הפשרה המתגבשת ב"סעיף הנכד": קובי נחשוני ואלקס ריף באולפן
(צילום: נויל האריס)
פחות משבוע נותר עד לסיום המנדט שקיבל בנימין נתניהו להרכבת הממשלה, ואחת הסוגיות הרגישות ביותר שבמחלוקת בינו ובין שותפיו לקואליציה העתידית עדיין לא נפתרה. מפלגות הימין והחרדים מתעקשים על תיקון חוק השבות במטרה לצמצם את עלייתם ארצה של לא-יהודים, ואילו נתניהו מתנגד לכך בנחרצות ואף הצהיר בריאיון לתקשורת הזרה כי "סעיף הנכד", שמכוחו הם מקבלים אזרחות ישראלית, לא יבוטל.
כעת מגבשים בליכוד הצעת פשרה בניסיון לרבע את המעגל ולהביא לפריצת הדרך המיוחלת בדרך להכרזה "עלה בידי", ולפיה החוק ישונה כך שצאצאי יהודים בני הדור השלישי יוכלו להיכנס לארץ – אך יזכו למעמד של תושבי קבע ולא יתקבלו כאזרחים מלאים.
אחד ממובילי מתווה הפשרה המסתמן, אשר פועל לקדם אותו בקרב בכירי הליכוד, הוא עו"ד נריה מאיר, יו"ר המחלקה לתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית ודמות מוכרת במפלגה. מתוקף עבודתו מול קהילות יהודיות בעולם, הוא ער לרגישות הרבה של הנושא ולהשפעה ההרסנית שעלולה להיות לו על יחסיהן עם מדינת ישראל, ומנסה לגשר בין הצדדים.
2 צפייה בגלריה
ניסיון לגשר בין הצדדים במאבק לביטול סעיף הנכד בחוק השבות. מטוס אל על בנתב"ג
(צילום: shutterstock)
מאיר, שכבר דן בנושא עם צמרת הליכוד, סבור כי צריך להמשיך לקלוט בארץ את נכדי היהודים, אך יש להנמיך את הסטטוס שלהם ממעמד עולה לתושב קבע כדי להבטיח שהמבקשים לבוא יהיו אכן צאצאים שיש להם זיקה לעם היהודי, ולא "טרמפיסטים" המנסים לנצל את החוק כדי להגר ממדינתם ממניעים זרים. לשיטתו, אם אותם הנכדים לא יהיו זכאים לסל הקליטה הניתן להם כיום, הנאמד בעשרות אלפי שקלים, העלייה לישראל לא תהווה עוד פיתוי כלכלי, וממילא הבאים בשעריה יעשו זאת משיקולים יהודיים וציוניים טהורים.
"המציאות מורכבת הרבה יותר מאשר פתרונות של שחור ולבן", אמר מאיר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות", והזהיר: "אסור לנו לשפוך את התינוק עם המים". הוא סיפר כי בעבודתו עם יהודי התפוצות מבטאים בפניו מנהיגים חשובים בשבועות האחרונים חשש עמוק מפני שינויים בתחום הזה. "מדובר באחים שלנו, ומדינת ישראל הרי הוקמה עבור העם היהודי – לא רק עבור אלו המתגוררים בה", אמר. "יש לנו אחריות כלפי כל היהודים, בארץ ובתפוצות".
לדבריו, ביטול סעיף הנכד אכן הכרחי, אך שינוי כזה יוכל לבוא רק כחלק מחבילה רחבה יותר שישראל תציע. "תושב קבע זכאי לקבל כמעט את כל הזכויות שהמדינה מעניקה לאזרחים – כולל ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אך הוא אינו זכאי לקבל דרכון ישראלי, לבחור או להיבחר לכנסת, וכמובן להטבות של עולה וסל קליטה", הדגיש יוזם ההצעה. "מעמד כזה יעניק לנכד של יהודי שמרגיש נרדף על רקע היותו צאצא של יהודי אפשרות להגיע לישראל ולקבל בה מעמד רשמי, אך עם זאת לא יקבל זכאות עלייה".
עוד לפני שגובשה הפשרה של עו"ד מאיר הבינו במפלגות הציונות הדתית, ש"ס ויהדות התורה כי הסיכוי להביא לביטול מלא של סעיף הנכד קלוש, אך עם זאת התעקשו על צעדים אחרים שלכל הפחות ישפרו את המצב הקיים. בשלוש המפלגות לא פוסלים כעת את ההצעה.
שר התיירות יואל רזבוזוב (יש עתיד) תקף את הפשרה המתגבשת: "עבור ממשלת נתניהו, העולים נוהרים לקלפיות. הפשרה המתגבשת ל'סעיף הנכד' – קביעת מעמדם כ'תושב קבע' – מביישת את כל מי שאי פעם עלה לישראל. אם בעבר הרגישו העולים לישראל כאזרחים סוג ב', היום אנחנו מבינים שהם אפילו לא יהיו אזרחים".
