מאז טבח 7 באוקטובר והלחימה ברצועת עזה שהגיעה בעקבותיו, נשמעות ברחבי העולם ובעיקר ברשתות החברתיות אמירות המאשימות את ישראל ב"טיהור אתני" ברצועת עזה וביצירת מציאות של מאות אלפי פליטים עזתיים. מול הטענות האלה ועל רקע הביקורת החריפה בעולם נגד ישראל, פותחת ממשלת ישראל בקמפיין בינלאומי כדי להפנות זרקור לטיהור האתני שבוצע במזרח התיכון נגד פליטים יהודים, וזאת לרגל יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן שחל היום (ה'), ב-30 בנובמבר.
במסגרת זו משיק המשרד לשוויון חברתי ומשרד התפוצות אתר אינטרנט חדש, שאותו הקים ומתפעל מכון המחקר "יד בן-צבי", ומציג את סיפורן של הקהילות היהודיות בארצות ערב ואיראן, שכמעט נעלמו בעקבות גלי האנטישמיות שהגיעו לשיאם במאה ה-20. עוד מציג האתר את המספרים הבלתי-נתפסים של פליטים יהודים שנמלטו על נפשם, לא פחות מ-900 אלף יהודים, שמצאו ברובם מקום מפלט בארץ ישראל, וכן תמונות מזעזעות מהפרעות במדינות ערב – תמונות שעד היום היו בשימוש בעיקר בידי מכוני מחקר בארץ, אך לא נעשה בהם שימוש להסברה בינלאומית. בימים אלה עובדים על העלאת גרסה של האתר באנגלית, ובהמשך צפויה לעלות גם גרסה של האתר בתרגום לערבית.
8 צפייה בגלריה
יהודים מסוריה עוזבים את המדינה
יהודים מסוריה עוזבים את המדינה
יהודים מסוריה עוזבים את המדינה
(צילום: אתר היציאה והגירוש)
8 צפייה בגלריה
יהודים ממרוקו באוניה בדרך לישראל, 1950
יהודים ממרוקו באוניה בדרך לישראל, 1950
יהודים ממרוקו באונייה בדרך לישראל, 1950
(צילום: אתר היציאה והגירוש)
8 צפייה בגלריה
עולים מתימן במבצע כנפי נשרים. צילום בבטן המטוס עדן 1949
עולים מתימן במבצע כנפי נשרים. צילום בבטן המטוס עדן 1949
עולים מתימן במבצע כנפי נשרים. צילום בבטן המטוס, עדן, 1949
(צילום: אתר היציאה והגירוש)
8 צפייה בגלריה
הריסות בית הכנסת מגן אברהם בביירות, 1982
הריסות בית הכנסת מגן אברהם בביירות, 1982
הריסות בית הכנסת מגן אברהם בביירות, 1982
(צילום: באדיבות מיכה בר-עם)
בין השאר, מוצגת תמונה מצמררת של תלייתו של היהודי שפיק עדס בבצרה אשר בעיראק בשנת 1948; תמונה אחרת של פליטים מתימן בדרכם לארץ ישראל עם ספרי תנ"ך מ-1949; פליטים ממרוקו על אונייה בדרכם לארץ ישראל; קבר אחים לקורבנות הפרעות בטריפולי 1945; ותלייתם של תשעה יהודים בכיכר המרכזית בבגדד בשנת 1969. כמו כן אפשר למצוא צילום של הכותרת הראשית של הניו יורק טיימס משנת 1948 שבה נכתב: "היהודים בסכנה גדולה בכל האדמות המוסלמיות". תמונה נוספת היא של חילול בית הכנסת הגדול בעיר תוניס בשנת 1967 ומופיעה גם תמונה של הרובע היהודי בעדן לאחר פרעות הערבים ביהודים בשנת 1949.

גירוש ברוטלי מארצות ערב

מעבר לכך הפיקו המשרד לשוויון חברתי ומשרד התפוצות דפי מידע והסבר, שאותם יציגו בפני גורמי הסברה אזרחיים וכן משפיעני רשת המסייעים במאמצי ההסברה הישראליים אל מול העולם, במקביל לדיון מיוחד בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שיתקיים בכנסת. דפי ההסבר מציגים באופן שלא משתמע לשתי פנים כי אי-אפשר לדבר על מושג "פליטות" במזרח התיכון בלי לדבר על הפליטים היהודים שמצאו בית בארץ ישראל. המסר הוא שאין איש שיכול להזכיר את המילים "גירוש" או "רדיפה אתנית" תוך התעלמות מההיסטוריה הטרגית של יהודי ארצות ערב ואיראן.
