"רמיסה של החוק!" - כך זעק מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן. איזה חוק נרמס? החוק "להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה-2025", כמובן. איזה עוד חוק עשוי להירמס בימי בחירות וקמפיינים? ומי רמס את החוק, ובאיזו זכות? היועמ"שית כמובן. כן, כן. זו שכולנו למדנו שאפשר וצריך לשנוא. מה היא מתערבת עכשיו בחוק של הכנסת?
אז הנה הסיפור באופן שלא בהכרח סופר לכם באמצעי התקשורת הקרובים לכף ידכם: חבר הכנסת יוסי טייב (ש"ס) היה יו"ר ועדת החינוך של הכנסת במשך רוב הקדנציה החולפת. לפני שהוא נאלץ להתפטר מתפקידו באוקטובר שעבר, הוא הספיק למלא את תפקידו – הפוליטי – נאמנה. הוא בלם ניסיונות להגברת הפיקוח והבקרה על רשתות החינוך החרדיות הפרטיות, למרות תפקידו הפרלמנטרי כמפקח על משרד החינוך, ואף יזם הצעת חוק שתכליתה להקשות על בתי ספר להצטרף לחינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח). עוד הצעת חוק אחת שהוא העביר (וגם ניהל את הדיונים בה כחלק מתפקידו בראשות ועדת החינוך) הייתה משמעותית למפלגה, כיום אנחנו מבינים עד כמה – החוק להנצחת זכר מרן הרב עובדיה.
החוק קובע שסביב יום פטירתו של הרב עובדיה יוסף – ג' במרחשוון – יתקיימו פעילויות לזכרו והמשרד לשירותי דת יערוך "כנס עיוני" שבו יידונו "נושאים מעולמו וברוח חזונו". מה הבעיה? שהרב עובדיה יוסף הוא הדמות המזוהה ביותר עם מפלגת ש"ס, לפני אריה דרעי (שעובד קשה מול בנו, הרב יצחק יוסף, כדי להישאר המשפיע ביותר כיום); הוא היה מנהיגה הרוחני ובעצם קבע את בעלי התפקידים בה, לרבות היו"ר; הוא העיף את דרעי והוא החזיר אותו – אין פוליטי יותר מזה.
הרב יצחק יוסף משתלח ביועמ"שית גלי בהרב-מיארה
(צילום: דר וסוחרת)
בשנה שעברה המשרד לשירותי דת לא רק ערך "כנס עיוני" לזכרו אלא "שורת אירועים": שלושה אירועים בבנייני האומה במימון משותף עם עיריית ירושלים, קמפיין דיגיטלי, ישיבת מליאה מיוחדת של הכנסת ותערוכת תמונות ייחודית שהוצגה במשכן (שבה רואים את הרב עובדיה ואריה דרעי בשלל פוזות). מעבר לכך אף הוקם "אגף למורשת מרן" במשרד לשירותי דת. שימו לב: הוקם אגף ייעודי במשרד ממשלתי לזכר רב ראשי ספציפי, שממש במקרה גם היה מנהיג המפלגה השולטת במשרד.
את זה מבקשת עכשיו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לרמוס? מסתבר שכן! ומה התירוץ שלה? שיש חוק אחר, "פעוט" יותר, שנקרא "חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959", והחוק הזה, רחמנא ליצלן, אוסר על גוף ממשלתי להשתמש בנכסי ציבור באופן שעשוי לשמש לתעמולת בחירות. מסתבר שבמשרד המשפטים לא השתכנעו מהפצרותיו של יהודה אבידן, איש פוליטי למדי ומזוהה עם ש"ס בפני עצמו, אחיו של השר לשעבר והח"כ אוריאל בוסו. אגב, אבידן הורשע בעבירה של הפרת אמונים כששימש כיועצו של אריה דרעי במשרד הפנים לפני כשני עשורים.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. ביקשה לדחות את האירועים
(צילום: לשכת עורכי הדין)
כיצד ביקשו בלשכת היועצת המשפטית לממשלה לרמוס את "חוק מרן"? בכך שטענו שאם המשרד לשירותי דת עצמו הקדים את האירועים לזכרו של הרב עובדיה, כי החוק מאפשר זאת – לקבוע את האירוע "בסמוך" ליום פטירתו של הרב – ועוד הקדימו בשמונה ימים, רצוי שידחו את האירועים בסך הכול בשבועיים, כך שיתקיימו אחרי הבחירות. אבידן, כמובן, לא השלים עם ההנחיה, ופנה לכתבים פוליטיים כדי שיתקפו את היועמ"שית כמיטב מסורת ש"ס העתיקה, עוד מימי מרן.
תני פרנקצילום: נעם פיינרהסיפור הזה הוא רק אחד מבין עשרות אם לא מאות ניסיונות, רובם מוצלחים לצערנו, להשתמש בנכסי ציבור לצורכי תעמולת בחירות בסיסית ולעשות פוליטיקה על חשבוננו. גם אם אתם מעריכים מאוד את הרב עובדיה, או את הרב דרוקמן, או את הרבי מלובביץ', או כל רב אחר שהקואליציה הזו חפצה ביִקרו וחוקקה חוק לזכרו – תסכימו שזכרם רק יוכתם אם הוא יזוהם בפוליטיקה מפלגתית, גם אם הם בעצמם היו מזוהים בדרך כלשהי עם פוליטיקאים או מפלגות.
תני פרנק הוא מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן
