(צילום: שחר גולדשטיין)
השמיניסטיות הדתיות עומדות לקראת הכרעה לאן פניהן בשנה הבאה, והמחלוקת סביב שירות נשים בצבא מצליחה להסעיר מחדש את המגזר: עמותת אלומה, המלווה את בוגרות החינוך הדתיות המתגייסות לצה"ל, השיקה קמפיין הסברה המבקש לחזק את הלגיטימציה שלהן לבחור במסלול זה, שעד לפני שנים אחדות נחשב לחריג הציבור הדתי-לאומי.
מנגד, ארגון חותם השמרני, המתנגד לשירות בצבא, פרסם נתונים ולפיהם רוב הבנות נחלשות במהלך השירות הצבאי מבחינה דתית, ואף יוצאות בשאלה והופכות לחילוניות, וזאת במטרה להרתיע את השמיניסטיות - ובעיקר את הוריהן - מפני ההשלכות, ולגרום להן לבחור בשירות הלאומי.
בקמפיין אלומה, שפורסם בעיתונות המגזר, נראות בוגרות צבא מהזרמים המרכזיים בציונות הדתית המספרות את סיפור חייהן - בעיקר סביב ההחלטה להתגייס והשירות עצמו. בדו"ח חותם, המבוסס על ניתוח הסקר החברתי השנתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נטען כי 36% בלבד מבנות המגזר שהתגייסו לצבא בעשור האחרון מגדירות עצמן היום כדתיות, לעומת 82% מבוגרות השירות הלאומי.
באלומה, כמו גם בתנועת נאמני תורה ועבודה הדתית-ליברלית, טענו כי הנתונים מופרכים וכי נעשה בהם שימוש מניפולטיבי ולא ענייני במטרה להטעות את הציבור בשם תפיסת עולם שמרנית. על פי שני הארגונים, הממצאים נשענים על מדגם קטן ביותר של כ-25 בנות בלבד, וחוקרי הלמ"ס עצמם קבעו שרמת מהימנותם נמוכה בגלל טעות דגימה העשויה להגיע לעשרות אחוזים.
"לא הרגשתי שהצבא פוגע בערכיי"
כך או אחרת, הסערה הציבורית בחברה הדתית סביב הנושא הייתה בלתי נמנעת. מול נתוני החילון פורסמו טבלאות אחרות המבוססות גם הן על אותו סקר חברתי, ומציגות דווקא יציבות דתית בקרב בוגרות הצבא. כתגובת נגד נוספת, צעירות רבות ששירתו בצה"ל שיתפו ברשתות החברתיות את סיפורן האישי, כשהן מצהירות כי לא עזבו את הדת.
"אני חושבת שבאמת יש אתגרים בצה"ל גם לבנים וגם לבנות, אבל עם הכנה מתאימה אפשר לעשות את זה", אומרת אביב לוביש, בריאיון לאולפן ynet." אישית, הכנתי את עצמי גם לפני הצבא, במכינה קדם-צבאית ודרך ארגון אלומה. תוך כדי הצבא יש הרבה ימי עיון, והקשר שלי עם הרבנים נשמר לאורך כל הדרך, כך שזה לגמרי אפשרי".
לוביש עצמה גם פגשה את החצי-השני שלה במהלך השירות הצבאי, אף הוא דתי, והיא מבהירה כי על אף האתגרים שמציב שירות בארגון שאיננו דתי, "לא הרגשתי שזה פוגע בנשיות או בערכים הדתיים שלי", כדבריה.
את הדברים כוונה גם כלפי הרב אבנר פורת, ראש תחום מדיניות ציבורית בארגון חותם, שציין בריאיון באולפן ynet כי "עמדת הרוב המוחלט של הרבנים וההורים בציבור הדתי-לאומי היא שמקומה של הבת הדתייה הרוצה לשרת את המדינה הוא בשירות הלאומי, שמותאם לערכיה ולאמונה שלה. הצבא הוא לא מקום מתאים לבת הדתייה, כפי שהוכח בנתונים שהוצאנו... צה"ל כארגון עוסק בלחימה, זה ייעודו, ואנחנו חושבים שהוא לא מתאים לבת, בטח שלא לבת הדתית באופיה, באמונתה ובערכיה".
"הן עוזבות את חיי הדת"
לוביש, כיום מתנדבת בעמותת אלומה, אומרת כי החשש ליציאה בשאלה איננו נחלת בנות המגזר בלבד: "החשש קיים גם לגברים הדתיים, לכן הקימו את כל המכינות והישיבות לפני הצבא". היא מדגישה כי בניגוד לתוקפים מבית, אין לה דבר נגד השירות הלאומי. "הוא לא פחות טוב", היא אומרת, "אבל לבנות הדתיות יש אפשרויות בתוך הצבא, כשהן בוחרות לשרת כך את המדינה".
לדברי הרב פורת, הנתונים שאסף הלמ"ס מראים כי בפועל, "רוב הבנות הדתיות שמתגייסות יורדות ברמתן הדתית עד כדי עזיבה של חיי הדת, לעומת השירות הלאומי שם 80% שומרות על השתייכותן הדתית. הציבור צריך לדעת ולהכיר את זה, ולא ללכת שבי אחרי נתונים מטעים מתוך הצבא אך גם מחוצה לו, למשל כמו ארגון אלומה".
לוביש זועמת: "להגיד שאנחנו מטעות את הבנות זה ממש שקר. כל מה שעושה ארגון אלומה זה להנגיש את תהליך הגיוס לבנות, ולהגיד להן שזה אפשרי - וזה באמת אפשרי. עם מספרים אפשר לשחק. בשטח אני רואה עלייה של בנות דתיות שמתגייסות, אני רואה חברות שלי שנשארות דתיות, ואני רואה חיילות עם חצאיות. כשהתגייסתי היינו בודדות בבסיס, היום כשחזרתי למילואים יש כמות מטורפת של בנות אולפנה".
