עם כל הכבוד לסכסוך הישראלי-פלסטיני, למשבר הקורונה ואפילו למשפט נתניהו, הנושא שגרר את ישראל לפלונטר הפוליטי ולסבבי הבחירות המתמשכים היה בכלל מתחום יחסי הדת והמדינה: גיוס החרדים.
בג"ץ פסל את החוק שהסדיר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות, הקואליציה לא הצליחה להגיע להסכמות על מתווה חלופי שיבטיח שלא יחויבו לשרת בצבא, הדד-ליין שקבע בית המשפט התקרב – ורגע לפני שעשרות-אלפי לומדי תורה הופכים לעריקים, הכנסת התפזרה והטיפול בתפוח האדמה הלוהט נדחה.
- אחריהם המבול: אין לכם פריבילגיה לא להצביע/ פרופ' רוחמה וייס
ואכן, חוק הגיוס היה מהנושאים המרכזיים על סדר היום בבחירות 2019, ציר שסביבו המפלגות השונות מיקמו עצמן וחידדו עמדות, ובהתאם – הוא כיכב בקמפיינים משמאל ומימין. אבל בחלוף שלוש שנים וחמש מערכות בחירות, החרדים עשויים להפוך בקרוב ללשון מאזניים שתכריע את זהות ראש הממשלה הבא, ונראה כי שלושת המועמדים לתפקיד מעדיפים כעת להצניע את דעתם בנושא, ובטח שלא להבליטה.
סוגיות הליבה
אם במרכז הפוליטי דוחקים את הדיון בסוגיה הפלסטינית כדי שלא להרחיק מצביעים פוטנציאליים משני המחנות, כעת מעמעמים כולם עמדות בעניין הגיוס ובשאלות הנוגעות ליחסי הדת והמדינה ככלל, אף שהמשבר טרם נפתר והוא ממתין לממשלה הבאה מעבר לפינה.
ומה באמת חושבות המפלגות על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, על חובת לימודי ליבה לחרדים, על חופש דת ליהודים בהר הבית, על מתווה הכותל, על הכרה בנישואים אזרחיים, על היוזמות לביטול סעיף הנכד בחוק השבות, על הטענות ל"הדתה" בצה"ל ובחינוך הממלכתי, על הפרטת שירותי הדת ועל הבחירות לרבנים הראשיים?
רגע לפני פתיחת הקלפיות, דרש ynet מהפוליטיקאים, כבכל מערכת בחירות, תשובות ב-10 סוגיות מרכזיות שעשויות לעמוד במרכז ההסכמים הקואליציוניים הבאים.
מכל המפלגות היהודיות רק הליכוד סירבה לשתף פעולה עם המשאל – מן הסתם בניסיון לטשטש את יישור הקו המלא של היו"ר נתניהו עם עמדות ש"ס ויהדות התורה, מהגיוס ועד חוק המרכולים, כמעט בכל שנות כהונתו כראש ממשלה. מלבדו, רק המפלגות הערביות, שהנושאים הפנים-יהודיים הללו פחות נוגעים אליהן, בחרו, כצפוי, שלא להשתתף במשאל.
לעומתם, לפיד וגנץ, שכעת טוענים לכתר, השיבו לשאלות שהופנו אליהם בנושאים הרגישים, אך למרות דעותיהם הנחרצות המוכרות בנושאים שנסקרו, ואף שרוב מצביעיהם מגיעים מהאגף הליברלי בסוגיות הדת והמדינה, הם נשמעים מאופקים הרבה יותר מבעבר – שמא יזדקקו בקרוב גם הם לתמיכת החרדים.
אנחנו שאלנו:
1. מהי עמדתכם בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית, פתיחת עסקים וביצוע עבודות בינוי/תשתית/תחזוקה על ידי רשויות המדינה בשבת? האם וכיצד בכוונתכם לפעול בנושא?
2. מהו המתווה שאתם מציעים לחוק גיוס חדש, בעקבות פסילת החוק הקודם שהסדיר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות? מה דעתכם על שירות בנות דתיות בצבא? ועוד בעניין שילוב החרדים: האם יש לחייב את מוסדות החינוך בציבור זה ללמד את מקצועות הליבה?
3. האם לדעתכם יהודים צריכים להיות זכאים לחופש תנועה וחופש דת בהר הבית?
4. מהי עמדתכם על היוזמות להגברת התחרות בשירותי הדת ו/או להפרטתם, כגון רפורמות הכשרות והגיור שקידמה הממשלה החולפת? האם וכיצד בכוונתכם לפעול בנושא?
