בין חדשות השבוע, השתרבבה הידיעה: "מלכה לייפר, מנהלת ומורה לשעבר בתיכון חרדי לבנות, שהוסגרה מישראל לאוסטרליה ב-2021 ונידונה ל-15 שנות מאסר בגין אונס שתיים מתלמידותיה, חשודה בעבירות מין שתועדו במצלמות האבטחה של בית הכלא". אין צורך להתמחות בקרימינולוגיה כדי להבין שזה היה צפוי. סביר שמי שאנסה ופגעה מינית במשך שנים בתלמידות רבות, בנסיבות שבהן קל היה לתפוס אותה (לו רק היה מי שרוצה בכך), לא תפסיק לפגוע.
תקציר תולדות השור המועד
בשנת 2008 דסי ארליך העידה שמלכה לייפר, אישה ממשפחה חרדית מיוחסת, פגעה בה מינית ואנסה אותה בהיותה תלמידה שלה. הידיעה הועברה לבית הספר, והוא שילם ללייפר על כרטיס טיסה לכיוון אחד, לישראל.
התלונות הצטברו לכדי עשרות, בשנת 2012 הוציא בית משפט באוסטרליה צו מעצר ללייפר, ובשנת 2014 התחילו תהליכי הסגרתה. כאן נכנס לסיפור האיש שבאמת מעניין אותי (ועוד אסביר למה), שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, שעשה כל שביכולתו, וזו הייתה רבה, כדי לארגן חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה לייפר אינה כשירה לעמוד לדין. זה כמעט הצליח, אלא שדסי ארליך ואחיותיה (שנפגעו גם הן מלייפר), בליווי ארגון "לא תשתוק", הקהילה היהודית של אוסטרליה ושני ראשי ממשלה באוסטרליה, התערבו – ולייפר, שהתחזתה לבלתי כשירה (זכורה לכולנו תמונתה עם כיסוי ראש מוזר על הפנים, כאילו כיסוי ראש משונה הוא ערובה לאי-כשירות), הוסגרה לאוסטרליה. שם היא נידונה ל-15 שנות מאסר, שבהן המשיכה בשלה.
ליצמן מעניין אותי
ליצמן יצא מגדרו, ובוודאי מגדר החוק, כדי להשאיר את לייפר בחיק הקהילה החרדית בעמנואל. ליצמן אותרג וזכה להסדר טיעון מביך שבמסגרתו הודה בהפרת אמונים והתפטר מהכנסת. מדוע דווקא ליצמן מעניין אותי? כיוון שמלכה לייפר, אישה רעה ומסוכנת, לא הייתה יכולה לבצע את זממה בלי קהילה שתמכה בה; מי בהעלמת עין ומי בהפרת אמונים בוטה. ליצמן, המאפשר, הוא הכתובת.
השבוע הרהרתי בליצמן בבעתה. ניסיתי להבין מה גורם לאדם להיאבק למען השארת עבריינית מין בקהילה שלו. בקהילה בעמנואל מתגוררות ילדות ונערות מקהילתו וממשפחתו של ליצמן, והוא ידע שאם לייפר תסתובב בחופשיות בקהילה היא תוסיף לפגוע, אז למה הוא רצה אותה שם? לכאורה אין דרך להסביר זאת.
שום תופעה אנושית לא זרה לתלמוד
פניתי למאגר המידע הרגשי והרוחני הזמין לי, התלמוד. לחז"ל לא היו מעצורים והם כתבו על הכול, גם דברים שמכפישים את שמם נכנסו לתלמוד. הרהרתי בשאלה האם אני מכירה אגדות על אודות חכמים שפגעו במכוון בקרוביהם, והתשובה המיידית הייתה בוודאי. לצד אגדות על חכמים מלאי וחמלה, יש אגדות על חכמים שפגעו בבנות ובני משפחתם. האם אגדות עתיקות על חכמים שאחז בהם יצר השמדה עצמית יסבירו משהו מהטירוף שאחז בליצמן (ובכל מי שנאבקים להשאיר עבריינים מסוכנים בתוך הקהילה והמשפחה)?
יצר השמדה עצמית
חכם שיכול לזכות בתחרות האיומה של פגיעה במשפחה תוך גלגול עיניים צדקניות הוא רבי יוסי מיוקרת. לקרוא ולהאמין (תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כג עמוד א – כד עמוד ב. מתורגם מארמית ומעובד):
רבי יוסי בן אבין למד תורה בבית המדרש של רבי יוסי מיוקרת. עזב את לימודיו שם והלך ללמוד אצל רב אשי... שאל רב אשי את רבי יוסי בן אבין: מדוע עזבת את רבי יוסי מיוקרת ובאת ללמוד כאן? השיב: מי שלא חס על בנו ועל בתו יחוס עליי?
