבים מוגנים קרובים בבניינים ובבתי המגורים הסמוכים, ולהנחות בהתאם את ציבור המתפללים על מנת שאלה יתפזרו אליהם באופן מסודר בעת שתישמע אזעקה".
בארגון המליצו כי "בעת פתיחת ההיכל, לפני הוצאת ספר התורה, לאחר תפילת 'מי שברך' לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון, רצוי לקרוא מספר פרקי תהילים לישועת והצלחת עם ישראל", וכי "על רבני הקהילות לשאת בשבת הקרובה דברי חיזוק ואמונה לאור המצב הקשה".
בפיקוד העורף מציינים כי במקרה ושמעתם אזעקה בדרך לבית הכנסת, יש להיכנס למבנה קרוב ולעלות קומה אחת בחדר המדרגות. יש להמתין 10 דקות מרגע האזעקה ועד שניתן להמשיך. אם האזעקה הסתיימה לפני שהגעתם למבנה, יש להשתטח על הקרקע, לכסות את הראש בעזרת הידיים כדי להגן אליו ולהמתין 10 דקות עד שממשיכים. רצוי לוודא עם הילדים לפני היציאה לתפילה, כי הם יודעים כיצד לנהוג במקרה ויש אזעקה בדרך לתפילה או במהלכה.
לטובת מי שמעוניינים להשתמש במחשב כצופר האזעקה (בנוסף למערכת הצופרים הארצית), יש להיכנס לפורטל החירום הלאומי ולהגדיר את אזור השהייה שלכם. יש לסמן שברצונכם לקבל התרעות קוליות ולוודא שהרמקולים של המחשב פועלים, ולהשאיר את המחשב במצב פעיל במהלך השבת. למי שמשתמשים באפליקציית פיקוד העורף בשבת הקרובה: במכשירי אנדרואיד חובה להפעיל את שירותי המיקום. באייפון - יש לוודא שמכשיר הטלפון איננו במצב שקט.

ניתן לדחות את הטבילה במקווה

מכון פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה) פרסם הנחיות ודגשים בתחומי טהרת המשפחה ויחסי אישות בין בני זוג על רקע המצב הבטחוני ומבצע "שומר החומות", ונשות המקצוע ורבני המכון מפעילים מוקד טלפוני ואינטרנטי לפניות הציבור בנושאים אלה.
בין היתר נכתב במסמך כי אף שחכמי ישראל קבעו כי בעת שיש צרה לעולם יש להימנע מיחסי מין, הפוסקים סייגו זאת במקרים מסוימים ולכן הם מותרים. במכון פוע"ה הוסיפו כי הדבר אף רצוי, משום שהוא מאפשר ביטחון, רוגע, שלווה, שמחה ונחמה, ומהווה "אי של שפיות" בתוך המציאות הבטחונית הקשה.
באשר לטבילת נשים במקווה טהרה עם תום ימי ההרחקות בין בני הזוג לאחר המחזור החודשי קבעו אנשי המכון כי במידת הצורך ניתן לדחותה בשל המצב החריג, אך זאת רק בהסכמת האיש והאישה, ו"מתוך רגישות והבנת הקושי והצרכים השונים", ו"לעשות מאמץ למצוא את הזמן לקרבה".
לגבי הקדמה של הטבילה כתבו: "במצבים בהם יציאה בלילה מהווה סכנה בשל הפרות סדר או שיש קושי, סיכון ופחד - יש לבחון במענה ופסיקה פרטנית כיצד לנהוג", שכן מדובר בנושא סבוך, מורכב ושנוי במחלוקת. הם העירו כי "אפשרות אחרת ונכונה יותר הלכתית, היא כי הטבילה נדחית למחרת סיום השבעה נקיים – כלומר ביום השמיני לספירה".