5. בשנים האחרונות קבע בג"ץ בשורה של פסיקות, כי על המדינה להכיר בכל סוגי הגיורים הנערכים בארץ ובחו"ל לעניין זכאות שבות, לרבות אלה שבוצעו בבתי דין פרטיים, כולל רפורמיים וקונסרבטיביים. מה דעתכם על כך – והאם וכיצד בכוונתכם להתערב בנושא?
6. מהי עמדתכם לגבי הכרה ממלכתית בזרמים הליברליים שהוזכרו (ואם אתם תומכים – כיצד), ובפרט בנוגע לקידום מתווה הכותל?
7. רוב העולים לישראל בשנים האחרונות אינם יהודים על פי ההלכה, אלא רק צאצאי יהודים. האם אתם רואים בכך בעיה? ומה דעתכם על היוזמה לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות?
8. האם המדינה צריכה להכיר בנישואים אזרחיים הנערכים בישראל (לכלל האזרחים / ללא יהודים / לחסרי דת)? האם היא צריכה להכיר בזוגות להט"ב? והאם (וכיצד) תפעלו בעניין?
9. בקיץ הבא ייערכו הבחירות לרבנות הראשית, שבהן ייבחרו שני רבנים חדשים כמחליפיהם של הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף. האם בכוונתכם לנסות ולהשפיע על התהליך? במקרה שכן – האם תפעלו לשינוי שיטת הבחירה או לביטול כפל התפקידים, ומיהם המועמדים שלכם לתפקיד הרב הראשי?
10. האם וכיצד ערכי היהדות ו/או ההלכה צריכים לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי של ישראל, כמדינה יהודית? בהקשר זה: מה דעתכם על הטענות ל"הדתה" – במוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה, בבסיסי צה"ל, בבתי החולים וכדומה? ומה דעתכם על ההחלטה לבטל את בחינות הבגרות בתנ"ך ובתולדות עם ישראל?
וכך ענו המפלגות:
המפלגה סירבה להציג מצע בענייני דת ומדינה.
המפלגה תומכת בהעברת סמכויות לרשויות המקומיות לאשר פתיחת עסקים בשבת ולהפעיל תחבורה ציבורית, ולשם כך גם תפעל לביטול חוק המרכולים. בנושא הגיוס, היא תקדם את אישורו הסופי של החוק שאושר בכנסת היוצאת בקריאה ראשונה, שמצד אחד מציב יעדים שנתיים הולכים וגדלים לשירות חרדים מצה"ל, וקובע סנקציות כלכליות למקרה של אי-עמידה בהם – ומצד שני מוריד את גיל הפטור לטובת שילוב מהיר בהשכלה הגבוהה ובשוק העבודה של מי שלא התגייסו.
עוד נמסר ממפלגת השלטון, כי היא תומכת בשמירת הסטטוס-קוו בנוגע לביקורי יהודים בהר הבית וכן בהתליית תקצוב מוסדות החינוך החרדיים בלימוד מקצועות הליבה (אך לא בכפייה). כמו כן, בכוונתה לפעול להקמת מסלול נישואין אזרחי לכל זוג המבקש להתחתן בישראל – כולל להט"בים. ככלל, יש עתיד דוגלת בהבאת הסוגיות הסבוכות הללו לידי הכרעה ברוח הסכמי פשרה אזרחיים שהוצעו בעבר, כדוגמת אמנת גביזון-מדן, אשר ביקשו לחתור להבנות בין הקבוצות השונות על הצביון היהודי של המדינה.
גם פה מאמינים כי הרשויות המקומיות הן שצריכות לקבל החלטות בעניין הפעלת תחבורה ציבורית בשבת – כל אחת בשטחה. לעניין חוק הגיוס, מציעה המפלגה מתווה שבמסגרתו "מיטב הנוער" ישרתו בצה"ל, בהתאם לצורכי הצבא, ואחרים ישולבו במסלולים אזרחיים המבטיחים תרומה משמעותית לחברה ולמדינה.
מפלגתו של בני גנץ מבקשת לקדם מוסד "ברית זוגיות" שיאפשר לכל אזרח למסד תא משפחתי התואם את תפיסת עולמו, והיא מאמינה כי שירותי הדת בישראל צריכים להיות בגישה מקילה מבחינה הלכתית. בהר הבית היא תפעל לשמירה על הסטטוס-קוו. את לימודי הליבה במוסדות התורה שואפת המחנה הממלכתי לקדם בהסכמה עם החרדים – בלי להתערב באורחות חייהם.
הציונות הדתית ועוצמה יהודית מתנגדות להפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כדי לשמור על צביונה היהודי של המדינה. בנושא גיוס תלמידי הישיבות מתכוונות שתי המפלגות לקדם חוק יסוד המכיר בתורה כבעלת ערך באופן שיאפשר ללומדיה שלא לשרת, ולצד זאת, פסקת ההתגברות וחזרה למתווה חוק טל שנפסל ב-2012. בעניין הכנסת לימודי הליבה לחינוך החרדי, הן מתנגדות לכפייה על המוסדות ומאמינות כי תהליכים בכיוון זה מתרחשים כבר כיום, וכי הם ילכו ויתרחבו.
