בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת צד "השונאים" במאבק המשפטי ארוך השנים על ישיבת פוניבז', ואישר את פסק הבוררות של השופט בדימוס דוד חשין, שניתן בנובמבר 2025. השופטת יהודית שבח דחתה את הבקשה לבטל את פסק הבוררות, וקבעה כי הוא תקף וסופי.
בהתאם להחלטה, תלמידי הרב שמואל מרקוביץ', המזוהים עם צד "המחבלים", יידרשו לפנות את מתחם הישיבה עד 30 בספטמבר. בנוסף, הרב שמואל מרקוביץ' ואנשיו יחויבו בתשלומים בהיקף של כ-10 מיליון שקל, הכוללים 7.5 מיליון שקל כדמי שימוש ראויים ו-2.5 מיליון שקל עבור הוצאות אחזקת המבנים, בתוספת מע"מ.
ראשי ישיבת פוניבז' המנצחים חוגגים בנובמבר, והרב אליעזר כהנמן נכנס לישיבה
(צילום: משה ויסברג)
פסק הדין כולל גם מגבלות משמעותיות על פעילותו של הרב שמואל מרקוביץ'. נקבע כי הוא ואנשיו לא יהיו רשאים לעשות שימוש בשם "ישיבת פוניבז'" או בלוגו הישיבה, וכן נאסר על הרב שמואל מרקוביץ' להציג עצמו כראש הישיבה.
השופטת שבח קבעה כי זכויותיו של הרב שמואל מרקוביץ' כראש הישיבה פקעו בעקבות התנהלותו לאורך השנים, ובין היתר בשל הקמת "ישיבה בתוך ישיבה" והחרפת הסכסוך. בית המשפט דחה גם את הטענה, שלפיה פסק הבוררות סותר הכרעות שיפוטיות קודמות, וקבע כי הוא אינו מבטל את ההכרעות הקודמות, אלא קובע כי הזכויות פקעו בעקבות התנהלות מאוחרת יותר.
לצד הסכומים הללו, חויבו הרב שמואל מרקוביץ' ואנשיו גם בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 75 אלף שקל. בצד "המחבלים" הודיעו כי בכוונתם לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.
את "השנואים" ייצגו בהליך המשפטי עורכי הדין אהוד ארצי, ערן פלדמן ורבקה אריאל ממשרד ש. הורוביץ ושות'.
סכסוך ארוך שנים
המאבק בין חתנו ובנו של ראש הישיבה המיתולוגי על תפקיד היורש החל עוד בחייו של הרב אברהם כהנמן, שעמד בראשות הישיבה בבני ברק והיה בנו של מייסדה. מאז פטירתו ב-2009, המאבק הלך והחריף.
ישיבת פוניבז' הוקמה בארץ בידי הרב יוסף כהנמן, במטרה להחזיר לחיים את עולם התורה שאבד בשואה. מדובר בישיבה של אלפי למדנים משמנה וסלתה של החברה החרדית. עם פטירת הרב יוסף כהנמן, בנו היחיד ששרד איתו את השואה, הרב אברהם כהנמן, מונה לנשיא הישיבה בתור יורשו. בתקופת כהונתו הישיבה הלכה וצמחה, ובתי מדרש נוספים הוקמו.
שני צדדים יריבים טענו לכתר "היורש" של ראש ישיבת פוניבז'. בצד אחד עמד בנו של אברהם – הרב אליעזר כהנמן, ורבנים בכירים שהיו במחנה שלו – הרב גרשון אדלשטיין והרב ברוך דב פוברסקי. מנגד התייצב חתנו של הרב אברהם כהנמן, הרב שמואל מרקוביץ', שהיה שותף לניהול הישיבה והובלתה, כשלצידו הרב אשר דויטש שנפטר בדצמבר 2024.
בראשית שנות ה-2000 הוחלט לקיים הליך בוררות. דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב חיים גדליה צימבליסט, היה הבורר, כשלצידו בהרכב רבנים משני הצדדים. הבוררות קבעה כי לישיבה ימונו שלושה ראשים: הרב פוברסקי, הרב אדלשטיין והרב מרקוביץ', בהנהגה משותפת.
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את החלטת הבוררות, אך בפועל היא הייתה רחוקה מלהתקיים. חריגות קטנות או חשד שצד אחד מנסה לפלוש לסמכויות של המחנה הנגדי עוררו מהומה, ובפעמים אחדות היא גלשה לאלימות. בין השאר היו מקרים של השלכת חפצים, כולל גביעי לבן, וגם פגיעה פיזית באחד הרבנים.
בשנת 2007 התפצלה הישיבה לשני מוסדות שונים, שתי עמותות נפרדות ושתי מסגרות לימוד שמסוכסכות ביניהן, היושבות בבניין משותף. לפלג בראשות הרב כהנמן הודבק הכינוי "שונאים", ולפלג בראשות הרב מרקוביץ' "מחבלים", שניהם במלעיל.
מאז נקבע סטטוס-קוו באולם הישיבה, שנשמר לאורך השנים. שיעור מרכזי בגמרא לתלמידים מעביר בבית המדרש הגדול רק הרב מרקוביץ', ואילו חזנים בתפילות וסדרי קריאת התורה נקבעים בידי הרב כהנמן. בשבתות ובחגים זוכה הרב מרקוביץ' להתפלל באולם עם תלמידיו, ובימים אלה אנשי הרב כהנמן לומדים באולם "אוהל קדושים" הסמוך לו. כל חריגה מהמוסכמות הללו עלולה להוביל לפרץ אלים במיוחד.
ב-2021 מינה בית המשפט את השופט בדימוס דוד חשין להיות הבורר בסוגיה. מאז הוא קיים קשר עם הצדדים במטרה להגיע לסיום הסכסוך בין פלגי הישיבה ולהסדר מוסכם.








