בשנת 1977, מיד לאחר המהפך ועליית הליכוד לשלטון, אמר יצחק בן אהרן – מי שהיה, בין היתר, מזכ"ל ההסתדרות, ח"כ ואף שר מטעם "המערך": "עם כל הכבוד שאנחנו מייחסים להכרעתו של העם, אם זאת ההכרעה – אינני מוכן לכבד אותה". נזכרתי בזה הערב עם עוד כמה אנשים, נוכח התבערה ברשתות החברתיות בעקבות הפרסום על אירוע הגיבוש לחיילות מגדוד 890, שכלל טקס הפרשת חלה. "לא מקובל עלינו שחיילות מוסללות ל'העצמה' סטריאוטיפית בדמות לישת בצק ואפיית לחמניות", כתבה אחת ממנהלות "חמ"ל הורים לחיילות וחיילים".
אולי הגיע הזמן להפנים שעם ישראל כולל לא רק חרדים, דתיים וחילונים, אלא גם חלק משמעותי מאוד של מסורתיים, כולל דור שני ושלישי של צעירים וצעירות שומרי מסורת. שלושה עשורים של שירות מילואים אינטנסיבי למדי אפשרו לי להכיר את כל מחזורי הגיוס, צעירים וצעירות מכל המגזרים והזרמים האפשריים בחברה הישראלית.
אם יש משהו בולט במיוחד בשנים האחרונות, הוא המספר העצום של צעירות מסורתיות (ובשנים האחרונות גם יותר ויותר דתיות), שמתגייסות לצה"ל (בניגוד לעבר), וגם רוצות לשמור על המסורת. חלק ניכר מהן מעוניינות למשל לשמוע קידוש בשבת, אבל אחר כך לצאת למסיבה. הן מכבדות הלכה, אבל לא מתלבשות בסגנון בת אולפנה. הן מקשיבות לנועה קירל, אנה זק ונונו, אבל מקשיבות גם לעצות של רבניות ורבנים. בשורה התחתונה, רבות מהן יודעות בדיוק מה יחסן למסורת – ואיש (או אישה) לא יגיד להן איך לחשוב, או מה נכון עבורן.
אם כבר התכנסנו כאן, אודה ולא אבוש כי באופן אישי טקסי "הפרשת חלה", במתכונתם העכשווית, לא מדברים אליי. האירוע מנותק לחלוטין ממקורותיו הדתיים. לפני יותר מ-3,000 שנים, אחרי שבני ישראל יצאו ממצרים והגיעו לארץ כנען, כל השבטים קיבלו קרקעות, למעט הכהנים והלוויים. לכן, כאשר מכינים מאפה, התורה מצווה להעניק חלק ממנו כתרומה לכהן, שהרי אין לו חלקת אדמה שבה הוא יכול לגדל תבואה. כיום מקובל הלכתית להפריש חלק קטן מהעיסה (ומכאן מקור הביטוי "הפרשת חלה") – ולשרוף את חתיכת הבצק בתנור, או להשליכה לפח.
כור ההיתוך?
חז"ל קבעו כי יש לנשים שלוש מצוות שמייחדות אותן: השמירה על טהרת המשפחה, הדלקת נר שבת והפרשת חלה. בשני העשורים האחרונים הפכה המצווה הכה-בסיסית הזו להפנינג שלם שכולל גם הרצאה, שירים וריקודים. מכיוון שאני שונא מסיבות והרצאות, מזייף בשירים, לא יודע לרקוד וסובל מפחד פחמימות – אני לא מתחבר לאירועים האלה. עם זאת, אני לא חושב שתפקידי לקבוע איזו מצווה, טקס או מסיבה אמורה להלהיב נשים.
יצחק טסלרצילום: ארהל'ה קרומביקחו לכם רגע להיזכר כיצד נראות מסיבות של בני ובנות 18. אחר כך תחשבו על כור ההיתוך שמתיימר להכיל את כולם וכולן. כן, גם צעירות ישראליות מסורתיות או דתיות, שהיו יכולות להשתמט ביתר קלות, אבל מתגייסות לשירות צבאי מאתגר ותובעני, ובניסיון להגדיל את הגיבוש והמורל ביחידה שלהן, החליטו – ללא שמץ של כפייה – לשמוע הרצאה, לשיר, לשמוח, לקיים מצווה ולהתחבר למסורת נשית-יהודית בת אלפי שנים.
מצד שני, ברוח חודש הרחמים והסליחות, אפשר לגלות סלחנות גם כלפי המקטרים וזועמים. אחרי הכול, אם כבר הזכרנו את בן אהרן, הנה הזדמנות להיזכר בעוד מימרה דגולה של אחד ממנהיגי מפלגת העבודה: "אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שהיהודים הביאו לעולם, היא חוסר שביעות רצון". את הדברים אמר שמעון פרס, שבחייו התלונן לא מעט, אבל הבין טוב מכולנו כמה חשוב לאפשר ליהודים להתלונן.
