שבת:

השבת היא יום המנוחה של העם היהודי. מדינת ישראל ושיבת עם ישראל לארצו הינן מכוח ההבטחה על ירושת הארץ וישיבתנו עליה בשמירת מצוותיה. כפי שקבעו מייסדי המדינה – שבת היא יום המנוחה הרשמי, וכך חייב להישמר הסטטוס-קוו באופן מובהק. זכאותם של העובדות והעובדים בישראל, ליום מנוחה ומשפחה.
יצירת חיי

קביעת מייסדי המדינה (לא קביעתן של הסיעות החרדיות, כזכור), חייבת להישמר כפי שהיא. נילחם בכרסום החמור במעמד השבת. לא נאפשר את הפיכתה של השבת ליום התחזוקה הרשמי של ישראל במערכות התשתיות - ולא נאפשר פגיעה בציפור נפשה של האומה היהודית: השבת. אנו דבקים בסטטוס-קוו, ונילחם על יישומו בכל דרך.

גיוס חרדים ולימודי ליבה:

עמדתנו ברורה לכל אורך שנות קיומה של המדינה: ההסכם אותו הוביל ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, חייב להישמר. כל חוק גיוס חייב לאפשר לכל תלמיד החפץ בכך ומתחייב להקדיש את שנותיו למטרה זו בלבד - למלא את משך שנות לימוד התורה באופן מלא. כל מי שבוחר בלימוד תורה ללא כל יציאה לפרנסה או לעסקים – יש לאפשר לו לעשות זאת. אין כל מקום לכפייה או למתן סנקציות המשיגות את ההיפך בדיוק.
מאז שנות ייסודה של המדינה קיים חוק המעגן את מעמדן של הבנות המבקשות להימנע משירות בשל אורח חייהן. הסדר זה הינו מוסכם ומוחלט בהתאם להוראת ההלכה עליה חתמו כל גדולי הדור והרבנים מכל החוגים באופן ברור.

רפורמות בשירותי הדת:

רפורמות הניגוח וההתרסה נגד כל מה שיהודי וערכי במדינה הזו – זכתו להתנגדות תקיפה ומוחלטת על ידי גם בקדנציה החולפת. לא מדובר ב"רפורמה", אלא בהונאת כשרות הנועדה לשרת אג'נדה מאוד ברורה ומסוימת. יש מקום לתיקונים ולשיפורים במערך הכשרות כמו במכלול מערכות השירות הלאומיות, אך עדיין, אדם המבקש לרכוש מוצר כשר – הוא חייב להיות כזה על פי דרישות ההלכה ולא כפעלול פוליטי. ניאבק בכל דרך נגד ההחלטה הרעה הזו על מיטוט מערך הכשרות והפיכתו ל"מסחרה" חסרת פיקוח ומעמד משמעותי.

גיור:

נושא הגיור איננו נושא לאומי, אלא הלכתי. כשם שלא יוכל בג"ץ לקבוע מתי יחול צום יום הכיפורים, כך אין בסמכותו לקבוע מיהו יהודי. גיור הינו גיור כהלכה בלבד. תהליך הכניסה לעם היהודי איננו קונסולרי קצר ושטחי, אלא הליך הלכתי בהתאם למסורת. לא נאפשר כל משחק בעניין הזה.

הכרה בזרמים הליברליים:

אנו מכבדים כל אדם וכל דרך, מלבד את אותם שמבקשים לקרוא תיגר על אמונתנו ולעקור את הכול. הכותל הינו מקום קדוש השייך לעם היהודי ולעבודתו בבית המקדש מאז קיומו כנאמר בתורה. הוקמה רחבה מיוחדת שכונתה "עזרת ישראל", אלא שאז התברר שלא רחבת תפילה היא שם המשחק, אלא קריאת תיגר על האמונה היהודית ודרך המסורת. ניאבק בתנועה זו ולא נאפשר לה לשנות פסיק אחד מתורת ישראל וממורשתו המפוארת של העם הזה, שעליה הוא מסר את נפשו.

תיקון חוק השבות:

אנחנו מברכים על כל יהודי שעולה לארץ ישראל, אחת המצוות החשובות שנצטווינו בספר דברים. מדינת ישראל, גם על פי מגילת העצמאות, היא מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה - ובהתאם צריך לשמור על הצביון שלה. בהתאם לחוק השבות, ישראל פותחת שעריה בפני יהודים מכל העולם, בניהם של יהודים וגם נכדיהם. ככל שייעשה שימוש ציני בכך כדי לשנות את אופיה של המדינה ולהביא להתבוללות – ניאבק בכך בתוקף. בהתאם לכך, נתמוך בביטול סעיף הנכד.

נישואים אזרחיים:

הסטטוס-קוו הלאומי חייב להישמר גם בנושא זה. פריצת החומות והשערים בכל תחום ובכל נושא – מטרתה אחת: "ככל הגויים בית ישראל", חלילה. אנו נהיה המזוזה של המדינה גם בנושא זה. ישראל חייבת להיות יהודית וכזו שמכבדת את ערכי המסורת כעוגני היסוד וזכות הקיום שלה בארצה.

הבחירות לרבנות הראשית:

אחרי שנה של כרסום חמור במעמדה של הרבנות ובכל נושא דתי, נתמוך בכל מועמד ראוי שיבטיח לשמר את מעמדה של הרבנות ומחויבותה להיות עוגן השמירה על חיי היהדות וההלכה בישראל כולה. נתנגד לכל מי שיראה בתפקיד מקפצה לקידום אג'נדות ו"פלורליזם".
לגופו של תהליך, לא עסקנו בנושא. אנו נטולי אינטרס מלמד העיקרון האמור עליו נתעקש.

יהדות במרחב הציבורי:

לצערנו, תמונת המצב הפוכה בתכלית. קיימת מלחמת שנאה עיקשת נגד כל מה שריח יהדות או מסורת נודף ממנו. מדובר במיעוט קולני המשרת ארגונים כלכליים ובעלי עניין מהארץ ומחוצה לה, שמטרתם ברורה: טשטוש הזהות היהודית והטייתה של ישראל מדרך המסורת. החלטות שרת החינוך בממשלה היוצאת הינן רעות ונועדו לשרת מדיניות זו. נפעל יחדיו לשמר את ישראל כיהודית וערכית בכל התחומים.