בני הזוג אינה ויאן יסנוגור בכלל לא תכננו לחצות את הגבול ולצאת מאוקראינה עם בנותיהם ביום חמישי, אלא רק לנסוע לנציגות הישראלית בלבוב כדי לקבל ויזה, ולכן הם אפילו לא לקחו איתם בגדים לעלייה. כשהם הגיעו ללבוב – כבר הבינו שאין להם לאן לחזור.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
משפחת יסנוגור היא המשפחה האחרונה שהצליחה לעבור יחד את הגבול מלבוב לפולין ביום הפלישה הרוסית – דקות אחדות לפני שהתקבלה ההוראה של ממשלת אוקראינה האוסרת על גברים לצאת מהמדינה – ולעלות לישראל. אינה (28) ובעלה יאן (29) הספיקו לצאת ברגע האחרון לפני פרוץ המלחמה עם שתי הילדות – אנסטסיה בת השבע ודומיניקה בת השלוש.
הם יצאו מזפוריז'יה בזמן שהכבישים עדיין היו פנויים, והצליחו להגיע במהירות וללא בעיות ללבוב. בשגרירות נתנו להם את מספר הטלפון של נציג הסוכנות היהודית, שהיה איתם בקשר במשך כל הזמן הזה והנחה אותם מה לעשות.
5 צפייה בגלריה
אינה ויאן יסנוגור עם בנותיהם, אנסטסיה ודומיניקה
אינה ויאן יסנוגור עם בנותיהם, אנסטסיה ודומיניקה
אינה ויאן יסנוגור עם בנותיהם, אנסטסיה ודומיניקה
(באדיבות המשפחה)
לאחר הנפקת המסמכים הם החליטו לנסוע לגבול פולין עם הציוד היחיד שהיה ברשותם. רק בדרך לוורשה נודע להם שהם היו האחרונים שהצליחו לצאת לפולין כשכל בני המשפחה יחד.
אחרי מסע ממושך של 36 שעות הם נחתו בישראל ביום שישי, והגיעו לבני משפחה בנהריה, שם נשארו לשבת. האם אינה מספרת: "לאורך כל הדרך לא דאגנו. רק כשכבר היינו בפולין, ושמענו מה קורה בגבול וכמה אנשים תקועים בפקקים, הבנו איזה מזל ענק היה לנו. איזה מזל!"
5 צפייה בגלריה
קבוצה ראשונה של עולים מאוקראינה חצו את הגבול לפולין בדרכם לארץ
קבוצה ראשונה של עולים מאוקראינה חצו את הגבול לפולין בדרכם לארץ
עולים מאוקראינה במעבר הגבול מלבוב לפולין
(באדיבות הסוכנות היהודית)