8 צפייה בגלריה
בני משפחת אפשרים-דינר עוזבת את טורקיה, איזמיר 1949
בני משפחת אפשרים-דינר עוזבת את טורקיה, איזמיר 1949
בני משפחת אפשרים-דינר עוזבת את טורקיה, איזמיר 1949
(צילום: אתר היציאה והגירוש)
8 צפייה בגלריה
הוצאת יהודים מעיראק בשת 1949 במסגרת מבצע מיקלברג
הוצאת יהודים מעיראק בשת 1949 במסגרת מבצע מיקלברג
הוצאת יהודים מעיראק בשנת 1949 במסגרת מבצע מיקלברג
(צילום: באדיבות אלבום שלמה הלל)
8 צפייה בגלריה
החתמת אישור העליה הראשון מלוב לישראל בשנת 1949
החתמת אישור העליה הראשון מלוב לישראל בשנת 1949
החתמת אישור העלייה הראשון מלוב לישראל בשנת 1949
(צילום: באדיבות מרכז אור שלום)
8 צפייה בגלריה
פליטים יהודים במחנה מעבר באלג'יר 1949
פליטים יהודים במחנה מעבר באלג'יר 1949
פליטים יהודים במחנה מעבר באלג'יר, 1949
(צילום: באדיבות הג'וינט)
בישראל מבקשים להזכיר לעולם כי יהודי ארצות ערב ואיראן עברו דיכוי, אלימות ולבסוף גירוש ברוטלי, ממש פה במדינות המזרח התיכון. הטענה היא כי קיים אבסורד בכך שאזרחים במדינות שהתעללו, בזזו, רצחו ולבסוף גירשו מאות אלפי יהודים מבתים, והפכו אותם לפליטים במזרח התיכון, מעבירות כיום ביקורת על ישראל. לדברי היוזמים, העולם חייב להכיר את הסיפור של כמעט מיליון פליטים יהודים שמצאו מפלט ובית ארץ ישראל, והעולם חייב להכיר את המספרים. האוכלוסייה הפלסטינית בעזה הכפילה את עצמה מאז קום מדינת ישראל, בעוד האוכלוסייה היהודית במדינות ערב – נעלמה משם כליל.
במהלך המאה ה-20 עברו יהודים מארצות ערב ומאיראן מסע רדיפות שכלל התנכלויות, איומים, מעשי שוד, שריפה של רכוש, סקילה ואירועי טבח שהסתיימו לעיתים במותם של מאות יהודים, ובהם פרעות הפרהוד, פרעות טריפולי, פרעות עדן ועוד. במהלך מסע הרדיפות גורשו רבים מחברי הקהילות היהודיות, והיתר נאלצו לעזוב את מדינתם ואת ביתם מתוך חשש אמיתי לחייהם. חלקם עלה ארצה מתוך ציונות. בתוך עשרות שנים בודדות, הפכו כ-900 אלף יהודי ארצות ערב ואיראן לפליטים ללא בית, אך ורק בשל היותם יהודים. ביוני 2014 חוקקה הכנסת את חוק "יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן". מטרת החוק היא להעלות את המודעות "בקשר לפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן ולזכויותיהם לפיצוי".
השר לשוויון חברתי ושר התפוצות, עמיחי שיקלי: "בארץ ישראל קם העם היהודי, ובמרחב הזה החלו חבלי לידתו עם מסעו של אברהם מאוּר כשׂדים ארצה ובהמשך עם ירידתו של יעקב ובניו למצרים וחזרת צאצאיהם כאומה במסע מפרך. לאחר חורבן הבית הראשון, גלו בני בבל וקהילות יהודיות החלו להתקיים בכל רחבי המזרח התיכון לרבות בחצי האי ערב, מאות שנים לפני הולדת האִסלאם. עמנו לא זר במרחב הזה ועל אחת כמה וכמה הוא איננו זר בארצו. החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 נועדה להעניק לעם היהודי אפשרות לכונן מחדש את ריבונותו במולדתו ההיסטורית. לא להמציא יש מאין אומה – אלא לחדש את ימינו כקדם".