מה היה עם בנו? יום אחד עבדו בשדות (של רבי יוסי מיוקרת) פועלים ולא הביאו להם לחם לאכול. אמרו הפועלים לבנו: אנחנו רעבים. ישבו תחת עץ תאנה, אמר הבן: תאנה, תאנה, הוציאי פירותייך ויאכלו פועלי אבא. הוציאה, והפועלים אכלו. בינתיים הגיע רבי יוסי מיוקרת ואמר לפועלים: אל תכעסו שהתמהמהתי עם האוכל, טרחתי בענייני מצווה ולכן איחרתי. אמרו הפועלים: שהרחמן (אלוהים) ישביע אותך כפי שבנך השביע אותנו. אמר להם יוסי מיוקרת: מהיכן? אמרו לו הפועלים: כך וכך היה מעשה. אמר לו: בני, אתה הטרחת את קונך להוציא את פירות התאנה שלא בזמנה, ייאסף שלא בזמנו.
מה היה עם בתו? הייתה לו בת בעלת יופי. יום אחד ראה גבר אחד מסיט גדר של קנים כדי להתבונן בבתו. אמר לו: מה זה? אמר לו: רבי, אם ללוקחה לא זכיתי, לראותה לא אזכה? אמר לה: בתי, את מצערת את הבריות, שובי לעפרך, ואל ייכשלו בך בני אדם.
היה לו חמור, שהיה עובד כל היום ובערב שלחו את שכר העבודה על גבו של החמור; ואם נתנו יותר או פחות מהשכר, החמור לא היה זז. יום אחד הניחו זוג סנדלים על החמור ולא זז עד שהורידו ממנו את הסנדלים, ואז חזר ליוסי מיוקרת.
כשאדיקות כמחלה
לרבי יוסי מיוקרת יש שני ילדים מקסימים. בנו מפקח על עבודת הפועלים בשדה, הם רעבים ואבא לא מגיע עם האוכל. מדוע? בדיעבד יתברר שהאבא הצדיק היה עסוק במצווה והתעלם מחובתו כלפי הפועלים. אבא שבארץ נעלם, אבל אבא שבשמיים שומע את מצוקת הבן ומצמיח תאנים פלאיות. הבן אינו הצדיק הראשון שגורם לאלוהים להוציא לחם מן הארץ, אבל האב האדוק מקלל את הבן על הפתרון שמצא ומודיע שהוא "ייאסף (ימות) שלא בזמנו". האם אלוהים הקשיב לאב-הרב חמום המוח? המספר משאיר את השאלה פתוחה להחלטתנו.
2 צפייה בגלריה
שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן. זכה להסדר טיעון מביך והתפטר מהכנסת
(צילום: יואב דודקביץ')
ועכשיו הסיפור של הבת, ש"חטאה" הוא שהיא יפה. איש מכוער אחד מציץ על הילדה (שאביה "שומר" עליה מאחורי גדר). במקום לבעוט במציצן, האב מאשים את בתו: "את מצערת את הבריות", וממהר לקלל גם אותה: "שובי לעפרך". לפנינו אב-רב רשע שמשמיד את דור ההמשך שלו.
רק החמור ניצל
לצדיק הרשע יש חמור צדיק. חמור, בניגוד לילד ולילדה, אפשר לאלף. הוא לא יפעיל שיקול לדעת ולכן לא יבהיל את יוסי מיוקרת. החמור יעבוד ויעביר את השכר רק אם יהיה מדיוק. לא לחינם נחתמת סדרת הסיפורים באגדה על החמור, ללמדנו שסגפנים קנאים וחמומי מוח יכולים לחנך רק חמורים, ויש להרחיקם מילדות וילדים.
רבי יוסי בן אבין, תלמידו של יוסי מיוקרת, שמע את הסיפורים על הילדים ונס על נפשו. הוא לא היסס (שום קשקוש על "לשון הרע" לא עצר אותו) וסיפר ברבים את הסיפורים על האב-הרב המקלל, כדי שידעו וייזהרו מהחכם שבאמת לא זכה להופעות נוספות בתלמוד.
יוסי מיוקרת וליצמן
א. יש תופעה, והיא רחבה ממה שאנו רוצות להאמין, של גברים ונשים שלא מהססים לפגוע בקרובים להם מכול (לפעמים אני חושדת שהם אפילו נהנים מזה). הם פוגעים ומעמידים פני צדיקים שמביאים ברכה לעולם. חז"ל מספרים לנו על התופעה כדי שנדע וניזהר. אין אפוטרופוס לערלות לב.
פרופ' רוחמה וייסצילום: אביבית בן נוןב. עבור אנשים אלה, יוקרת המערכת שהם מייצגים חשובה יותר מחיי אדם. רבי יוסי מיוקרת רצה להפגין ברבים נאמנות לערכי הצדיקוּת של המערכת. ליצמן התעקש לטעון שהמנהיגות החסידית ושלוחותיה נקיות כפיים. בשני המקרים המנגנון זכה להגנה, ומי שאמורים לזכות להגנה הופקרו.
ג. עלינו ללמוד מיוסי בן אבין; מי שלא חס על הקרובים לו – לא יחוס עלינו. הקהילה החרדית מנוצלת בציניות על ידי הפוליטיקאים שלה. במסווה של דאגה הם מפקירים את ההשכלה, הכלכלה והמוסר של חברות וחברי הקהילה שלהם. חברותיי החרדיות, תנו להם להישאר עם חמורים אדוקים וברחו מהצדיקות הרעילה הזו. הם לא עובדים למענכן; הם עובדים למען שימור השיטה.
נתראה ביום א' בכיכר החטופים.
שבת שלום!
Ruhamaweiss1966@gmail.com
