עדן ועמיחי קץ

היא: עדן קריסטל דה לויה (25), גדלה בכפר הרא"ה, למדה בתיכון אוולינה-תהילה בירושלים.
הוא: עמיחי קץ (29), גדל בבית חגי, למד בישיבת מקור חיים ואחר כך בישיבת אלון מורה.
7 צפייה בגלריה
 עדן ועמיחי בשירות הצבאי
 עדן ועמיחי בשירות הצבאי
עדן ועמיחי בשירות הצבאי
(באדיבות המצולמים)
לפני הגיוס: "מאוד התלבטתי אם להתגייס. התמיינתי לשירות לאומי וגם ההורים דחפו לשירות לאומי. אבל הרגשתי שהצבא יותר מתאים לי, וכשההורים הבינו, הם תמכו בי".
השירות הצבאי: "הייתי מש''קית קליעה 'רובאי 07' במתקן אדם. כל שבוע הייתי בבסיס אחר עם הצוות מהמתקן, ופגשנו גדודים שונים. מאוד נהניתי מהשירות שלי - העשייה הייתה משמעותית, אינטנסיבית והתמכרתי.
7 צפייה בגלריה
 באדיבות המצולמים
 באדיבות המצולמים
עדן ועמיחי היום
החצי השני: בשנת 2014, קצת לפני פרוץ מבצע "צוק איתן", הגעתי לבא"ח גבעתי להדריך חיילים בגדוד רותם. שם הכרתי את עמיחי, ששירת כמפקד ובהמשך כקצין ברותם. באותה תקופה הוא היה מפקד מחלקה והדרכתי באותו שבוע את החיילים שלו, כך שהיינו יחד במטווח כל השבוע. אמנם זה היה רק שבוע, אבל לא נדרש לי הרבה כדי לדעת שהוא האחד".
תוכניות לעתיד: "אנחנו גרים בכפר הרא"ה. אני מסיימת תואר בפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל, ומתכננת להמשיך לתואר שני ולהיות פסיכולוגית קלינית. עמיחי מסיים תואר בחינוך ותנ"ך ועובד באלטל. שנינו משרתים במילואים באופן פעיל - עמיחי כמ''פ מסייעת בגדוד 8103 של חטיבה 6 ואני עדיין מש''קית קליעה במתקן אדם, למרות שאנחנו הורים לגילעד-אחיה בן השנתיים".
טיפ לבת הדתייה שמתלבטת: "באופן כללי אני בעד גיוס בנות דתיות לצבא. חשוב שבנות ינסו להשתלב כי הצבא מאפשר, אבל צריך קצת להילחם. עבורי השירות הצבאי היה מוצלח גם אם לא הייתי מתחתנת, אבל עם החתונה זה היה עוד יותר מוצלח".