מפלגותיהם של סמוטריץ' ובן גביר לא נרתעות מטיפול בנושאים נפיצים, ומבטיחות לפעול למחיקת סעיף הנכד בחוק השבות ולקידום חופש דת ליהודים בהר הבית. בנוגע לשירותי הדת, עמדתן היא שכל רפורמה בנושא צריכה להתבצע רק בהסכמת הרבנות הראשית, והן ידרשו כי בבחירות שייערכו בקיץ הבא ימונה לפחות רב ראשי ציוני אחד.
את התערבות בג"ץ בסוגיות דת ומדינה – כגון הכרתו בגיורים רפורמיים – הן תמנענה באמצעות התוכנית המשפטית הרחבה שהציג סמוטריץ' לאחרונה, כשבמקביל תפעלנה לעגן בחוק את מעמדו הבלעדי של הגיור הממלכתי הכפוף לרבנות.
ש"ס מתכוונת לבטל את כל רפורמות הממשלה הנוכחית בנושאים שהוזכרו. היא תיאבק לחזרה לסטטוס-קוו שהיה נהוג בנוגע לצביון השבת מאז קום המדינה, כולל לעניין הפעלת תחבורה ציבורית, ותקדם פסקת התגברות שתאפשר את חקיקתו מחדש של חוק טל המסדיר את אי-גיוסם לצה"ל של תלמידי הישיבות. בנוסף, כל אישה שמצהירה כי אינה יכולה לשרת בצבא מטעמים של דת ומסורת – תקבל פטור מכך.
כמי שהחזיקה במשרדי הדתות על גלגוליהם כמעט בכל הממשלות שבהן הייתה שותפה, ש"ס תתנגד להפרטת שירותי הדת, ובמקום זאת תשים דגש על שיפורם, וכמובן תתנגד להכרה בגיורים שלא נעשו על פי ההלכה ולקבלת דרישות הרפורמים והקונסרבטיבים בכלל. רשת החינוך של התנועה תמשיך ללמד את מקצועות הליבה, אך המפלגה תמנע כפיית עמדה זו על אחרים שדרכם שונה. בסוגיית הר הבית, מתנגדת ש"ס לעליית יהודים למקום – מטעמים הלכתיים.
מתחייבת אף היא להילחם בכרסום הסטטוס-קוו בנוגע לשלל נושאים – הפעלת תחבורה ציבורית וקיום עבודות תשתית ותחזוקה בשבת, הסדרת נישואים אזרחיים, ההכרה בזרמים הליברליים ובגיוריהם ועוד. בעניין גיוס חרדים היא תעמוד על כך שכל תלמיד המתחייב להקדיש את שנותיו ללימוד תורה, לא יידרש לשרת בצבא. בשירותי הדת תיאבק יהדות התורה לביטול רפורמת הכשרות שאושרה בכנסת היוצאת.
המפלגה החרדית האשכנזית מבטיחה עוד למנוע כל ניסיון לשנות את אופייה של ישראל, לעודד התבוללות ולהופכה למדינת כל אזרחיה – כולל באמצעות תיקון חוק השבות וביטול סעיף הנכד שבו. בנוגע לבחירות לרבנות הראשית הצהירה כי תתנגד לכל מועמד שיבקש לנצל את המוסד לקידום אג'נדה ליברלית.
ישראל ביתנו מסרה כי תדרוש לחייב את מוסדות החינוך החרדי בלימוד מקצועות הליבה ובפיקוח חיצוני הכולל מבחני רמה שנתיים. המפלגה תקדם את ביטול תקצוב הישיבות והכוללים, כך שכל תלמידי יממן את לימודיו מכספו, כמו הסטודנטים באוניברסיטאות. במקביל, תגובש תוכנית ממשלתית לשילוב המגזר החרדי בתעסוקה, בין היתר בהורדת גיל הפטור משירות בצבא.
מפלגתו של אביגדור ליברמן תומכת בהעברת כל הסמכויות בנושא פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית בשבת לרשויות המקומיות. בנוגע לשירותי הדת, היא תחתור לביטול המועצות הדתיות, להכרה בנישואים וגירושים אזרחיים, ליישום הרפורמה בתחום הכשרות, לשבירת מונופול הרבנות הראשית בגיור ומתן סמכויות בנושא לרבנים מקומיים וכן להבטחת ייצוג הולם לנשים וליהודים ליברלים ברבנות הממלכתית. ישראל ביתנו מתחייבת עוד כי לא תאפשר בדיקת יהדות חוזרת של מי שעלה ארצה מכוח חוק השבות.