"מספר הבנות עולה בהתמדה"
מיטב טסלר שימל, מנהלת תוכנית "משרתות באמונה" בעמותת אלומה, אמרה: "הצבא, כמערכת, עשה כברת דרך בשנים האחרונות על מנת לאפשר לבנות הדתיות שירות משמעותי, תוך שמירה והכרה בזהות החברתית-דתית שלהן. אם הצינות הדתית רוצה להשאיר את מיטב הנוער מחובר ומזוהה איתה, עליה לחבק ולהעריך את הצעירות, ולעמול על מנת שירגישו שייכות לקהילה שבה גדלו".
"יש נתון אחד שאיתו אף אחד לא מתווכח: מספר הבנות הדתיות שמתגייסות לצה"ל עולה כל שנה בהתמדה", הוסיפה טסלר שימל, "והוא מעיד על תמיכה מצד הקהילה". לדבריה, "החברה הציונית דתית, ובה גם הצעירות בכיתה י"ב, רוצות להיות חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית". היא עודדה את "הצפת הרשתות החברתיות בתמונות של נשים דתיות עם מדים", ואמרה כי מדובר ב"קריאה ערכית רחבה ועמוקה לא פחות מעניין השירות הצבאי עצמו".
תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית אלומה, סיפרה כי העמותה מלווה כ-35 אלף בני 30-16 ש"רוצים לבחור באופן שונה מהמקובל והצפוי בסביבתם ומוכנים 'לעמוד על קצות האצבעות' על מנת לעצב את עתידם", ובהם גם תושבי מזרח ירושלים הלומדים באוניברסיטאות ישראליות וצעירות מהפריפריה הרוכשות השכלה גבוהה במוסד יוקרתי הרחוק ממקום מגוריהן.
"מעבודה של כמעט 20 שנה עם נשים דתיות בצבא אנו יודעים כי כדי להצליח ולהתמיד בבחירה, על הצעיר והצעירה לטפח ולבסס את הרגשת השייכות שלהם לחברה ולקהילה שממנה הגיעו וגם לקהילה אליה הם בוחרים להצטרף", אמרה. "יש לנו אחריות כחברה לתת לצעירים את הכוח לבחור ולממש, והדרך לעשות זאת היא על ידי מתן מידע וסיוע מחד ובניית חוסן ושייכות מהצד השני".
"מתקפה אגרסיבית ואג'נדיאלית"
מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר: "לצערנו ארגון חותם ממשיך להטעות את הציבור ולפרסם נתונים באופן לא רציני ואף מניפולטיבי. הרושם העולה הוא שאין לארגון את היכולת, או את הרצון, לבחון את הנושא בצורה עניינית". לטענתה, "ה'מחקר' שערכו אנשי חותם מבוסס על עבודה עם מחולל הלוחות של הסקר החברתי של הלמ"ס, אך נראה שהם לא מבינים כיצד לעבוד עם הנתונים ומה המשמעות של היקף הדגימה, טעות המדגם וההגדרות השונות בסקר".
עוד אמרו בנאמני תורה ועבודה כי "חותם מתעלמים מכך שיותר מחצי מהבנות שהם מגדירים כ'דתל"שיות', מגדירות את עצמן כמסורתיות-דתיות, ובנוסף הם לא מבחינים בכך שיש שיעור גבוה של בנות מבית דתי שלומדות בכלל בחינוך הממלכתי. בשל כך, מהנתונים הקיימים לא ניתן ללמוד דבר על ההשפעה של שירות צבאי ולאומי על היקף החילון של בנות דתיות".
אריאל פינקלשטיין, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה שחקר בעבר את נושא שירות הנשים הדתיות, אמר ל-ynet כי לדעתו, "ניתוח מעמיק של נתוני הלמ"ס והמתודולוגיה שלהם מלמד שהם אינם מאפשרים לשפוך אור ממשי על היקף החילון של נשים דתיות בצה"ל". לדבריו, "גם אם יש חילון מסוים של נשים דתיות בצבא, ברור שהיקפיו נמוכים באופן משמעותי מהנתונים שמפרסמים בחותם".
פינקלשטיין הוסיף והעיר: "העיסוק בנושא החילון בחברה הדתית-לאומית חרג מכל פרופורציות. דתיים צריכים לעשות את מה שהם חושבים שנכון לעשות, ולא להתעסק באופן אובססיבי במדידת חילון כבסיס לקבלת החלטות בחיים".
בארגון חותם הדפו את הטענות ומסרו: "הלמ"ס אמנם מסייג את התוצאה ברמת מהימנות בינונית, אך באותה נשימה מסביר את המשמעות, כך שהתוצאות יכולות לסטות כ-10% לכל כיוון (כך שייתכן שכ-40% מגדירות את עצמם כדתיות ולא 36%)".
"מאז שפורסמו הנתונים, החלה התקפה אגרסיבית וממוקדת מצד ארגונים שהמציאות לא התאימה להם לאג'נדה, בניסיון להסביר לציבור שהלמ"ס לא באמת יודע לעשות את העבודה שלו. המצב הרוחני של הבנות שלנו חשוב מכדי לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. כדאי לחשב מסלול מחדש ולשאול את עצמנו היכן טעינו בדרך. מה שלא כדאי לעשות, הוא לשבור את המראה כאשר לא מרוצים ממה שמשתקף ממנה".
