האווירה הפרו-פלסטינית בקמפוסים בארצות הברית כבר די מוכרת, אבל בימים האחרונים מסתבר שהמלחמה בעזה זלגה גם לבתי הספר במדינה. אילנית קזולה שמתגוררת באטלנטה, אם לשני ילדים בבית ספר מקומי, מספרת בריאיון ל-ynet Live איך נראה המצב בשטח: "מאז 7 באוקטובר הגיעו לבית הספר עם דגלים פלסטיניים כמות קטנה של ילדים. פניתי להנהלה כמה וכמה פעמים. בעיקרון אמרו שהם יכולים לעשות את זה בגלל התיקון לראשון לחוקה שמאפשר חופש ביטוי דתי, אבל זה לא נכון, כי הילדים הישראלים מרגישים איום וחוששים מאוד. הם רואים את כל הדברים האלה בטלוויזיה ובאינטרנט וברשתות החברתיות, ופתאום צריכים לעבור במסדרונות ולראות את הדברים האלה לידם".
יש איומים מפורשים שהם אומרים לילדים היהודים והישראלים שנמצאים בבתי הספר? "הם צועקים Free Palestine ומנופפים בכאפיות ובצעיפים. יש להם מפה של ישראל שכתוב עליה פלסטין, שזה פשוט לא מקובל. הילדים חוששים, מרגישים איום, וכמו שאמרתי פניתי להנהלה, אבל הם כל הזמן חוזרים על זה שאין מה לעשות. עצם העובדה שמביאים את הדברים האלה לבית הספר, זה האיום. התחושה שהם נותנים לילדים היא שהם מרגישים לא בטוחים בבית ספר, וזה לא מקובל".
1 צפייה בגלריה
אלפים בהפגנה פרו-פלסטינית בניו יורק
אלפים בהפגנה פרו-פלסטינית בניו יורק
אלפים בהפגנה פרו-פלסטינית בניו יורק
(צילום: AP)
שרון פרימן, אמא לתלמידה בת 15 בבית הספר, מספרת כי "מאותה שבת שחורה התחילו להגיע ילדים עם צעיפים שקשורים לתיקים. עשו את זה בהתחלה מאוד-מאוד בעדינות, יש לומר, מספר ילדים, אבל ככל שעבר הזמן התחלנו לקבל בקבוצות הוואטסאפ של ההורים עוד ועוד תמונות של ילדים שמסתובבים עם צעיפים. אחרי הרבה שיחות עם מנהלת בית הספר ועם מנהל המחוז, התחושה הייתה שהוא מנסה להשתיק את הדברים וכאילו מחכה לראות אם יקרה משהו, אקט פיזי או משהו כזה, ואז הוא יפעל וינסה לעצור את זה. אנחנו ניסינו, ומנסים עדיין, למנוע את זה".
זה מגיע למצב שאת חוששת? פוחדת לשלוח את הבת לבית הספר? שרון: "אני לא יכולה להגיד שאני לא חוששת בכלל, אבל אני מבקשת ממנה כל פעם לנסות ולהימנע מעימותים או להימנע מלהגיע לשיח, ובאופן אישי ניסיתי למנוע ממנה ללכת עם צעיף שקשור בישראל, כי את יודעת שזה יכול להוביל למשהו. אנחנו רואים מה קורה גם באטלנטה ובטח במקומות אחרים, הם יוצאים והם מרימים את הראש ואנחנו חוששים. עוד לא הגעתי למצב שאמרתי שלא אשלח אותה לבית הספר, אבל אני בהחלט אמרתי לה שתוריד קצת פרופיל".
כמה שנים אתם בארה"ב? זה גל האנטישמיות הכי משמעותי שראית? שרון: "אנחנו פה 11 שנים וכן, אני חושבת שעכשיו זה באמת הגיע לכל מקום. כשהיא נמצאת בקולג' בג'ורג'יה סטייט כאן, היא בהחלט מפחדת, יש שם אנטישמיות מאוד-מאוד גדולה. הם עושים הפגנות כל יומיים. אנחנו בשביל להרים הפגנה צריכים כל כך הרבה אישורים, והם נמצאים שם, חוסמים כבישים ועושים כמעט כל מה שבא להם. מ-11 השנים שאני פה, זה גל האנטישמיות הכי גדול שחווינו".
אילנית, את חוששת לשלוח את הילדים לבית הספר? "לא חוששת, אבל אני דואגת מהאפשרות שתהיה הסלמה. אנחנו ביקשנו כמה וכמה פעמים, אני כבר מ-9 באוקטובר מבקשת שיהיה מקום ניטרלי לילדים האלה, שלא יהיו דגלים בכלל כדי שזה לא יגיע למקום של איום, שלא יגיע למקום של אלימות. אני לא מבינה מה כל כך מסובך להבין, זה מבחינתי כל כך שחור ולבן. לא להביא שום סימון שמראה טרוריזם – וזה מה שהילדים שלנו רואים כל יום".

החנות שתמכה בישראל הושחתה

שורת התקריות האנטישמיות נמשכת ובסוף השבוע קרה עוד אירוע קשה בארה"ב. חנות לעיצוב פנים בפיטסבורג תלתה שלט תמיכה בישראל על חלון הראווה – והותקפה. לפי דיווח של בעלי החנות, בשעת לילה הגיע אדם למקום חמוש בפטיש, שבר את חלון הראווה ותלש את השלט. לאחר מכן הוא ניגש לרכב הממותג של העסק, שחנה ברחוב, וניפץ לו את החלון.

בפוסט שהעלו בעלי העסק נכתב: "אנחנו עומדים בפני רגע היסטורי. אנחנו חייבים לעמוד מול השנאה ולעמוד על הזהות היהודית שלנו. לא ניתן לטרוריסטים להשתיק אותנו. אור קטן יכול לפזר חושך גדול. לא נסתיר את זהותנו. החלטנו לשים שני שלטים לתמיכה בישראל על הבניין ולצעוק: 'עם ישראל חי'".