ממפלגת העבודה נמסר כי תפעל להבטחת חופש דת אמיתי לאזרחי ישראל, ובין היתר תקדם נישואים אזרחיים לכל הזוגות, הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פתיחת עסקים באופן מידתי ביום המנוחה תוך שמירה על זכויות העובדים, אישור של מתווה הכותל, הכרה בכל סוגי הגיורים, הרחבת רפורמת הכשרות כך שתכלול גם גופים לא-אורתודוכסיים, תקצוב ממשלתי של ארגונים רפורמיים וקונסרבטיביים ושינויים משמעותיים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים כך שייוצגו בו יותר נשים וקבוצות מגוונות של החברה הישראלית.
בהר הבית, לעומת זאת, היא מעדיפה דווקא להגביל את חופש הדת ולשמר את ההסדרים הקבועים כיום במקום. מפלגתה של מרב מיכאלי מתנגדת לכל תיקון של חוק השבות. בנוסף היא סבורה כי יהדותה של המדינה צריכה לבוא לידי ביטוי גם במערכת החינוך, אך התכנים צריכים להיות מגוונים, מכילים והומניסטיים, בהתאם לתפיסת עולמם של האזרחים. במוסדות החרדיים תומכת העבודה בחיזוק ובהרחבה של לימודי הליבה ובהגברת האכיפה, ובסוגיית הגיוס – במתווה שיתמרץ את צעירי המגזר לשרת בצבא במגוון דרכים, ולצד זאת יאפשר להם להשתלב כמה שיותר מהר בשוק העבודה.
גם מרצ, בדומה למפלגת העבודה, מתחייבת לפעול בעד חופש דת וחופש מדת, ומתנגדת כמותה לתיקון חוק השבות. בנוגע לזכויות היהודים בהר הבית, סבורים במפלגה כי הן מוקנות להם באופן עקרוני, אך לדעתם אין לממשן במקרה זה – מחשש לשפיכות דמים. זאת ועוד: לדעת מרצ, השתלבות החרדים בצה"ל ובמקומות אחרים צריכה להיעשות ברגישות ותוך שמירה על זכויותיהם, אך לא במחיר של פגיעה באחרים, כמו הדרת נשים, בשם הצורך בהתאמה תרבותית. כן מתנגדת המפלגה לתקצוב מוסדות חינוך שבהם אין מלמדים את מקצועות הליבה.
במרצ מבטיחים לפעול לבלימת תהליכי ההדתה בחברה הישראלית, ובמיוחד במערכת החינוך ובצה"ל, ובמקום זאת לעודד את הצגת העושר הרוחני של המורשת היהודית ואת הנחלת הערכים ההומניים שלה ושל התרבות האנושית הכללית, מתוך גישה פלורליסטית והימנעות מכל הטפה דתית או כפייה של ביטויים פולחניים. כן תפעל המפלגה נגד "הסתה גזענית ולאומנית" של מחנכים ורבנים, ולהגברת האכיפה נגד עברייני "תג מחיר" הפוגעים בכנסיות ובמסגדים.
מפלגת הבית היהודי תומכת ביישום הסכמות ברוח אמנת גביזון-מדן בסוגיות היסוד שהוזכרו. כך, למשל, תשאף לפשרות במחלוקת על האפשרויות למיסוד זוגיות בישראל, תוך הקפדה על אחדות העם ומניעת הצורך בניהול ספרי יוחסין פרטיים. גם בנוגע לשינוי בחוק השבות סבורה מפלגתה של איילת שקד כי הדבר מחייב דיון מעמיק והסכמה רחבה. את הגיור יש להסדיר, לדעתה, בחקיקה, באופן שייעשה על פי ההלכה ויהיה מקובל על רוב החברה היהודית, ואת הרפורמות בשירותי הדת שבוצעו בשנה האחרונה היא תשאף לשמר תוך התאמות קלות הנדרשות להסכמה רחבה עליהן.
בבית היהודי אומרים עוד כי הטענות ל"הדתה" מגיעות מקבוצות שוליים בחברה הישראלית, ולא מייצגות את המציאות. ומן הכלל אל הפרט: לשיטתה יש לתמוך בלימודי התנ"ך ומורשת ישראל בחינוך הממלכתי ואף להרחיבם. ועוד במצע המפלגה: פתרון משבר גיוס החרדים באמצעות הרחבת השירות הלאומי כשירות מחייב לכלל המגזרים שבהם קיים מנגנון פטור, ומינוי רב ראשי מהציונות הדתית בבחירות שייערכו בקיץ הבא.
- לתשובות המלאות של הבית היהודי – לחצו כאן
פורסם לראשונה: 14:47, 30.10.22
