בעקבות חשיפת ynet על כך שרוב התמיכות של משרד העלייה והקליטה מועברת לגופים חרדיים ודתיים, התקיים אתמול (יום ד') דיון מיוחד בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. מהנתונים עולה כי מיליוני שקלים ניתנו לעמותות וארגונים חרדיים ודתיים, בזמן שעמותות של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר לא קיבלו דבר. עוד נחשף כי תקציב התמיכות לעמותות זינק מ-3 מיליון שקלים ב-2024 ל-8 מיליון שקלים ב-2025.
אלקס ריף מעמותת "לובי המיליון" ציינה במהלך הדיון כי 85% מהעמותות שקיבלו תמיכה, עוסקות בזהות יהודית ולא ניתן שום מענה לעמותות שעוסקות בסיפורי תיעוד וגבורה יהודית. בנוסף, נציגי עמותות נוספים שנכחו בדיון טענו כי מבחן התמיכה לא מאפשר קבלת כפל תמיכות - לקבל תמיכה משני משרדי ממשלה גם אם מדובר בסכומים קטנים.
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), אמר: "יש לברך על הגידול בתקציב, אך יש לבחון את תוצאותיו בפועל. השאלה המרכזית בתחום התמיכות היא שאלת התוצאה. כאשר בוחנים את הקריטריונים של שנת 2025 ואת יישומם, מתברר שבתחומים מסוימים נוצרה תקלה. יש חשיבות לכך שכל מגזרי החברה הישראלית יעסקו בקליטת עלייה, אך מצב שבו כ־50% מהתמיכות מנותבות לעמותות בעלות צביון מגזרי-דתי מסוים אינו משקף נאמנה את פיזור המאמצים של החברה האזרחית ומעיד על הטיה שגויה בניסוח אמות המידה".
ח"כ קריב, שהבטיח לקיים דיון נוסף בנושא, הוסיף: "בלתי מתקבל על הדעת שבמבחן התוצאה הארגונים היציגים של קהילות העולים נפגעו באופן המשמעותי ביותר במעבר בין הקריטריונים של 2024 לאלה של 2025. ארגונים יציגים של עולים צריכים להיות קטגוריה נפרדת בתמיכות. כמו כן, יש לבחון מחדש את הפרופורציות: עיקר התקציב צריך להיות מופנה לסיוע פרטני לעולים כמו מיצוי זכויות, ליווי ופתרון בעיות קונקרטיות ולא לפעילות זהותית, חשובה ככל שתהיה".
ח״כ יבגני סובה (ישראל ביתנו), דרש לבחון מחדש את הקריטריונים לתמיכה. "תקציבי עלייה וקליטה נועדו לסייע לעולים, לא לממן אג׳נדות של דת ומדינה", הוא אמר. "אני לא מוכן שעולה חדש יקבל מסר שהוא 'לא מספיק יהודי' וצריך לקרב אותו. הכסף חייב ללכת לרווחה, לשפה, לדיור ולתעסוקה".
ח"כ סובה הוסיף: "מנגנון הניקוד כיום מתגמל בעיקר את הגופים החזקים, בעוד עמותות ציוניות שפועלות בשטח אינן מתוקצבות. יש עולים שמקבלים סלי מזון. בתקופת הקורונה דאגתי לתלושי מזון לעולים שלא קיבלו מענה בגלל בעיות שפה וכתובת. לפני שמחלקים תקציבים פוליטיים תדאגו שאנשים יחיו בכבוד".
ח״כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), אמרה בדיון: "מניסיוני האישי כעולה שהניחו אותנו בליל הסדר במקום דתי שלא הבנו מה המשמעות של כל הדבר ורק אמרו לנו מה לעשות, רק לאחר מספר שנים הבנתי שההשתלבות בחברה הישראלית תלויה גם בהיכרות עם ההיסטוריה והמסורת. תהליך כזה חשוב לעולים חדשים, אך הוא חייב להיעשות בצורה נגישה, מכבדת ואפקטיבית, שמייצרת חיבור אמיתי ותחושת שייכות".
מנכ״ל משרד העלייה והקליטה, עו״ד אביחי כהנא, התייחס לטענות: "אין ולא הייתה כל מדיניות שמפלה לרעה עלייה מחבר המדינות או מקהילות אחרות. להפך, מדובר בתיקון עיוותים מצטברים של שנים. בסקר רחב שביצענו, בהשתתפות כ-25 אלף עולים, 52% ציינו חוסר שביעות רצון מהקשרים החברתיים בקהילה, ו-34% אמרו שלילדיהם אין קשרים חברתיים מספקים. נתונים אלה מחייבים השקעה גם בחיבור קהילתי ובחוסן חברתי, לצד המשך הדיאלוג ההדוק עם הארגונים היציגים".
