זה התחיל במילים - הרב ישראל מאיר לאו בקמפיין לזכרון השואה
(קרדיט: ועידת התביעות)
"מלחמת העולם השנייה לא החלה ב-1 בספטמבר 1939. 'הפתרון הסופי' לההשמדת העם היהודי לא נולד ב-20 בינואר 1942 - ואפילו לא בבאבי יאר של אוקטובר 41'", אומר הרב ישראל מאיר לאו, בסרטון מיוחד לקראת יום השואה המתפרסם פה לראשונה. "זה התחיל ב-1923, כשיצא ספר לעולם בשם 'מיין קאמפף', מלחמתי. חיבר אותו אחד בשם אדולף היטלר מלינץ שבאוסטריה. העולם לא ידע מי זה או מה זה. אבל שם דובר על השמדת עם ישראל. אלו היו מילים. במילים חשבו שאפשר להרוג ולחסל עם, ואחר כך התברר שזה כמעט התקיים".
נתונים מדאיגים מצביעים על כך ש-58% מתושבי ארה"ב סבורים כי השואה יכולה להתרחש בשנית בימינו, ו-63% מצעירי ארה"ב (בני דור המילניאלז ודור ה-Z) לא יודעים כי 6 מיליון יהודים נרצחו בשואה. 45% מהנשאלים לא מכירים אף מחנה השמדה שפעל באירופה, גם לא את אושוויץ.
אלה, בצירוף האנטישמיות הגואה ברשתות החברתיות, הביאו את "ועידת התביעות" ליזום קמפיין דיגיטלי שמטרתו ללמוד מהעבר, דרך מעט הניצולים שעדיין חיים, על החשיבות לעצור את האנטישמיות ברשתות החברתיות. הקמפיין #ItStartedWithWords - "זה התחיל במילים" – הוא אוסף של עדויות אישיות של ניצולי שואה מרחבי העולם, המספרים למה עלולות להביא מילים.
"הביצוע היה תוצאה של מילים איומות"
ניצולי השואה פורשים בפני הגולשים את ההסתה המילולית שיצרה קרקע פורייה לרצח המונים. "בשנת 1935, עוד לפני פרוץ המלחמה, היו חוקי נירנברג", אומר הרב לאו בסרטון. "אלו מילים. זה בכתב, וזה בעל-פה. ואז הגיע גבלס, שר התעמולה הנאצי. רק מילים. ואז עיתון זוועה בשם 'דער שטירמר', עם עורך בשם יוליוס שטרייכר שמקפיד לכנות את היהודים 'מיקרובים', 'חיידקים', 'תת אדם' שלא שווים ונעדרים זכות קיום.
"ואז, כשהתאספו בינואר 42 בוואנזה ודיברו על הפתרון הסופי עם הימלר והיינריך ואייכמן - רק דיברו על ביצוע; על איך משמידים עם, עם רכבות מהונגריה וממערב אירופה שיקחו יהודים לאושוויץ ולברגן בלזן ולטרבלינקה. זה מה שסוכם בוואנזה, על כוס תה עם קוניאק חריף. הכול היו מילים. הביצוע היה תוצאה של מילים איומות.
"לזה יש שורשים באינקוויזיציה ובגזרות ת"ח ות"ט. צריך לדעת לכבד את אוצר המילים, כי במילה אפשר להחיות ובמילה אפשר להשמיד. והם הצליחו לגבי שליש מעמנו, וברוך ה' שני-שליש קמו לתחייה, שבו לפה, קיימו את צו הנביא 'ושבו בנים לגבולם'. מילים מול מילים. תדעו לכבד את המילה ולהשתמש בה במשמעות הרצויה".
"צעקו עליי, יהודייה מלוכלכת - לכי לפלסטינה"
חנה זילברמן, ילידת פולין (1930), מספרת כי "בבית שלנו הייתה משרתת גויה, ובכל יום ראשון היא הייתה הולכת לכנסייה. כשהייתה חוזרת, הייתה מספרת לאמא על מה הכומר דיבר בדרשה שלו: שהיהודים הם מוצצי דם, וכמה הם איומים, וכמה הם נוראים. אחרי תקופה, כתבו על המדרכה מול הבית 'לא לקנות אצל יהודים'. מזה זה התחיל".
