בכל פסח מוציא מרדכי בן ציון פרינס הגדה מיוחדת אל שולחן החג. גם ילדיו ידעו לאורך השנים כי לא מדובר בהגדה רגילה וכי יש לנהוג בה בזהירות. את ההגדה המיוחדת כתב אביו של מרדכי בן ציון, הרב אברהם פרינס, כשהסתתר בהולנד עם אשתו רחל מפני הנאצים בזמן השואה.
<< הכול על העולם היהודי – בדף הפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כששמע כי באירופה שורפים בתי כנסת וספריות יהודיות, לקח על עצמו הרב אברהם כמשימה להשאיר שרידים יהודיים. הוא החל להכין לוח שנה יהודי בכתב יד ולציין בו את החגים, וכתב גם את ההגדה של פסח בכתב ידו. כמו הקטע מתוך ההגדה עצמה, גם כאן ההגדה עוברת ממש מדור לדור – ולאחרונה משפחת פרינס סרקה אותה ויצרה הגדה משותפת, בשילוב הקטעים שהסבא כתב בכתב ידו ונוסח ההגדה המוכר.
3 צפייה בגלריה
"חד גדיא" מתוך ההגדה שנכתבה בכתב יד בשואה
"חד גדיא" מתוך ההגדה שנכתבה בכתב יד בשואה
"חד גדיא", מתוך ההגדה שנכתבה בכתב יד במסתור בזמן השואה
(צילום: באדיבות משפחת פרינס)
"זה תמיד היה משהו שחכינו לו", מספרת אביה פרינס דינוביץ, בתו של מרדכי בן ציון ונכדתו של אברהם. "ממש היה צריך להיזהר, שלא יהיו לכלוכים על הידיים. ככל שגדלתי הבנתי שסבא שלי היה צריך לזכור את כל הנוסח בשפה שהיא בכלל לא השפה שלו. הם ראו ספריות שנשרפות ובתי כנסת שעולים באש, שמעו את השמועות, וסבא שלי הבין שגם המסורת והחיים היהודיים צריכים לשרוד – לא רק הוא, אשתו ובתם בת השנה וחצי שנלקחה לאימוץ".
קראו עוד בערוץ היהדות:
הסיפור על ההגדה המיוחדת התגלה לאחר שעיריית ירושלים פרסמה בדף הפייסבוק שלה פנייה לתושבי הבירה ועודדה שיתוף של סיפורים משפחתיים על הגדות מיוחדות. הסיפור עצמו התרחש בשנת 1943 בזמן מלחמת העולם השנייה. לרחל והרב אברהם פרינס הייתה כאמור תינוקת בת שנה וחצי, אשר נמסרה לאימוץ למשפחה נוצרית, חסידת אומות עולם. בזמן הזה הזוג עצמו ירד למחבוא – שטח קטן שבו התחבאו יחד כמה אנשים, מסתתרים מאימת הנאצים ופעילים במחתרת הפועלת נגדם.
הרב פרינס הבין שמלבד הצורך לשרוד פיזית בתקופה החשוכה ההיא, צריך לשמור גם על המשך קיום החיים היהודיים, והחליט לכתוב בכתב יד את ההגדה של פסח. הוא התאמץ לשחזר מהזיכרון את נוסח ההגדה, אף על פי שהיא נאמרת ברובה בעברית שאינה שפת אימו. הוא כתב אותה בעברית ובחר לחתום אותה במשפט "לשנה הבאה כל ישראל פדויים".
3 צפייה בגלריה
ההגדה בהוצאה מחודשת
ההגדה בהוצאה מחודשת
ההגדה בהדפסה מחודשת
(צילום: באדיבות משפחת פרינס)
בסיום המלחמה, הבת שנמסרה לאימוץ חזרה להוריה. בהולנד נולדו עוד ארבעה אחים נוספים, ביניהם מרדכי בן ציון, שמחזיק עד היום בהגדה שנכתבה בסתר. בשנת 1952 עלתה כל המשפחה לארץ, ואיתם גם ההגדה. רחל והרב אברהם פרינס זכו לגור במדינת ישראל שעליה חלמו, ואף זכו לראות בשחרור ירושלים.
אביה, שקרויה על שם סבה, מסכמת: "זכיתי להיות בת ירושלים הראשונה במשפחה. הראשונה שנולדה וגדלה בעיר, ואף זכתה להקים כאן משפחה עם אישי נתן. היום אנחנו כבר שבט – שלושה אחים גרים בעיר עם משפחותיהם. לאחרונה חגג אחייני יאיר אברהם בר מצווה, ולכבוד כך יצאה ההגדה בהוצאה מחודשת, בדיוק 80 שנה אחרי התקופה המרה והארורה של רצח היהודים באירופה. עכשיו שוב פסח מגיע ואבא שלי יוציא כמדי שנה את ההגדה המאובקת. צרור דפים שכבר מצהיבים ועליהם מילים של היסטוריה, זיכרון ותקומה גם יחד".
3 צפייה בגלריה
"והיא שעמדה", מתוך ההגדה שנכתבה בכתב יד בשואה
"והיא שעמדה", מתוך ההגדה שנכתבה בכתב יד בשואה
"והיא שעמדה", מתוך ההגדה בכתב ידו של הרב אברהם פרינס
(צילום: באדיבות משפחת פרינס)
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר כי "סיפורה של ההגדה של משפחת פרינס הוא סיפורה של יהדות אירופה, שגם משפחתי הייתה חלק ממנה והצליחה לעלות ארצה רגע לפני התופת. פסח הוא מהזמנים האהובים ביותר בשנה, כשכל המשפחה יושבת יחד לשולחן החג, זוכרת את ההיסטוריה והמורשת ומבינה מדוע אנחנו כאן, במדינה שלנו, שאין לנו מלבדה".
בתוך כך, עיריית ירושלים מזמינה ניצולי שואה עריריים, שאין להם איפה לעשות את ליל הסדר, לפנות לאגף הרווחה בעירייה, שם ידאגו להם ויפנו אותם לסדרי פסח ציבוריים המאורגנים בידי העירייה.