אלפי בקשות לעלייה

חוסר הביטחון שחשים תושבי אוקראינה הוביל המונים לנטוש את בתיהם – ואחת מהאפשרויות ששוקלים הנמלטים מהמלחמה, שיש להם קרובי משפחה בישראל, היא כמובן לעלות ארצה. במוקדי החירום שפתחו הסוכנות היהודית והקרן לידידות התקבלו בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני למעלה מ-5,000 פניות, כמחציתם מאנשים המבקשים לעלות ארצה במהירות המרבית.
שמואל שפאק, שליח הסוכנות היהודית באוקראינה, פונה עם שאר אנשי הסוכנות מלבוב לצד הפולני של הגבול – ומצא את עצמו כפליט בארץ זרה, במלחמה לא שלו. "הדרך לפולין הייתה ארוכה מאוד, אנשים בפקק משהו כמו 45-30 שעות, ובדרך אתה רואה מראות קשים, אנשים מבוגרים וילדים בלי שירותים, בלי מים ובלי אוכל", הוא מספר. "אני לא חושב שאי פעם, בכל מלחמה שהייתה בארץ, חשבתי שאהיה פליט. התחושה כשאתה נעקר מהבית, רץ עם המשפחה ונוסע ברכב קטן עם שתי מזוודות... זה בלתי נתפס".
5 צפייה בגלריה
אנשים מחכים לרכבת לפולין בלבוב
אנשים מחכים לרכבת לפולין בלבוב
אנשים בלבוב מחכים לרכבת לפולין
(צילום: AFP)
כעת, מעבר לגבול, הוא ושליחי הסוכנות היהודית, נתיב והקרן לידידות מנסים לסייע לכמה שיותר אנשים שברחו מהמלחמה. "אנחנו מקבלים המון פניות בימים האחרונים, לא לכולם אנחנו יכולים לעזור. זה לא פשוט, אנחנו עומדים בפני אסון הומניטרי גדול", הוא אומר.
והיו גם מי שהגיעו על דעת עצמם לסייע ליהודים וישראלים באוקראינה. שלמה אלכסנדר טייל עם בת זוגו באירופה, וכשהגיעו לגבול רומניה-אוקראינה רצה להראות לה את האזור שבו גדל. כשהחלה הלחימה במדינה, בני הזוג החליטו להישאר ולהעניק עזרה לקהילה היהודית בעיר צ'רנוביץ.
"נשארנו לעזור כי הרגשנו שזה הדבר הנכון לעשות. קיבלנו טלפונים מכל המדינה מאנשים שמנסים להימלט ולצאת מאוקראינה", מספר אלכסנדר. "אנשים פוחדים מאוד ואנחנו מנסים להיות ממוקדים ולמצוא להם מקום לישון, מקום לעצור ולאכול בו, או בכלל מקום שבו הם יכולים לדבר ולהירגע". שלמה והרב מנחם גליצנשטיין, שליח חב"ד בצ'רנוביץ, מארגנים חילוץ לכאלף איש מקייב, מאודסה וממקומות נוספים באוקראינה (לתרומות לסיוע).
5 צפייה בגלריה
נגמש בוער ולידו גופת חייל  בחרקוב
נגמש בוער ולידו גופת חייל  בחרקוב
נגמש בוער ולידו גופת חייל בחרקוב
(צילום: AFP)

סגירת המעגל של השליח

החל ממחר יצאו למדינות הגובלות באוקראינה כוחות מתוגברים של הסוכנות היהודית בשיתוף הקרן לידידות, במטרה לפתוח שישה מרכזי עלייה שיפעלו בשיתוף עם נתיב, האמון על אשרות עלייה, בארבע מדינות הגובלות באוקראינה – הונגריה, פולין, מולדובה ורומניה. העולים ייקלטו בדיור זמני בבתי המלון במדינות הגובלות באוקראינה, ומשם יצאו בטיסות לישראל. עם הגעתם לארץ ייקלטו העולים במתקנים מיוחדים שיעמיד לרשותם משרד העלייה והקליטה.
אחד מאנשי הסוכנות היהודית שייצאו לתגבר את הכוחות בשטח הוא מקס לוריא, מנהל עליות חירום מאוקראינה בסוכנות היהודית. ב-2014 הגיע כשליח הסוכנות עם אשתו וילדיו הקטנים לעיר דניפרו במזרח אוקראינה המונה כמיליון איש, מתוכם כמה עשרות אלפי יהודים. הם הגיעו לעיר שבועיים בלבד לפני שפרצו עימותים חמושים בדונייצק, הממוקמת 250 קילומטרים מדניפרו. חייהם של אלפי יהודים שחיו בדונייצק היו בסכנה, ושליח הסוכנות הוביל את המבצע להצלתם. בעקבות פעילותו, אלפי יהודים יצאו מדונייצק ועלו לישראל.
5 צפייה בגלריה
דונצק חיילים אוקראינים מסיירים מפטרלים ברחוב משבר אוקראינה רוסיה מלחמה
דונצק חיילים אוקראינים מסיירים מפטרלים ברחוב משבר אוקראינה רוסיה מלחמה
חיילים אוקראינים מסיירים בדונייצק
(צילום:AFP)
לאחר שסיים את כהונתו בדניפרו, הוא שירת כשליח הסוכנות היהודית בחרקוב. ‎לוריא עצמו לא היה מודע בילדותו למוצאו היהודי. שם המשפחה נשמע אמנם קצת מוזר, אבל הוא תמיד הניח שמקורו צרפתי. בגיל 16 הוא התוודע ליהדותו והצטרף לתוכנית "נעל"ה" (נוער עולה לפני ההורים), דרך חשיפה לתכניות של הסוכנות היהודית.
"זו סגירת מעגל עבורי", אמר. "נולדתי באוקראינה וכעת אני חוזר לשם כשליח הסוכנות היהודית, כדי לעזור לקהילה היהודית ולסייע לאלה שמבקשים לעלות משם בעקבות ההסלמה במצב הביטחוני במדינה".