עבור כ-200 אלף הישראלים שמבקרים מדי שנה בתאילנד, המדינה הזו היא סוג של גן עדן. מתברר שגם בכל הקשור לקורונה, מדובר כמעט בתופעת טבע. מתחילת המשבר היו במדינה שבה יותר מ-70 מיליון נפש רק כ-3,500 חולים - ופחות מ-60 מתים. את היעד הזה השיגה הממשלה בעזרת צעד חסד תקדים: עצירה מוחלטת של התיירות.

ההחלטה נמשכה גם בתום הגל הראשון, ורק באוקטובר יש צפי לחידוש התיירות, תחת מגבלות קשות מאוד. מי שנפגעו מהמשבר הזה במיוחד הם בתי חב"ד בתאילנד, הגדול שבהם – בבנקוק – מארח מידי שנה זה כבר 26 שנים, את ליל הסדר הגדול בעולם, ותפילות המוניות בימים הנוראים.

"נתפלל שהעולם יחזור להיות נורמלי"

כבר בראש השנה צבט הגעגוע בשלוחי חב"ד, הרב נחמיה והרבנית נחמי וילהלם. "בראש השנה אנחנו עוברים מגסט-האוס אחד לשני ותוקעים בשופר לישראלים. אבל השנה לא היה למי לתקוע. ביום כיפור אנחנו מתכנסים מידי שנה כ-400 איש לתפילה מרגשת. בסוף יום כיפור צועקים ביחד 400 יהודים 'שמע ישראל'. כשזה קורה יש לי דמעות בעיניים ממש בפועל. למרות שחוויתי את זה שנה אחרי שנה, כבר חצי יובל, עדיין יש דמעות בכל פעם מחדש.
"השנה יהיו רק כ-50 איש, רובם ישראלים מקומיים שעוסקים בימי שגרה בתיירות. לקראת החגים קיבלתי אישור מיוחד ויוצא דופן להכניס אוכל ל-10 יהודים שנמצאים בבתי כלא, מהם שמונה ישראלים. בסוכות אנחנו בונים לרוב סוכה ענקית של 100 מ"ר על הכביש, אבל הפעם נעשה כמובן סוכה קטנה. בגלל שרוב הישראלים שגרים בתאילנד עוסקים בתיירות, המשבר פגע בחלקם קשה, ואנחנו מסייעים להם במזון. נעשה את המקסימום במסגרת מה שאפשר כדי שאף יהודי פה לא יהיה לבד".
4 צפייה בגלריה
בית חבד בתאילנד
בית חבד בתאילנד
בית חב"ד בבנקוק ריק
בקהילה המקומית הייתה תחלואה מועטה – "רק שלושה ישראלים שאושפזו והחלימו". במאת הימים האחרונים נספרו אפס מקרי קורונה במדינה, "אבל למרות זאת אנחנו שומרים על החוק. בכניסה לבית חב"ד יש אלכוג'ל, ובארוחת החג ישבנו בריחוק האחד מהשני. נתפלל שהעולם יחזור להיות נורמלי ושכל אלה שצריכים רפואה ייזכו לה. נתפלל שנגיע לעולם של גאולה, כי אם רק נחזור למה שהיה קודם, אולי זה לא היה שווה את זה".
חשבון נפש: "אני מאמין שהקורונה באה להעביר מסר ומי שילמד אותו ייצא מחוזק. אני חושב שכולנו חטאנו ב'היבריס', כלומר בחטא הגאווה. עד לקורונה יכולנו לתכנן חצי שנה קדימה. היום צמד המילים הכי מוכר הוא 'לא יודע'. אנחנו צריכים להיכנס לפרופורציות, ולדעת שלא תמיד אנחנו מנהלים את העולם".

משבר כלכלי קשה

כקילומטר מארמון המלך וקרוב לנהר צ'או-פראיה שוכן רחוב קאו-סאן שבו גסטהאוסים ומלונות רבים, המושכים אליהם את הישראלים. זו הסיבה שבגללה בני הזוג הרב נחמיה ונחמי וילהלם מסכימים לשלם דמי שכירות גבוהים עבור מבנה גדול המאכלס את בית חב"ד. לפני שלוש שנים השניים רכשו שטח שעליו החל להיבנות בית חב"ד חדש. אלא שמשבר הקורונה עצר את גל התרומות למיזם.
4 צפייה בגלריה
בית חב"ד
בית חב"ד
כך זה נראה בשגרה
"אמרתי לקבלן שנגמר הכסף, ולכן צריך לעצור את הבנייה. אבל הוא אמר שהוא ימשיך את הבנייה, כי הוא מבין שזה מבנה חשוב ונשלם לו ברגע שנוכל", מספר הרב וילהלם. "הבנייה אכן מתקדמת, ואני מקווה שכבר בפסח הקרוב נוכל לחנוך את בית חב"ד. אבל כדי שזה יקרה, יזמנו קמפיין מיוחד שבמסגרתו אנחנו מתכננים להשיג תרומות בסך 60 אלף דולר עבור בית חב"ד שלנו – ועוד חצי מיליון דולר לכלל בתי חב"ד במדינה.
"גם ללא קשר לבנייה הקורונה גרמה לנו למשבר. כדי להחזיק את המקום ולהמשיך לסייע לישראלים שעדיין כאן, נצטרך עזרה. עד היום ביקרו בתאילנד כשני מיליון ישראלים. למעשה אין ישראלי שהוא או אחד מבני משפחתו הקרובים לא נעזר באחד מבתי חב"ד בתאילנד, וזה הזמן לסייע בחזרה כדי שנוכל להמשיך את הפעילות.
4 צפייה בגלריה
הרב נחמיה וילהלם
הרב נחמיה וילהלם
הרב נחמיה וילהלם
(מנדי נאבול)
"אני לא מדבר רק על 'קירוב לבבות', אלא על סיוע למטיילים שכספם נגנב, לצעירים שנפצעו במהלך 'טרק', ואפילו לבחורה שנקלעה למשבר כי החבר נטש אותה במלך המסע. להבדיל, בשבוע שעבר קיבלנו דיווח על שני יהודים שנפטרו בתאילנד, ומאחר ולא היו להם בני משפחה, התערבנו וסייענו להעביר את הגופות לקבורה יהודית - האחת בישראל והשנייה בצרפת". לתרומות - ניתן ללחוץ על הקישור.