4 צפייה בגלריה
"כתבו על המדרכה מול הבית 'לא לקנות אצל יהודים'. מזה זה התחיל". חנה זילברמן
(אורן עזריאל)
היוזמה החדשה נולדה על רקע הצלחת קמפיין #NoDenyingIt שקרא לפייסבוק להסיר פרסומים התומכים בהכחשת השואה, וכחלק ממאמץ רחב להעלאת המודעות לחשיבות החינוך על השואה. קמפיין #ItStartedWithWords מדגיש את כי יסודותיה של השואה טמונים בהתבטאויות מילוליות של שנאה, עוד לפני שנעשתה פעולת מלחמה אחת.
רינה איצקוביץ' (91), ילידת רומניה, עוד זוכרת את היום שבו חברה לספסל הלימודים כעסה עליה בהפסקה, "תפסה אותי בצמות, וזרקה אותי על הרצפה כשהבנות צופות מסביב, והיא אמרה: 'יהודייה מלוכלכת, לכי לפלסטינה, מה את מחפשת פה?'"
חנה אינדברג (88), אף היא מרומניה, זוכרת כיצד נכנסה לחנותו של השכן, אף הוא יהודי, "ובזמן הזה", היא מספרת, "התאגדו ילדים גדולים מהשכונה וצעקו לי שאם אצא הם יהרגו אותי. בעל החנות אמר לי לשבת שם בשקט, ושבסוף כשהם יילכו, אוכל ללכת הביתה. אבל לא הסכמתי לצאת גם אחרי שהם הלכו".
לספק הקשר לשואה
ראובן גוטר (97), יליד וינה, לא מצליח להבין גם היום: "אתמול עשינו ביחד שיעורי בית בלטינית, והיום אני חזיר יהודי? 'אתה לא צריך להיות פה', 'תסתלק מפה', 'לא רוצים יהודים בכיתה שלנו' - ואתה עומד מול דבר כזה, ושואל את עצמך, מאיפה זה בא?... כשהייתי ילד אהבתי מאוד להחליק על הקרח. כשהייתי בן 14 או 15 הלכתי למתחם החלקה, ושם היה כתוב בשלט גדול 'יהודים לא רצויים פה', זאת הייתה ההיכרות הראשונה עם עובדות חדשות וקשות".
אחת התומכות הגדולות של הקמפיין היא ענקית הרשת החברתית, פייסבוק. שירלי סנדברג, סמנכ"לית תפעול פייסבוק, מסבירה כי “ככל שעוברות השנים, הולכים ומתמעטים ניצולי השואה. לכן חשוב שהדור הצעיר ישמע את סיפוריהם וילמוד על האירועים שהובילו לשואה. זו הסיבה שפייסבוק גאה להיות שותפה לוועידת התביעות בקמפיין #ItStartedWithWords המתחיל היום (ה'). למילים יש כוח". היא הוסיפה כי "קמפיין זה מזכיר לנו ללמוד מהעבר ולהבין כיצד מילים של שנאה וגנאי, המשמשות נגד אחרים, עלולות להביא להשלכות חמורות".
גרג שניידר, סגן נשיא בכיר של ועידת התביעות, אומר כי "אתה לא מתעורר בבוקר אחד ומחליט להשתתף ברצח המוני. דיבור שנאה, תעמולה, אנטישמיות וגזענות היו השורשים שהגיעו לשיאם ברצח עם. התוצאות המזעזעות של סקר הידע והמודעות שלנו מבהירים לנו עד כמה חשוב לא רק ללמד את ההיסטוריה של השואה, אלא לספק הקשר לאופן שבו החלה".
בקמפיין תומכים יותר מ-20 מוזיאונים ומוסדות מרחבי ארצות הברית ובעולם, ובהם מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית (USHMM), יד ושם, בית אנה פרנק, מוזיאון השואה במונטריאול, ועוד רבים.