אלה ולידור בלושטיין

היא: אלה קרסנה (22) ממודיעין. מכיתה ז' עד כיתה י״א גרה עם משפחתה בקנדה, בגלל העבודה של ההורים, ואז חזרה לארץ ולמדה בשלהבת שהם.
הוא: לידור בלושטיין (23) במקור מהיישוב חבר. למד בתיכון חילוני בנצרת עילית.
7 צפייה בגלריה
 אלה ולידור בשירות הצבאי
 אלה ולידור בשירות הצבאי
אלה ולידור בשירות הצבאי
(באדיבות המצולמים)
לפני הגיוס: "יש לי שלוש אחיות, רק אחת מהן שירתה במסגרת השירות הלאומי, אבל שתי האחרות שירתו בצבא וגם היו קצינות. בבית שלנו הנורמה הייתה להתגייס, אבל היה ברור שזו בחירה שלי, וכמובן שהיה גיבוי מלא של המשפחה, כך שלא באמת הייתה התלבטות.
השירות הצבאי: "שירתי כמדריכת הנדסה בבית הספר להנדסה צבאית. היה לי שירות מדהים - תפקיד ממלא ומספק של עבודה מסביב לשעון, בבסיס עם המון דתיים ואווירה של שבת וחגים. זה היה באמת השירות הכי משמעותי ומדהים שיכולתי לבקש. גם אחרי השחרור מפקדים בתרגילים מתקשרים עם שאלות מקצועיות".
7 צפייה בגלריה
(באדיבות המצולמים)
החצי השני: "כשהגעתי לפלוגה ממש אחרי השיבוץ, הייתי מדריכה בקורס מ"כים ולידור היה מש"ק הדרכה ארבעה חודשים לפני שחרור. בתקופה הזו עבדנו המון-המון ביחד, ומהתחלה היה חיבור ממש טוב וכיף. רק כשהוא השתחרר, הוא תפס אומץ והזמין אותי לצאת איתו, והשאר היסטוריה. אנחנו ביחד שלוש שנים.
"על אף שהוא לא דתי, ההורים שלי קיבלו אותו באהבה והבינו שזו הבחירה שלי, והוא אדם מדהים. הוא מכבד, מבין שזה שאני דתייה, יש דברים כמו כשרות שלא אוכל להתפשר עליהם - ומבחינתו זה סבבה. האמת היא שאני בטוחה שגם להורים חילונים לא פשוט שהבן מתחתן עם דתייה, אבל הם קיבלו אותי בצורה טובה ואני לגמרי גם חלק מהמשפחה שלהם".
טיפ לבת הדתייה שמתלבטת: "אני תומכת בגיוס בנות דתיות לצה"ל, אבל חובה לעשות שנה של הכנה, גם לבנות וגם לבנים. הצבא דואג לחיילות הדתיות, אבל לאף אחד לא יהיה חשוב לשמור נגיעה, למשל, אם לך זה לא יהיה חשוב. לכן חשובה ההכנה".

חרות ואליה אביטבול

היא: חרות שרף (24) מאבני חפץ, למדה באולפנת להב"ה בשומרון.
הוא: אליה אביטבול (27) גדל בפסגות, למד בישיבה במצפה רמון.
7 צפייה בגלריה
 חרות ואליה
 חרות ואליה
חרות ואליה
(באדיבות המצולמים)
לפני הגיוס: "במשפחה שלי שישה ילדים. לפניי היו שתי אחיות שהתגייסו, ושירתנו במקביל ארבע אחיות. כמובן שגם אחי שירת בצבא ועוד מעט אחותי הקטנה מתגייסת. למרות זאת, ההורים נתנו בחירה חופשית, ולי דווקא הייתה התלבטות אם לעשות שירות לאומי או להתגייס, אבל לא מצאתי משהו שמספק אותי בשירות הלאומי. התקבלתי לתפקיד מש"קית הוראה והדרכה במחווה אלון, אבל חתמתי ויתור כי רציתי קשר יותר אישי עם חיילים".
השירות הצבאי: "שובצתי כמש"קית ת"ש בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה. זו הייתה חוויה ממש מטורפת. יצא לי לחוות את השגרה והטיפול בחיילים, וגם את הצד המבצעי של הגזרה. לקראת סוף השירות קיבלתי הצטיינות מנשיא המדינה".
7 צפייה בגלריה
(באדיבות המצולמים)
החצי השני: "הייתי צריכה 'חצאית א'' חדשה מרב החטיבה, שאמר לי לפנות לסגן שלו, קצין הדת אליה. הגעתי למשרד של קצינת הת"ש שלי והיא אמרה לאליה שקוראים לי חרות ושגם אני דתייה. הוא הסתכל עליי ואמר לי, 'את לא באמת דתייה כי התגייסת לצבא'. זה או בגלל הסטיגמה שהייתה לו, או שהוא ניסה להציק לי", היא פורצת בצחוק. "השיחה איתו הייתה מעניינת, ומשם זה התגלגל. הוא לא חשב שייצא מזה משהו, ובוודאי שגם אני לא, כי הוא היה גרוש עם ילדה קטנה, אבל כנראה שבשמיים היו בשבילנו תוכניות אחרות".
תוכניות לעתיד: "אנחנו גרים באבני חפץ, הוא משרת בצאלים ובהמשך עובר לג'וליס, ואני מתחילה לימודי תיאטרון במכללת אמונה. אנחנו נשואים כבר שלוש שנים".
טיפ לבת הדתייה שמתלבטת: "אליה נגד - הוא למד אצל הרב צבי קוסטינר, שאמנם חיתן אותנו, אבל מתנגד בחריפות לגיוס בנות דתיות לצה"ל. אליה חושב שאפשר לתרום למדינה לא רק במערכת הצבאית, ושאם בת מתגייסת, אז לא לתפקיד לוחמת. המסר שלי לבנות הוא לבדוק היטב גם את השירות הלאומי וגם את הצבא, ולראות מה מתאים יותר לאישיות. מי שמתגייסת צריכה לדעת שהצבא מסייע, אבל החיילת צריכה ויכולה להיעזר ברבנות הצבאית, שבמקרים של קושי בשמירת מצוות בתפקיד מסוים, יכולה להעביר את החיילת הדתייה לתפקיד אחר".

