משלחת ניצולי הפיגוע הארגנטינאים, שעבדו בשגרירות ישראל בבבואנוס איירס ב-1992, קיימה ביקור מרגש בישראל, בהזמנת משרד החוץ. המשלחת התארחה בבית הנשיא, בכנסת וקיימה מפגש עם שר החוץ גדעון סער.
בפיגוע הנורא במרץ 1992, פוצץ מחבל מתאבד טנדר תופת בחזית שגרירות ישראל בבואנוס איירס, פיצוץ שהביא לקריסה של הבניין, לרציחתם של 29 בני אדם (בהם דיפלומטים ועובדים ישראלים, עובדים מקומיים ועוברי אורח) ולפציעתם של מאות. מי שיזמו, תכננו וביצעו את הפיגוע הרצחני הזה היו איראן וחיזבאללה.
משלחת הניצולים מורכבת מ-12 עובדי שגרירות מקומיים. חלקם אף נפצעו בפיגוע. כל המשתתפים איבדו עמיתים וחברים, ומדובר בטראומה המלווה אותם עד היום. מטבע הדברים אחד מנושאי השיחה והסקירות שקבלו האורחים עסקה בחקירה הפיגוע והאחריות הישירה של איראן וחיזבאללה לתקיפה.
אחרי שנים רבות שהאחראים לפיגוע לא הובאו לדין, עלייתו לשלטון של הנשיא חאבייר מיליי הובילה לשינוי עמוק והפכה את המאבק בטרור האיראני לציר מרכזי במדיניות החוץ. הקונגרס הארגנטינאי תיקן את הקוד הפלילי כדי לאפשר העמדה לדין בהיעדר הנאשמים, חקיקה שהתקבלה בשנת 2025 בקונצנזוס חוצה מפלגות.
פריצת דרך משמעותית נוספת התקיימה קודם לכן באפריל 2024, כאשר בית המשפט הפדרלי לערעורים הגדיר רשמית את הפיגוע כפשע נגד האנושות שאינו כפוף להתיישנות, וקבע כי איראן היא מדינת טרור שנתנה את ההוראה המבצעית. ההחלטה איפשרה לתביעה לפתוח את תיקי החקירה מחדש ולהתחיל בהליכים להגשת כתבי אישום נגד בכירים איראנים ופעילי חיזבאללה.
חברי המשלחת בביקורם בישראל
במהלך המפגש עם הניצולים העניק השר סער תעודות הוקרה והערכה לניצולים על תרומתם למדינת ישראל. שר החוץ הודה להם על תרומתם רבת השנים למדינת ישראל, על שיקום עבודת השגרירות, ועל שימור זיכרון הפיגוע והקורבנות ומסירת עדויותיהם לאורך השנים. המפגשים בין הניצולים לעמיתיהם הישראלים ששבו ארצה היו מרגשים ולא נשארה עין יבשה.
מרטין גולדברג, שעבד כמאבטח צעיר בשגרירות ישראל בזמן הפיגוע וכיום הוא איש עסקים, אמר: "בשבילי זהו ביקור של סגירת מעגל אישית עבור הנשמה, אחרי כל כך הרבה שנים - אמשיך להיות שגריר ישראל בכל העולם".
לאה קובנסקי, עוזרת נספח צה״ל לשעבר, הוסיפה: "עבורי המסר הזה אומר שהטרור אינו יכול להשמיד אותנו; שמדינת ישראל ממשיכה להיות נוכחת בארגנטינה, ובצורה חזקה יותר; שלעולם לא נפסיק לספר את הסיפור שלנו כדי שלעולם לא יישכח; ואנחנו הדוגמא לחוסן ושהטרור לא שבר אותנו".
חברי המשלחת באתר הנצחה של משרד החוץ
ויקטור נוסמבאום מאבטח בשגרירות וכיום איש עסקים' אמר: "הפצצה רצתה להשמיד אותנו, אך היא השיגה [בפועל] אחדות, חברות, אהבה ללא תנאי לישראל ואחווה בין ארגנטינאים וישראלים, יהודים ולא-יהודים, שחלקו רגעים בארויו (Arroyo) (כתובת השגרירות הישראלית) – הבית שלנו. היינו עמיתים לעבודה והיום אנחנו משפחה. עד סוף ימינו נדבר על המטרה שלנו, לכבודם ומתוך כבוד לזכרם של אלו שאינם עוד איתנו בגופם, אך חיים בליבנו״.
הוגה הרעיון של הבאת המשלחת לישראל, דני כרמון, הקונסול לשעבר בשגרירות בבואנוס איירס, אשר איבד בפיגוע את אשתו אליאורה כרמון שעבדה בשגרירות. כרמון, לשעבר שגריר ישראל בהודו, אמר: "עבור כל אחד ואחת מהמשתתפים הנושאים עמם את טראומת העבר ואת הצלקות בגוף ובנפש מדובר במעין סגירת מעגל. מעבר לזה, מדינת ישראל מחוייבת להכיר ולהוקיר את מי שעמדו לצידה בימים הקשים שחווינו , בחילוץ והצלה, באיתור הגופות ובשיקום השגרירות והקמתה מחדש. היה זה ביקור מרגש ביותר".
דגל ישראל על בניין השגרירות לאחר הפיגוע ב-1992
אמיטל פרי, מנהלת באגף אמלט במשרד החוץ, מתאמת הביקור ובקרוב שגרירת ישראל באקוודור, סיכמה: "כדיפלומטית ששירתה בבואנוס איירס וכמי שזכתה להכיר את ניצולי הפיגוע לאורך השנים, היה לי חיבור אישי ועמוק במיוחד לארגון המשלחת הזו. תמיד הערכתי את החוסן שלהם, את המסירות שלהם לשגרירות, ואת מחויבותם יוצאת הדופן לשימור זיכרון הפיגוע והקורבנות. הושקעה מחשבה רבה בתוכנית שנבנתה עבורם, ואני מקווה שהביקור בישראל איפשר להם לסגור מעגל. היה מרגש במיוחד לחוות את המפגש בין עובדי משרד החוץ ששירתו בשגרירות ישראל בבואנוס איירס במרוצת השנים, יחד עם הניצולים שכה שמחו על האיחוד הזה. ביחד קיימנו טקס לזכרם של הדיפלומטים והעובדים המקומיים שאיבדו את חייהם בפיגוע, ליד קיר הנופלים במשרד החוץ, בפעם הראשונה כאן בישראל במתכונת משותפת זו".
