שיעור הסטודנטים היהודים לתואר ראשון באוניברסיטת הרווארד צנח ל-7% בלבד בשנה האחרונה. זהו הנתון הנמוך ביותר שנרשם בספרי האוניברסיטה מאז התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. כך עולה מדוח חדש של ארגון הבוגרים היהודים של הרווארד, שבחן נתונים היסטוריים ומספרים עדכניים לאורך תקופה ארוכה.
על פי הממצאים, חלקם של הסטודנטים היהודים בקמפוס נחתך במחצית במהלך העשור האחרון. כיום, שיעורם הוא פחות משליש מהממוצע האקדמי, שעמד על כ-25% אחוזים בשלהי המאה העשרים. מדובר למעשה בשיעור הנמוך ביותר מבין כל אוניברסיטאות ליגת הקיסוס היוקרתיות, שעבורן קיימים כיום נתונים מהימנים.
אמנם עדיין מדובר באחוז גבוה יחסית לנתח האוכלוסייה היהודית בארצות הברית (כ-2.4%), אך בקהילת הקמפוס יש מי שרואים בירידה הדרמטית זיכרונות היסטוריים לתקופה האפלה של ה"נומרוס קלאוזוס" של שנות העשרים של המאה הקודמת. זאת, למרות שהמנגנונים פועלים כיום אחרת ונשיא האוניברסיטה, פרופ' אלן גרבר, הוא יהודי בעצמו.
באותה תקופה אפלה, נשיא הרווארד, אבוט לורנס לואל, הוביל מהלך להגבלת מספר היהודים בקמפוס, לאחר ששיעורם הגיע ליותר מחמישית מכלל הסטודנטים במוסד האקדמי היוקרתי. ההנהלה הפעילה אז מדיניות קבלה חדשה שנועדה לסנן מועמדים יהודים באופן סמוי, כדי לא "להרתיע" סטודנטים נוצרים.
הדוח הנוכחי מתבסס על ניתוח נתונים משנת 1967 ועד שנת 2025. צוות המחקר של הארגון שאב מידע מדוחות של ארגון הסטודנטים היהודי "הלל", סקרים היסטוריים של עיתון הסטודנטים "הרווארד קרימסון", ודיווחים רשמיים ממוסדות אקדמיים מקבילים. הניתוח השווה את המגמות בהרווארד לאלו של שמונה אוניברסיטאות עילית אחרות ברחבי ארצות הברית, במטרה לבחון גם הסברים מקובלים לירידה ולשלול השפעה של גורמים חיצוניים. המחברים מעידים כי המצב בהרווארד בשנים האחרונות חרג מן הנורמה והוא "אנומליה סטטיסטית".
הם בדקו שבעה הסברים מבניים אפשריים לירידה ברישום: גיוון גיאוגרפי, הרחבת מערך הסיוע הכלכלי, גידול משמעותי במספר הסטודנטים הבינלאומיים, צמיחה מואצת ברישום ילידי אסיה, והשפעת תוכניות גיוס של ספורטאים מצטיינים לקמפוס. החוקרים בחנו גם את ההשפעה הישירה של הדינמיקה שנוצרה בקמפוס אחרי טבח 7 באוקטובר. בעקבות ההפגנות הפרו-פלסטיניות הנרחבות, סטודנטים יהודים רבים העידו כי אינם מרגישים בטוחים בסביבה האקדמית, ותלמידי תיכון יהודים והוריהם העידו כי הם נמנעים מלהגיש מועמדות למוסד.
עם זאת, מסקנתם של מחברי הדוח קובעת כי גם השלכות המלחמה והאווירה העוינת, בדיוק כמו שאר הגורמים שנבדקו, אינן מסבירות באופן מלא את הירידה החדה במספרים בהרווארד בהשוואה למוסדות האחרים, במיוחד לנוכח העובדה שהמגמה החלה לפני פרוץ המלחמה הנוכחית.
הרווארד אוספת ומפרסמת באופן פומבי נתונים דמוגרפיים מפורטים על קבוצות שונות, כולל פילוח מדוקדק על בסיס גזע, מגדר ורמת הכנסה. למרות זאת, המוסד אינו מבצע מעקב שיטתי אחר דת או אחר סטודנטים יהודים בתהליכי הקבלה, אף על פי שיהודים מוגדרים במפורש על ידי החוק הפדרלי כקבוצה המוגנת מפני אפליה.
הארגון שמאחורי הדוח דורש מהאוניברסיטה להתחיל לאסוף נתוני זיהוי עצמי יהודי באופן התנדבותי. כמו כן, בארגון דורשים להקים ועדת בדיקה חיצונית ועצמאית שתבחן את תהליכי הקבלה לעומק, ולנקוט צעדים מתקנים מיידיים אם יתגלה שהמדיניות הנוכחית אכן פוגעת במועמדים יהודים.
מחברי הדוח עצמם נזהרים מהאשמה ישירה ורשמית באנטישמיות ממוסדת, ומעדיפים להציב את הנתונים כהוכחה לכשל המחייב חקירה פנימית, שקיפות ופתיחת ספרי הקבלה של האוניברסיטה לבחינה חיצונית מדוקדקת. אליהם הצטרפו כמה פוליטיקאים מעט יותר נחרצים: "אין ספק שהאנטישמיות לא משפיעה רק על הסטודנטים בקמפוס הרווארד, היא מעצבת את תנאי הקבלה", אמרה חברת הקונגרס הרפובליקנית מניו יורק, אליס סטפניק, ביחס לממצאים. לטענתה, קיימת הטיה מובנית או אפליה סמויה בוועדות הקבלה שמונעות מיהודים להתקבל, והן רק מחזקות את החששות שהעלתה בשימוע בקונגרס בנושא האנטישמיות בקמפוסים, אז כזכור צלבה את נשיאת הרווארד באותה עת, פרופ' קלודין גיי, והובילה לבסוף להתפטרותה.