חן ונ'

היא: חן (24) למדה באולפנית הראל בכפר סבא.
הוא: נ' (28) למד בתיכון חילוני במרכז הארץ.
לפני הגיוס: "הייתה לי התלבטות בין השירות הלאומי לצבא, ובסוף התמיינתי לצבא כי רציתי תפקיד יותר מאתגר ומתאים לי. ההורים תמכו לגמרי בהחלטה".
השירות הצבאי: "הייתי מדריכה ובהמשך בסימולטור 'עפרוני', בבית הספר לטיסה של חיל האוויר".
החצי השני: "הוא היה טייס קרב שבנוסף הדריך בסימולטור. בחלק מהטייסות מדריכות סימולטור גם חוות טיסה, ובמקרה שלי הוא היה הטייס - והדייט הראשון שלנו היה בשמיים. הוא ביקש ממני לשלוח לו תמונות מהטיסה, ומשם המשכנו לדבר ולחזק את הקשר.
"שנה שלמה היינו ביחד אבל המשפחה לא ידעה. התלבטנו איך כולם יגיבו, ואז החלטנו שהולכים בכל הכוח. היו כאלה שעיקמו פרצופים והיה להם קשה, אבל בסוף כולם אהבו אותו, כמובן כולל ההורים שלי. היו ועדיין יש שאלות כמו 'מה יהיה בעתיד' ו'איך תחנכו את הילדים'. האמת שדיברנו בינינו על זה - בסוף לכולם בחיים יש חוסר ודאות, ואנחנו לוקחים את זה בחשבון".
טיפ לבת הדתייה שמתלבטת: "גיוס לא מתאים לכולן. לכל אחת יש רמה דתית שונה והשירות מלווה באתגרים. יחד עם זאת, במקרה שלי חוויית השירות שלי הייתה מאתגרת ומשמעותית דווקא בגלל שהייתי חיילת דתייה בסביבה חילונית, מה שגרם לי לרצון להקפיד יותר על לבוש צנוע ועל שמירת נגיעה".

מארגון "אלומה" המלווה את הבנות הדתיות בדרך לשירות הצבאי ובמהלכו, אומרים כי "השירות בצה"ל מהווה פלטפורמה למפגש ייחודי בין הצעירים החולקים משימה לאומית משותפת. לשמחתנו, לצד התרומה למדינה, הצעירות והצעירים גם נתרמים – ופעמים רבות מוצאים במהלך השירות את מי שאיתם הם מחליטים לבנות את הבית הפרטי שלהן".
פורסם לראשונה: 20:13, 14.02.21